בני נוער יהודים ופלסטינים יסיימו את הכיבוש, לא ביידן

נוער ערבי יהודי
היבה זייד והדס חסידים

للمقالة بالعربية: سينهي الشباب اليهود والفلسطينيين الإحتلال، لا بايدن 

באוקטובר לפני 20 שנה בדיוק אירעה האינתיפאדה השנייה, אליה התלוו גם אירועי אוקטובר 2000. אירועים שציינו נקודת מפנה בקונפליקט הישראלי- פלסטיני, ואף החריפו אותו. ב-20 השנים שחלפו בין הים לירדן התרחשו להם הרבה אירועים ולמרות זאת, נראה כי טרם הוצבה מטרה לסיום סכסוך זה. מאז ניסיונות ממשלת רבין בשנות ה-90 להגיע להסדר מדיני (ניסיונות שתמו בוועידת קמפ דיוויד ביולי 2000), אף ממשלה ישראלית לא הביעה כוונות לקיום משא ומתן ישראלי- פלסטיני. במקום זאת, חותמת הממשלה על הסכם עם מדינות המפרץ הערביות.

כמי שעוסקות בחינוך לחיי חברה משותפת בתוך החברה האזרחית בישראל ועדות לשסע העמוק בין שתי החברות הערבית והיהודית, המושתת על פחד, שנאה והדרה של החברה הערבית מכל תחומי החיים. אנו רואות ב "הסכם נרמול היחסים" עם מדינות המפרץ, צעד מדיר לאוכלוסייה הערבית בישראל וגם לעם הפלסטיני בכללותו. עוד, בעיננו הוא מחריף את הסכסוך הישראלי פלסטיני, על אף ההישג החיובי של הקפאת תכנית הסיפוח. 

הסכמים אלה מחזקים את הטיעון השלט "שאין פרטנר" בצד הפלסטיני. הרי עכשיו נחתם הסכם מדיני עם עוד מדינות ערביות שכביכול מוכיח "שאנחנו הישראלים בסדר, ושהפלסטינים הם אויבי הנאורות והשלום". אנו פוגשות אמירה זו במהלך עבודתנו, היא נאמרת כמעט בכל סמינר בו משתתפים בני נוער וצוותים חינוכיים יהודים וערביים במטרה לייצר דיאלוג שיוביל לבניית חברה משותפת שוויונית בה יש ביטוי וכבוד לכל זהות וקבוצה.

הדיאלוג בין הקבוצות שאנו פועלות לקיימו, אינו נתמך במציאות מדינית המנסה לסיים את הסכסוך. ואז, נשאלת השאלה איך מפגשי יהודים וערבים אשר נערכים המון שנים - ומטרתם לקרב בין שתי האוכלוסיות ולהעמיק את ההיכרות עם הסכסוך והשלכותיו על שני העמים- יכולים להיות ברי קיימא במציאות בה אין שום תמיכה ממשלתית מדינית בהסכם שלום עם הפלסטינים?

בסמינרים שלנו אנו עדות מצד אחד, לשינויים חיוביים בעמדות המשתתפים ביחס לאוכלוסייה השנייה, לשאיפה ליחסים מתוקנים בין יהודים וערבים, לשותפות בין בני הנוער שאפשר למנף ולממש באמצעות תכניות משותפות רבות החל מתוכניות חינוכיות מזעריות ועד לבניית ישובים משותפים. מצד שני, אנו גם עדות להתחזקות מגמות מקוטבות של "אנחנו" ו"הם" עם כל צעד מדיני שמתרחש בין הפלסטינים והישראלים. אך כשאנשים נפגשים, אנו מגלות כל פעם מחדש שהמצאות המופרדת בה אנו חיים אבסורדית, והיא אינה בחירתם של האנשים שחיים כאן.

אנו מאמינות כי מפגש ושיח אמיתי הוא זה שיבנה אמון וביטחון בין שני העמים. אנו פועלות לבנות דור צעירים שמאמינים ושואפים לעתיד בריא יותר, אנו פועלות כדי להכשיר בני נוער להנהיג את העתיד. אנו רוצות להצמיח דור שמאמין בעתיד משותף בין יהודים לערבים, דור שלא עבר מלחמות ודיכוי. דור שיעניק לשתי האוכלוסיות חיים שוויוניים וצודקים. אנו פועלות למען חברה משותפת בה אחד ילמד את שפת השני לא כשפת אויב, אלא שפת דיאלוג. אנו חולמות על "מזרח תיכון חדש" באמת ולא כמס שפתיים.

הכותבות מנהלות שותפות של תכניות "מפגשים" המרכז היהודי-ערבי לשלום גבעת חביבה

للمقالة بالعربية: سينهي الشباب اليهود والفلسطينيين الإحتلال، لا بايدن 

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות