הנורמות החברתיות חזקות מהקורונה

שוק בימי קורונה. למצולמים אין קשר לכתבה
סלים בריק
סלים בריק

للمقالة بالعربية: التقاليد أقوى من الكورونا

נדהמתי לגלות לאחרונה את ממדי התחלואה בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל, והדרוזית בפרט. היקף התחלואה ביישובים הערביים היה כפול מהממוצע הכלל ארצי, ובנוסף חלק מהיישובים הערביים והדרוזיים כיכבו בצמרת טבלת שיעורי התחלואה הארציים הגבוהים.

שתי האוכלוסיות הערבית והחרדית, העדיפו את הכללים והנורמות החברתיות על פני המאבק במגפה. בחברה הערבית בלטו כמובן החתונות וההתקהלויות, דבר שעורר כעס בקרב מי ששמר על ההנחיות, במיוחד לנוכח אזלת ידה של המשטרה במניעת התקהלויות וחתונות המוניות. בזמנו סברתי שהפרויקטור רוני גמזו לא נתן את דעתו על המבנה החברתי ואילוציו, שלא לדבר על הכשל המובנה של רוב הרשויות הערביות, בכל הקשור להתמודדות עם המגפה ביישובים שלהם.

לפני מספר ימים החליטה רעייתי לארח את משפחתה בביתנו, ברור לכם שההיגיון הצרוף אומר להימנע מזה כמו מאש. אולם ההיגיון החברתי והמשפחתי אמר אחרת: עדיף להידבק בקורונה, ואולי אף לסבול מספר ימים, אבל להימנע ככל האפשר מקונפליקט עם רעייתך מפני שאין לדעת מה יהיו תוצאותיו של קונפליקט זה!

ואכן, האירוע התקיים ועל אף כל הניסיונות להישמר, ובשל העובדה שאני המארח, כנראה לא הצלחתי להישמר. מיד משנודע לי שאחת האורחות כנראה נדבקה בקרונה, הלכתי מיד להיבדק ולצערי יצאתי חיובי! אם לא די בכך, אז גם הדבקתי את הבן הבכור שלי, דבר שאיני מסוגל לסלוח לעצמי עליו.

בעניין המחלה עצמה, ועל אף שאיני שייך לשום קבוצת סיכון באשר היא, המחלה עשתה בי שמות. כאבי ראש וגרון, סחרחורות, חולשה כללית ואם לא די בכך, גם איבדתי חוש טעם וריח (הכל מר בפה), לרשימה זו הצטרף גם חוסר תיאבון מוחלט. הלילות הפכו לסיוט מתמשך התקשיתי לישון, התעייפתי וגופי הפך לחלש ושברירי.

אמנם בישרו לנו שנמצא חיסון ושזה עניין של כמה חודשים עד שכל האוכלוסייה תתחסן, אולם אין מנוס מלבחון את הערכים והנורמות שלנו אל מול סכנה מוחשית דוגמת מגפת הקורונה. ההתנגשות בין ערכי החברה, הנורמות והמנהגים לבין הצורך להתמודד עם מגפה מסוכנת כזו, אינה עניין חדש, אלא דבר ידוע ומוכר היסטורית. על השפעות וקשרים אלה כתב אלבר קאמי בספרו "הדבר", ובאופן אירוני שיקף את המציאות שלנו עתה. אם כי "הדבר" שונה בתכלית מקורונה, הוא היה בהחלט יותר מסוכן וקטלני.

עם שוך המגפה חייבים לבחון כיצד החברה השמרנית שלנו מצאה את עצמה חסרת אונים מול מגפה זו. מנהיגי החברה הערבית כשלו בתפקידם הציבורי, היו מעין שוליה נגררת  ובמקרה הטוב מטיפים. רגעי המשברים באשר הם, חושפים את מהותה, מקומה ותפקידה של המנהיגות בהובלת החברה לחוף מבטחים. במקרה שלפנינו, קשה מאוד להצביע על דפוסי מנהיגות מובילה ומגובשת אל מול סכנה זו. מיותר לציין, שמאות מתו מהמחלה ורבים עדיין מאושפזים במצב קשה בבתי החולים השונים.

כמובן אפשר לדבר הרבה על תשתיות, תקציבים וכדומה וייתכן גם שגורמים אלה רלוונטיים לדיון. אבל לדעתי המשבר שנקלענו אליו כחברה ערבית, כפי שמסתבר עמוק ומהותי. זהו משבר של הנהגה חסרת ניסיון בכל הנוגע לניהול משברים, שכשלה גם בפיתוח מכניזמים סדורים להתמודד עם משברים בסדר גודל כזה. אבל מעל לכל, מצער לומר אין לה את הכלים הנדרשים והמתאימים על מנת  לפנות דרכם לאזרחים ולהסביר להם את הסכנות הטמונות במחלה. הנהגה זו גם לא היוותה בשום שלב " מודל" חיקוי בריא, וההמון פעל לפי ראות עיניו ללא דין וללא דיין.

מגפות "אוהבות" אוכלוסיות פריפריאליות ועניות. אלה קבוצות אוכלוסייה המתקיימות בתנאי מגורים צפופים וגם חייבות לצאת לעבוד על מנת להתקיים. כך קרה גם עם הקורונה, שהכתה בעיקר בשתי האוכלוסיות העניות ומוזנחות במדינה: החרדים והערבים. אולי משום כך, סברתי בשעתו, שעל הפרויקטור לכלול במעגל יועציו מומחים ערבים ודרוזים, שתפקידם יהיה לייעץ לו בכל הקשור למאבק במגפה, דבר שבעיני נעשה בהמשך במידה משביעת רצון.

וכך אני מוצא את עצמי חש תסכול רב, מפני שגם בביתי שלי לא שמרו על כללי הזהירות הבסיסיים. זו הייתה שוב, אינדיקציה ברורה מאוד לכוחן של הנורמות והכללים החברתיים והמשפחתיים שגברו על שיקולים ענייניים במאבק במגיפה. אז אולי עליי להודות בפני הפרויקטור גמזו, שהחמרתי כשישבתי מאחורי המקלדת והעברתי ביקורת על תפקודו, מפני שאז לא הכרתי ולא התנסיתי בלחצים החברתיים והמשפחתיים שמכתיבים לנו דפוסי התנהגות מסוימים ללא שום יכולת לערער עליהן.

בעוד כמה ימים אני מניח אבריא, ושבוע לאחר מכן גם בני יבריא. אבל חוויה כואבת לא מרנינה זו, לא אשכח לעולם. ועל כן, אני מציע לגבש קבוצת חשיבה והפקת לקחים עתידיים, שכן גם אם לא צפויה מגפה חדשה בקרוב חשוב לנתח וללמוד מהעבר על מנת להיערך לבאות.

ד"ר בריק חוקר את הבחירות ברשויות המקומיות הערביות ומחקרו על תהליכי דמוקרטיזציה בקרב הערבים בישראל יראה אור בקרוב

للمقالة بالعربية: التقاليد أقوى من الكورونا

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות