מה זה משנה סיפוח "גדול" או "קטן" - האסון בדרך

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הפגנה למען סיפוח השטחים
הפגנה למען סיפוח השטחיםצילום: אמיל סלמן

للمقالة بالعربية: لا يهم إن كان الضم صغيرا أم كبيرا، فالكارثة بالطريق

בעוד הלחצים על ממשלת נתניהו לדחות את מהלך הסיפוח גדלים, מחפשים בקואליציה וכנראה גם בבית הלבן מוצא מן המבוכה בדמות עסקה מצומצמת יותר וכביכול מזיקה פחות של סיפוח "ירושלים הגדולה". קסם ההצעה ברור: ירושלים נהנית מקונצנזוס רחב והיא לכאורה כבר "שלנו" מדוד המלך ועד המלך טראמפ שהכיר בריבונות ישראל על כל שטח מזרח ירושלים ומערבה בהבל פה אחד. מה כבר יכול להזיק עוד סיפוח "קטן" של שטחים ממזרח, מדרום ומצפון לשטח המסופח כבר ממילא מאז 1967? אלא שהמציאות היא אחרת: גם ללא צעדי סיפוח נוספים, "ירושלים הגדולה" לבדה מחסלת את הסיכויים לפתרון שתי המדינות, שוללת את זכות הפלסטינים להגדרה עצמית ולחיים ריבוניים ודנה את הישראלים והפלסטינים כאחד למציאות קבע מסלימה של אדונים ונשלטים.

"ירושלים הגדולה" כוללת את שלושת גושי ההתנחלויות: מעלה אדומים, גוש עציון וגבעת זאב ואולי גם גוש רביעי: אדם - כוכב יעקב. כל חלק ממנה, ובמיוחד גוש מעלה אדומים הנהנה משום מה מדימוי "נורמטיבי", נוגס בעומק הגדה המערבית, מבתר אותה ומונע את הרצף הפלסטיני ההכרחי להתכנותה של ישות פלסטינית עצמאית. יתרה מזו, לא מדובר בגושים הומוגניים כי אם במרקם סבוך של התנחלויות ברובן קטנות, ישובים פלסטינים רבים ושטחים פתוחים שחלק ניכר מהם הוא קרקעות חקלאיות בבעלות פלסטינית שינותקו מבעליהן. למעשה, בשטח המדובר חיים כ - 140,000 מתנחלים, לצד כ - 600,000 פלסטינים, מהם כ - 100,000 פלסטינים יוותרו באזור שיסופח ועוד כחצי מיליון באזורים הסמוכים שיבותרו ממנו ובמקרים רבים גם זה מזה. חלק ניכר מן הקהילות הפלסטיניות החיות באזורים אלה סובלות כבר עתה מניסיונות גרוש ונישול בלתי פוסקים, אחת הידועות מביניהן הן חאן אל - אחמאר בגוש מעלה אדומים; וולאג'ה, בתיר וחוסאם על הדרך לגוש עציון; וביר נבאללה, אל - ג'יב ובית חנינא אל- בלאד שכבר עתה כלואות במובלעת מוקפת גדר בגוש גבעת זאב.

מהלך של סיפוח ייתן בידי הרשויות הישראליות כלים נוספים לנישולן ולגרושן של קהילות אלה. מעל כל זאת, סיפוח "גדול" או "קטן" יעניקו גושפנקא חוקית למשטר מפריד המבוסס על מעמדות אתניים נבדלים ומופלים. אפשר לקרוא לזה בשמות שונים, המשמעות למבנה המשטר הדמוקרטי בישראל כולה, היא אחת.

ומה בירושלים עצמה? האם העיר הרוויחה עד היום מן המרחבים המטרופולינים שנכפו עליה ועוד עתידים להדק את החיבור אליה במקרה של סיפוח "קטן" או "גדול"? לשם כך כדאי להיזכר בדברים שכתב פרופ' ישראל קמחי, מן המומחים הבכירים לנושאי תכנון בירושלים, לפני למעלה מעשור והם תקפים יותר היום: "אך נשאלת השאלה אם גודלה של העיר היטיב עמה. האם התחרות בין פלסטינים לישראלים על השליטה בעיר ובמרחב, הקנתה לעיר ערכים מיוחדים? האם פיתוחה המואץ של העיר לא גבה ממנה מחיר כבד בתחומי איכות הסביבה ואיכות החיים? האם פיתוחה הפריפריאלי של ירושלים לא גבה [ממנה] מחיר כבד ?... על רוב השאלות האלה התשובה לצערנו שלילית." אין כל ספק כי סיפוח "ירושלים הגדולה" רק יאיץ את הסחרור של המלחמה הטריטוריאלית והדמוגרפית שכבר עתה שולטת על כל תהליכי קבלת ההחלטות בעיר ואחראית יותר מכל גורם אחר להידרדרותה הנמשכת.

"ירושלים הגדולה" אינה מוצא משום סבך אלא רק סבך גדול בפני עצמו, שמלבד לספק מפלט לפוליטיקאים אובדי דרך, נזקיו רבים מאוד. בירושלים כמו במרחב הישראלי - פלסטיני כולו, חיים בטוחים ויציבים יוכלו להתקיים רק מתוך הכרה במכלול זיקותיהם וזכויותיהם של שני העמים, וכאשר שניהם יוכלו לנהל את חיי היומיום ואת חייהם הקולקטיביים באופן עצמאי, דמוקרטי, שוויוני וללא פחד. סיפוח ואפילו "קטן" יהרוס כל סיכוי לאפשרות כזו ויש לעצור אותו.

הכותבת היא מנכ"לית "עיר עמים"

للمقالة بالعربية: لا يهم إن كان الضم صغيرا أم كبيرا، فالكارثة بالطريق

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ