כאן ליד ביתך נהרג עובד בניין

חילוץ פועלים שנפלו לבור בתל אביב
עופר כסיף
עופר כסיף

للمقالة بالعربية: يُقتل بجانب بيتك كل يوم عامل بناء

ביום שבת, 12.12, מת מאזן מוחמד אבו חייט, בן 60, תושב טירה. הוא נפצע שלושה שבועות קודם לכן, התחשמל כאשר מעסיקו הורה לו לקדוח בקיר חדר החשמל במרתף בניין. הוא ההרוג ה-62 השנה בתאונות עבודה. מעבר לעשרות ההרוגים, ישנם מאות רבות של פצועים בכל הדרגות, רבים מהם יסבלו מנכות קבועה לשארית חייהם.

את החיים של אבו חייט ואחרים היה אפשר להציל בנקל. הפועלים המתים לא נפגעו מברק שירד במפתיע מהשמיים, את מרבית התאונות היה אפשר לצפות מראש. למעשה, הביטוי "תאונות עבודה" מסתיר אמת מטרידה: כמעט בכל המקרים, מדובר ברשלנות רצחנית, שרשרת של החלטות מסוכנות שהתקבלו בידי אנשים שלא היה להם מספיק אכפת. מעסיקים שבחרו במודע להפקיר את בטחונם של עובדיהם כדי לשלשל עוד כמה פרוטות לכיסם.

הנרי פורד, מאבות התעשייה והקפיטליזם, תהה פעם מדוע הוא נאלץ לקבל אדם בצמוד לכל זוג ידיים עובדות. שנים ארוכות חלפו מאז, אך כך עדיין רואים בעלי ההון את עובדיהם: ידיים עובדות, ואדם המחובר אליהן כתופעת לוואי. לא מפתיע, אם כן, שמעסיקים רבים מחליטים במודע לסכן את עובדיהם. הם רואים אך ורק שיקולים כלכליים לנגד עיניהם.

כל פועל הוא אח של מישהו או אבא של מישהו, כדברי הפרסומת של המוסד לבטיחות וגהות, אך לא פרסומות הקוראות לציבור לדווח על מפגעים הן שיעצרו את ההפקרות. נדרש טיפול שורש בנושא: מינוי של מאות פקחים, עדכון כל התקנים הקיימים והוספת חדשים, ביצוע הכשרות מקצועיות והכשרות בטיחותיות לכלל העובדים בענפים השונים, וכבסיס לכל אלו - הקמת רשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית.

שלושה גופים מופקדים כיום על הבטיחות בתעסוקה: המוסד לבטיחות וגיהות, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ויחידת "פלס" של המשטרה. הגופים הללו לא מתקשרים היטב ביניהם, והרבה נושאים מטופלים במקביל או לא מטופלים כלל. מאגרי הנתונים נפרדים, וכך גם כאשר נחשפות הפרות חוק ע"י אחד מהגופים, האחרים לא תמיד ידעו על כך. אומרים שברק לא מכה פעמיים באותו המקום, אך תאונות עבודה דווקא קורות שוב ושוב לאותם המעסיקים ובאותם האתרים.

ב-22 באפריל השנה, נהרג פועל בן 30 בנפילה מגובה, זה קרה באתר של חברת "אופק שלי", בה נהרגו בשנים האחרונות עוד שני פועלים. הוגש נגדה כתב אישום והוטלו עליה יותר מעשרה צווי בטיחות בגין ליקויים; ב-11 באוגוסט נהרג עבד אלרחמן חליל אלהרש. הוא נפל ממרפסת לא מגודרת בגובה שש קומות באתר בנייה בירושלים. משרד העבודה הוציא לקבלן האחראי באתר, "האחים עלי שקיראת בע"מ", 12 צווי בטיחות בשל ליקויים מסוכנים בשנה וחצי האחרונות — אך בפועל התיר לו להמשיך לעבוד כי טרם פנה לרשם הקבלנים בבקשה לשלול את רשיונו; ב- 23 לנובמבר, ממש לפני שבועות ספורים, נהרג עמראן חליל מסלח באתר בנייה בהרצליה. התקרה קרסה עליו. אתר הבניה היה ללא היתר ממשרד העבודה.

את כל התאונות הללו ועוד רבות אחרות היה אפשר למנוע. היה צריך, בסך הכל, לעקוב ולאכוף נגד עברייני תעסוקה סדרתיים שמסכנים את חיי עובדיהם מבלי להניד עפעף.

כדי לעצור את ההפקרות המשתוללת, הבאתי בפני הכנסת חוק שנועד לחבר בין המוסד לבטיחות ובין מינהל הבטיחות התעסוקתית. מדובר ברעיון שקיים מאז-2014, אז המליצה עליו ועדת אדם שמונתה ע"י שר העבודה דאז. העלויות הכלכליות שוליות, שכן מדובר באיגום משאבים ולא בהמצאה של תקציבים חדשים, והפוטנציאל לשינוי הוא עצום. לשמחתי, שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ התחייב כי יוקם בהקדם צוות אשר יביא הצעת חוק כזו שתהיה מוסכמת על הממשלה. כעת הכדור בידיים שלנו, ועלינו להבטיח כי החוק אכן יתקדם, ורשות לאומית לבטיחות בתעסוקה אכן תוקם.

כמה מילים לסיום: על עשרות הרוגי תאונות העבודה כמעט ולא מפרסמים בעיתונות, ודאי שלא משדרים בטלוויזיה. מרבית ההרוגים הם ערבים או עובדים זרים, קבוצות אשר מודרות באופן קיצוני מאמצעי התקשורת וממוקדי קבלת ההחלטות. כמעט תמיד כאשר תאונת עבודה מגיעה לכותרות, תהיה זו תאונה בה נפצעו או נהרגו יהודים. כיוון שלרוב ההרוגים אינם יהודים - השיח הציבורי כמעט ולא עוסק בתאונות העבודה, תאונות הגובות חייהם של עשרות מדי שנה. להתעלמות הציבורית יש ללא ספק חלק בהתעצמות התופעה למימדיה הנוכחיים.

אני משבח את אלו שכן נאבקות ונאבקים כדי לשים את הנושא על סדר היום. 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' וארגון 'קו לעובד', הפועלים ללא לאות כדי להביא את הנושא לקדמת הבמה. 

הכותב חבר כנסת מטעם חד"ש בסיעת הרשימה המשותפת

للمقالة بالعربية: يُقتل بجانب بيتك كل يوم عامل بناء

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות