המוסד היה שותף לחיסולו של המנהיג הפוליטי מהדי בן ברקה

للمقالة بالعربية: الموساد كان شريكا باغتيال الثوري والمعارض المهدي بن بركة

ב-2 באוקטובר 2018, נכנס העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י לבניין הקונסוליה הסעודית באיסטנבול ומאז נעלמו עקבותיו.  

• אחרי הקפאת העסקה, ממשל ביידן החליט להתקדם במכירת אף-35 לאמירויות
• ישראל ביקשה מארה"ב סיוע בהגנה על הספינה שהותקפה במפרץ הפרסי
• الحَمولة في طريقها للكنيست
• مراسم يوم الذكرى البديلة تتجاهل النكبة

ח'אשוקג'י שנעלם בגיל 59, תמך במשך מרבית שנות חייו במשפחת המלוכה הסעודית ואף הדהד את מסריה. אך במקביל להפיכתו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לשליט כל יכול, ח'אשוקג'י עבר תהליך של התפכחות והפך לאט לאט לביקורתי כלפי המשטר. בקיץ-2017 ח'אשוקג'י עבר לארה"ב ובספטמבר באותה השנה החל לכתוב באופן קבוע עבור העיתון 'וושינגטון פוסט'.

תזמון המהפך התודעתי שעבר ח'אשוקג'י היה גרוע  עבור המשטר הסעודי. הביקורת הפומבית של ח'אשוקג'י חיבלה בקמפיין הגלובלי האגרסיבי שניהל המשטר הסעודי באותן השנים לשיווק יורש העצר בן סלמאן כרפורמטור בעל חשיבות היסטורית. קמפיין שנועד למשוך משקיעים זרים שיאפשרו את יישום הרפורמות הכלכליות שמטרתם הייתה צמצום ההסתמכות הבלעדית של הממלכה על רווחי הנפט. הקמפיין נתמך ע"י ממשל טראמפ וגם ע"י עיתונאים מערביים שהוקסמו מבן סלמאן. בירת סעודיה הייתה ליעד הראשון מחוץ לארה"ב שבו ביקר הנשיא טראמפ. בשל התמיכה האישית שבן סלמאן קיבל מהנשיא טראמפ וממקורביו, היה קל לקהילה הבין-לאומית להתעלם מכך שהוא היה הארכיטקט של המלחמה הרצחנית והמתמשכת בתימן, אחראי לחטיפתו של ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי, הוביל את החרם של מדינות האזור על קטאר בין היתר כדי לכפות עליה את סגירת רשת אל ג'זירה הביקורתית, מימן את הדיכוי של האופוזיציה במצרים ובסודן. פרסומיו של ח'אשוקג'י חיזקו את הדעה שבן סלמאן דיקטטור ואין שום סיכוי שיבצע רפורמות פוליטיות ממשיות, אך גם הוכיחו שאין לתלות תקוות בהבטחותיו של המשטר הסעודי לרפורמות כלכליות שכן אי אפשר לבצע מודרניזציה כלכלית במדינה ריכוזית, מושחתת וללא בתי משפט עצמאיים וחברה חופשית.   

אמנם ישנם פעילי אופוזיציה סעודים רדיקליים יותר מח'אשוקג'י, שחיים בגלות או בתוך סעודיה, אך מאחר שהוא נחשב במשך שנים ארוכות ל"איש מבפנים", הקול הביקורתי החדש שלו יצר תחושה של איום ממשי בתוך צמרת המשטר הסעודי. ח'אשוקג'י כאמור עבר להתגורר בארה"ב וכתב עבור העיתון 'וושינגטון פוסט', ולכן היה קשה להשתיקו באמצעות מנגנוני הצנזורה הרגילים שפועלים בתוך הממלכה. בן סלמאן החליט להשתיקו באופן פיזי – על פי דו"ח חקירה של האו"ם, המידע שחשפה ממשלת טורקיה ופרסומים בתקשורת הבין-לאומית, עד כה ידוע שאנשי ביטחון סעודים מהמעגל הכי קרוב של בן סלמאן, וכן מנתח שהביא עימו מסור מיוחד לחיתוך עצמות, טסו לטורקיה ולכדו את ח'אשוקג'י בתוך בניין הקונסוליה הסעודית באיסטנבול. ככל הנראה, ח'אשוקג'י עבר עינויים קשים, גופו בותר ואחר כך חלקי גופו הומסו בחומצה.

ב-25 בפברואר-2021, כחודש לאחר שהנשיא טראמפ פינה את הבית הלבן, ממשל ביידן אישר לפרסם לציבור דו"ח של ה-CIA לפיו יורש העצר הסעודי בן סלמאן אישר וככל הנראה גם הורה על רציחתו של חאשוקג'י.

המוסד הוא הגוף שמנהל מטעם מדינת ישראל את יחסיה עם מדינות ערב ומדינות אחרות שאין לה איתן יחסים דיפלומטיים רשמיים, כזרוע הארוכה של ראשי ממשלות ישראל. יש להניח שיחלפו עשרות שנים, אם בכלל, עד שהציבור בישראל ייחשף לדו"חות המוסד ולמסמכים מהקשרים הדיפלומטיים והביטחוניים בין ישראל וסעודיה, לפני ואחרי פרשת היעלמותו של חאשוקג'י. אמנם העיתונאי חיים לוינסון חשף בעיתון 'הארץ' כי חברת- NSO מכרה לסעודיה את המערכת שלה למעקב ולפריצה לפלאפונים, וכי פעיל אופוזיציה סעודי וחבר של חאשוקג'י, עומר עבד אל-עזיז, הגיש תביעה בישראל נגד חברת- NSO בטענה שתוכנת המעקב נשתלה בפלאפון שלו (חברת-NSO מכחישה זאת באופן נחרץ), אך מרבית הפרטים לגבי המעורבות הישראלית בסעודיה אינם ידועים ובינתיים אין ראיות המוכיחות כי מדינת ישראל הייתה מעורבת ישירות בפרשת חאשוקג'י.

לפחות על פני השטח, נראה שהפרשה החמורה לא פגעה במרקם היחסים בין מדינת ישראל למשטר הסעודי. כחודש לאחר היעלמותו של ח'אשוקג'י, באיחור רב בהשוואה לשאר מנהיגי מדינות ה"מערב" שהתבטאו במהירות בחריפות נגד המעשה, צייץ ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשבון הטוויטר שלו גינוי מסויג שכלל למעשה קריאה לעולם לא לגבות מחיר מהמשטר ומיורש העצר הסעודים באופן שיפגע ביכולתם לקדם את האינטרסים של ישראל מול איראן: "מה שאירע בקונסוליה באיסטנבול היה נוראי ויש לטפל בכך באופן הראוי. אך בו בזמן אני אומר שחשוב מאוד למען יציבות האזור והעולם שסעודיה תישאר יציבה ויש למצוא דרך להשיג את שני היעדים כיוון שאני חושב שהבעיה הגדולה יותר היא מצד איראן ועלינו לוודא שאיראן לא תמשיך בפעילויות העוינות כפי שהיא עושה בשבועות האחרונים באירופה. חשפנו שתי מתקפות טרור, אחת בפריז והשניה בקופנהגן, שאורגנו על ידי השירותים החשאיים של איראן. חסימת איראן היא במעלה אג'נדה שלנו לביטחון, לא רק של ישראל אלא גם לאירופה ולעולם". לפי הדיווחים בתקשורת, לאחר היעלמותו של ח'אשוקג'י נתניהו ביקש מהבית הלבן לשמר את היחסים עם יורש העצר הסעודי, ובנובמבר אשתקד נתניהו אף נפגש אישית עם בן סלמאן.

פרשת העלמותו של ח'אשוקג'י, מעוררת זיכרונות מפרשה חמורה שהתרחשה לפני 56 שנים: ב-29 באוקטובר-1965, מהדי בן ברקה – שהיה מהפכן, מנהיג פוליטי למען צדק חברתי ודמוקרטיזציה במרוקו ובמדינות אחרות שהשתחררו מכבלי הקולוניאליזם, ואחד מראשי האופוזיציה המרוקאית ומתנגדי מהלוכה האבסולוטית והדכאנית שם – הוזמן לפגישה ברובע סן ז'רמן בפאריס, לכאורה לצורך הפקת סרט. הוא נחטף משם על ידי סוכני ביון מרוקאים, עונה ונרצח בווילה בעיר. ככל הנראה, הגופה הוטסה למתקן עינויים בעיר רבאט במרוקו והומסה. עד היום שרידי גופתו לא אותרו והרשויות המרוקאיות לא לקחו באופן רשמי אחריות.

כמתואר בסרט התיעודי של סימון ביטון ("בן ברקה: המשוואה המרוקאית") בן ברקה, שנרצח בגיל-45, נולד למשפחה ענייה ברבאט. מנהיגי מפלגת "האיסתיקלאל" (העצמאות) צירפו אותו למחתרת שפעלה במקביל למפלגה נגד השלטון הקולוניאלי. לאחר מלחמת העולם השנייה הצרפתים שלחו אותו למעצר בדרום המדינה.

הברית של התנועה הלאומית לעצמאות עם משפחת המלוכה התבררה כטעות, ולאחר עצמאותה של מרוקו מצרפת בשנת-1956, המלך מוחמד החמישי הקים משטר רודני שרק המשיך את הדיכוי והניצול של השלטון הקולוניאלי. בדומה לח'אשוקג'י שעבר תהליך התפכחות ממשפחת המלוכה הסעודית, מהר מאוד בן ברקה התפכח והפך ליריב מר של משפחת המלוכה המרוקאית המושחתת והרודנית. בן ברקה הקים יחד עם חבריו את ארגון "האיחוד הלאומי של הכוחות העממיים" (UNFP), ונאבק למען משטר דמוקרטי, רפורמה אגררית וקידום זכויות הנשים והתנגד לשחיתות. המשטר המרוקאי הגיב לביקורת באמצעות גל של מעצרים והוצאות להורג של פעילי אופוזיציה, אשר גרם לבן ברקה לצאת לגלות בצרפת. בגלות בן ברקה הפך לאחד מן המנהיגים החשובים של המאבק העולמי נגד הקולוניאליזם ולמען הדמוקרטיזציה במדינות המשוחררות, ונבחר לעמוד בראש תנועת "שלוש היבשות" ("טריקונטיננטל"). לכן, סוכנויות ביון של מדינות רבות עקבו אחריו.

בשנת-1964, נחשפה קנוניה להתנקש בחייו של מלך מרוקו חסן השני. אחד המעורבים בתוכנית החיסול העיד בסרט של סימון ביטון שבן ברקה לא היה מעורב בתוכנית ההתנקשות ולא ידע עליה. המלך הגיב שוב בגל של מעצרים המוניים ובמשפטי ראווה שנגזרו בהם עונשי מוות. בן ברקה נשפט והורשע שלא בפניו. בהמשך, במארס-1965 פרצו הפגנות ברחבי המדינה ודוכאו באכזריות, המונים עונו והוצאו להורג. בחודש יוני, המלך הכריז על משטר חירום וגם הורה לשירותי הביטחון ללכוד את בן ברקה. בסרט של סימון ביטון אחד משותפיו למאבק של בן ברקה הסביר את היחס העוין של השלטונות כלפיו: "הפילוסופיה של השלטון היא שאם צומח פרח בגינה, יש לחתוך אותו לפני שייתן את ריחו ואנשים ייהנו ממנו". אין ספק שמשפחת המלוכה הסעודית מזדהה עם ה"פילוסופיה" הרצחנית הזו.

הצנזורה בישראל הצליחה למנוע את פרסום מעורבות המוסד בפרשה החמורה, עד שחשף אותה המגזין הישראלי "בול" בדצמבר-1966. עורכי העיתון נעצרו במעצר חשאי בחשד לריגול חמור, הם הורשעו ונגזרה עליהם שנת מאסר. כדי לא לעורר תשומת לב לפרשה, השב"כ לא רצה להפסיק את הוצאתו של "בול", ולכן אפשר לעורכים להמשיך לערוך את העיתון מתא הכלא. אחרי שהעורכים ריצו כמחצית מתקופת המאסר הם קיבלו חנינה מהנשיא.  

במרץ-2015, העיתונאי רונן ברגמן פרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות' ראיון שעשה עם ראש המוסד לשעבר, מאיר עמית, בראיון עמית הודה ששירותי הביון המרוקאים ביקשו מהמוסד עזרה בחטיפה ובחיסול של בן ברקה: "הבקשה לסייע להם להיפטר מהאובייקט נשמעה, מבחינתם, טבעית... צריך לזכור שמערכת הערכים שלהם שונה לחלוטין משלנו. הועמדנו בפני דילמה: לעזור ולהסתבך – או לסרב ולסכן הישגים לאומיים ממדרגה ראשונה". ברגמן חשף שהמוסד עזר למשוך את בן ברקה למלכודת וכן סיפק לסוכנים המרוקאים חמישה דרכונים זרים ותשתיות נוספות שעזרו למבצע. בהמשך, ברגמן חשף בספרו Rise And Kill First (2018), שמלבד הדרכונים המזויפים, ה"תשתיות" כללו מידע מודיעיני, "בתים בטוחים" בפריז, רכבים ורעל.

בראיון לתוכנית הטלוויזיה הישראלית 'עובדה' שפורסם ב-16 במאי-2019, רפי איתן מי ששימש כנציג המוסד בפריז בזמן פרשת בן ברקה, העיד שראש שירותי הביון של המלך חסן, אחמד דלימי, אמר לו:"תראה, האיש כבר מת, אנחנו בסך הכל רוצים שתעזרו לנו בתיעוד... הוא מספר שהוא הטביע אותו באמבטיה... הוא אומר, הכנסתי אותו... מילאתי את האמבטיה מים, הכנסתי אותו לאמבטיה, תפסתי אותו בראש, הכנסתי את הראש לתוך האמבטיה, הוא אמר את האיש הזה חיסלתי... ואז אני זכרתי איך בבית אבא כשהייתה פרה מתה היו קוברים אותה ושופכים עליה סיד, סיד בלתי כבוי על מנת שהיא תאוכל מהר. ואז הצעתי להם, אמרתי לו, לכו תקנו כמה שקים של סיד, תשפכו על הגופה. זה מה שהם עשו. כשאתה שופך סיד על גופה אז למעשה אתה מונע מכלבים שלא יגלו את זה בכלל"; העיתונאי בן שני שאל את איתן:"לא הפריע לך שאתה יודע על רצח שבוצע פה עכשיו על אדמת פריז ואתה עוזר לרוצח להעלים גופה?". איתן השיב לו: "תראה, אתה מדבר כיפה נפש. אני לא יפה נפש, תפקידי לטפל בקשר עם מרוקו. זה התפקיד שלי. לא היה לי תפקיד להציל את בן ברקה. זה לא היה לי אכפת בכלל. זה לא עניין אותי. מה שקרה שם לא שונה מסיכול ממוקד שישראל ביצעה מאות פעמים... כאשר אתה נמצא בתוך מאבק מודיעיני את המוסר אתה שם הצידה... כל עבודת המודיעין היא שותפות לפשע".

כיום ובחלוף-56 שנים מהפרשה החמורה, יש אינטרס ציבורי עצום בחשיפת המסמכים לגבי המעורבות של המוסד בחטיפה ובהעלמה של בן ברקה. הן כדי לעשות מעט צדק עם משפחתו של בן ברקה, והן כדי לעשות חשבון נפש בישראל ולמנוע מקרים דומים של סיוע המוסד לחיסול מנהיגי אופוזיציה אחרים ברחבי העולם. אפשר רק לדמיין כיצד הייתה היום מרוקו – שאזרחיה ואזרחיותיה ממשיכים לסבול מעוני, משחיתות ומהפרות זכויות אדם – לולא בן ברקה הועלם ואם הוא היה חוזר למרוקו ומצליח לקדם את הרפורמות הדמוקרטיות והחברתיות שרצה.

חשיפת המסמכים ממעורבות המוסד בפרשת בן ברקה, עשויה לשפוך אור על התנהלות המוסד ומדינת ישראל בפרשת ח'אשוקג'י. מתבקשת השאלה – האם גם לפני ואחרי העלמתו של ח'אשוקג'י המוסד ומדינת ישראל העדיפו אינטרסים פוליטיים-ביטחוניים עלומים עם משטר מושחת, דכאני ורצחני? בניגוד לדבריו של רפי איתן בראיון ל'עובדה', התשובה לכך לא אמורה לעניין רק את "יפי הנפש" אלא כל בן אדם.

עו"ד איתי מק הגיש יחד עם 65 פעילי זכויות אדם ישראלים דרישה למוסד לחשוף את מסמכיו בעניין מעורבותו בחטיפה ובהעלמה של בן ברקה

للمقالة بالعربية: الموساد كان شريكا باغتيال الثوري والمعارض المهدي بن بركة

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור