אולי היהודים יהיו מאגר הקולות של החברה הערבית?

פריג' בוועידת מרצ בתל אביב, אתמול
גלעד היימן
גלעד היימן

للمقالة بالعربية: إلى الكواليس أيها اليسار الإسرائيلي!

 השמאל היהודי המצומק מנפיק בשנים האחרונות אין סוף עצומות ומאמרים על הצורך ב"שותפות פוליטית יהודית ערבית". הוא מקדם את רעיון "המפלגות היהודיות ערביות" (היהודית תמיד בראש), שאמורות להפציע בשמי הפוליטיקה הישראלית ולהחזיר את התקווה לשמאלנים המוכים. 

המכנה המשותף של רובם המוחלט של העוסקים בנושא הוא אחד – הם יהודים. דווקא החברה הערבית - אחרי שנים של פלירטוט עם מפלגות יהודיות - מצאה ברובה המוחלט את ביתה הפוליטי בדמותה של רשימה המשותפת, כאשר בבחירות האחרונות, אחוז האזרחים הערבים שהצביעו למפלגות יהודיות היה נמוך מאי פעם.

נכון, גם בחברה הערבית יש מחלוקות פנים חברתיות הקשורות להיקף שיתוף הפעולה עם מפלגות השלטון, למעמד הנשים ולקבלת הקהילה הלהט "בית. אבל המחלוקות הללו לא הפריעו לרשימה המשותפת לזכות ברוב המוחלט של קולות הציבור הערבי (למעט הדרוזים), כשכל המפלגות היהודיות יחד מסתפקות בשברי אחוזים.   

חלקים מהשמאל שכנראה איבדו אמונה ביכולתם לסחוף אחריהם את הציבור היהודי, מדמיינים כי אזרחי ישראל הערבים יהפכו לחבל ההצלה של השמאל היהודי. כדי להגיע לשם, שבה ועולה לה "השותפות", שבמציאות הפוליטית והדמוגרפית הנוכחית היא לא יותר "משותפות" אשר בה האזרחים הערבים מצביעים לחברי כנסת יהודים! יתרה מכך, הרי עמדה בפני השמאל הישראלי האופציה להתחיל לבנות שותפות. כאשר בבחירות לכנסת ה-21 באפריל  2019, מרצ שילבה שני מועמדים ערבים בחמישייה הראשונה, עיסאווי פריג' במקום הרביעי ועלי סלאלחה הדרוזי במקום החמישי – התוצאה הייתה הצבעה של קרוב ל-40 אלף מצביעים ערבים למרצ. אבל במקום לעודד את המשך השותפות הזו, מרצ העדיפה לוותר עליה, תחילה דרך הדחתו של עלי סלאלחה ולאחר מכן דרך העדפת יאיר גולן, על פני פריג'. ברגע שעמדה בפני אנשי השמאל הבחירה בין עוד אלוף במיל לבין נציגות ערבית, הבחירה באלוף הייתה מובנת מאליה בעבור רובם המוחלט. 

אבל אולי במקום לראות בחברה הערבית מאגר קולות לשיקום השמאל היהודי, על השמאל הישראלי לשנות את תפישתו, ולראות בעצמו חלק מהמאמץ לחיזוק כוחה הפוליטי של החברה הערבית. אולי השותפות לא צריכה להיות בייצוג, אלא בהצבעה, כשהפעם הציבור היהודי ייקח על עצמו את התפקיד לשמש מאגר קולות לחיזוק הייצוג הערבי ולא להיפך. 

זה יהיה צעד בו קבוצת הרוב הפריווילגית, תגייס את כוחה ותשתמש בתהודתה הציבורית כדי להכניס לסדר היום את הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את המיעוט הערבי. יותר מזה, זו תהיה הזדמנות בה אותה קבוצה, תתן את קולה למפלגות הערביות. אבל לא בתמורה לייצוג, אלא בתמורה להגדלת כוחם של מי שסובלים מתת ייצוג וחוסר השפעה על סדר היום החברתי פוליטי בארץ.

נכון. הנראטיב הלאומי- פוליטי של אזרחי המדינה הערבים, קשה לעיכול גם לרבים מאנשי השמאל הציוני. כמו כן נבחרי הציבור הערבי, עדיין שמרנים ומחויבים לערכי חברתם, אחד מביטויי שמרנותם הוא סוגיית הקהילה הלה"טבית. אבל כל אלו הם ממילא מחיריה של השותפות, כל שותפות.

מהלך שכזה, אם יצליח יוכל להוות בסיס לשיתוף פעולה שוויוני יותר בעתיד. שיתוף פעולה שמחייב בניית תשתית שוויונית, שעל מנת להשיגה על השמאל היהודי לסגת - לפחות זמנית לאחורי הקלעים - והלהפקיד את ייצוגו בידי נציגי החברה הערבית.  

הכותב הוא יועץ תקשורת

للمقالة بالعربية: إلى الكواليس أيها اليسار الإسرائيلي!

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות