בלי חל"ת או סיוע ממשלתי, מה יהיה על העובדים הערבים?

נדב דגן
נדב דגן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שירות התעסוקה. למצולמים אין קשר לנאמר. הטיפול באבטלה צריך להיעשות על ידי גוף אחד
שירות התעסוקה. למצולמים אין קשר לנאמר. הטיפול באבטלה צריך להיעשות על ידי גוף אחדצילום: לימור אדרי
נדב דגן
נדב דגן

בשבוע שעבר הופסקה חלוקת דמי האבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות משבר הקורונה. ומה יהיה על אותם מאות אלפי עובדים שלא מוצאים עבודה אבל גם לא זכאים לקצבה ממשלתית שתסייע להם לכלכל את עצמם ומשפחתם עד למציאת העבודה?

באופן טבעי, הקושי למצוא עבודה גדול יותר עבור אנשים שחיים רחוק מאזורי תעסוקה, ללא תשתיות ושירותי תחבורה המאפשרות להם גישה לאותם אזורי תעסוקה במיוחד אם הם ללא השכלה על-תיכונית או בעלי מקצוע שהביקוש אליו בקרב מעסיקים נמוך. באופן לא מקרי וכתוצאה ממדיניות ממשלתית מפלה רבת שנים, עובדי החל"ת מהחברה הערבית עונים על התיאור הנ"ל במספרים גבוהים - על פי הלמ"ס, ארבע מתוך חמש הערים הראשונות ברשימת הערים בהם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערביות, כאשר את הרשימה מובילה אום אל פחם עם שיעור דורשי עבודה של-22.4%. ובהתאם, ללא מעורבות יזומה של הממשלה אשר תסייע לשילובם מחדש בשוק התעסוקה – הם יוותרו בין הפטיש לסדן, ללא עבודה וללא דמי חל"ת.

יש לזכור כי החברה הערבית נכנסה למשבר הקורונה ענייה ומוחלשת. שיעורי התעסוקה של גברים ונשים מן החברה הערבית היו נמוכים משמעותית בהשוואה לגברים ונשים מן החברה היהודית עוד לפני הקורונה - בשנת-2019, רק- 76.1% אחוז מהגברים הערבים עבדו לעומת-83.9% אחוז מהגברים היהודים, ורק-% 37.4 אחוז מהנשים הערביות עבדו לעומת-% 83 אחוז מהנשים היהודיות. בקרב המועסקים ועוד לפני הקורונה נוכחנו לדעת כי קיים ייצוג יתר של אזרחים ערבים בקרב עובדים חסרי הכשרה מקצועית ובקרב עובדים במשלוחי יד בלתי מקצועיים (10% מהערבים לעומת 3% מהיהודים).

כאשר זה היה המצב עמו נאלצה החברה הערבית להיכנס למשבר הקורונה, ברור כי משבר זה פגע בה אנושות וההתאוששות ממנו תהיה קשה ואיטית יותר. עוד חשוב לציין, ש-20% מהנשים הערביות ו-18%מהגברים הערבים עבדו בענפים אשר נפגעו באופן החמור מאוד ממשבר הקורונה לעומת-16% מהנשים היהודיות ו-14.8% מהעובדים היהודים. בהתאם לכך גם שיעורי החזרה לתעסוקה מצביעים על פערים בין ערבים ויהודים: דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על ירידה של-22% במספר המובטלים היהודים בין הסגר הראשון לשלישי בהשוואה למספר המובטלים הערבים אשר ירד ב-14% בלבד באותו טווח זמן.

פערים אלה בשיעורי התעסוקה נובעים מאפליה ממשלתית ארוכת שנים בתחומים שבכוחם להגדיל את היצע העובדים הערבים המוכנים להשתלב בתעסוקה, כגון חינוך, תחבורה ציבורית, הכשרות מקצועיות ומסגרות חינוך לילדים בגילאי לידה עד-3. אך היא נובעת בחלקה גם מהעדפה של מעסיקים יהודים רבים להעסיק יהודים על פני ערבים, העדפה שמייצרת כשל מובנה ביחס לביקוש עובדים ערבים. כשל זה עשוי אף להחריף במציאות בה המשק כולו במצב של תעסוקה חלקית, והתחרות על המשרות הפנויות גדולה מבעבר.

בעוד שהמדינה התחילה בשנים האחרונות להשקיע משאבים רבים מבעבר בסגירת הפערים בתחומים המשפיעים על היצע העובדים הערבים, היא כמעט שלא מפעילה כלים רגולטוריים המשפיעים על הביקוש לעובדים ערבים ועל האפליה התעסוקתית המופעלת כלפיהם.

אם-כן, ברור כי ממשלת ישראל צריכה להרים את הכפפה ולפעול באופן יזום לשילוב מחדש של העובדים הערבים בשוק התעסוקה ולהעלאת הביקוש אליהם בקרב מעסיקים. ויש לא מעט דברים שהממשלה החדשה יכולה לעשות. צעד פשוט אחד הינו שימוש במענקי ההון הניתנים ליזמים המבקשים להקים מפעלים בפריפריה. יזמים אשר ידווחו על מספר גבוה יותר של עובדים ערבים בכל דרגות השכר בחברה יתועדפו בקבלת המענקים הממשלתיים. ניתן להטמיע מנגנון דיווח זהה גם במנגנון הרכש הממשלתי – אותם מכרזים אשר באמצעותם רוכשת הממשלה שירותים מן הסקטור הפרטי בכ-34 מיליארד ש"ח בשנה. גם כאן ספקים אשר ידווחו על מספר גבוה יותר של עובדים ערבים יקבלו ניקוד גבוה יותר במכרז.

על הממשלה מוטלת האחריות להשתמש בכלים שברשותה לטובת קידום מדיניות כלכלית המיטיבה עם כל אזרחיה ומאפשרת להם לחיות בכבוד וברווחה ואף יותר מכך - מדיניות הממשלה חייבת לכלול התייחסות ספציפית ומותאמת לאזרחים הערבים אשר הודרו והופלו במשך שנים רבות על ידה תוך התייעצות עימם ושיתופם החל מגיבוש מהלכי הממשלה ועד יישומם. שני המהלכים שתוארו כאן הם חלק מסל כלים גדול יותר וחובה לבצעם במקביל להשקעה ממשלתית משמעותית בהקצאת אדמות, תכנון והקמת אזורי תעשייה ותעסוקה חדשים, שיפור ושיפוץ הישנים שנמצאים במרכזי היישובים וכן ובהשוואת שירותי ותשתיות התחבורה הציבורית ביישובים הערבים לאלו ביישובים היהודיים.

עד היום הממשלה לא עשתה מספיק להעלאת הביקוש לעובדים ערבים בשוק התעסוקה. ללא התערבות ממשלתית עוד משקי בית ערבים יאבדו מהכנסתם אשר, נכון לשנת-2019, היא מחצית מזו של משקי בית יהודים. מכאן קצרה הדרך לתופעות שליליות כגון עוני, אלימות, פשיעה ואי ביטחון תזונתי. ממשלת ישראל, המשבר הבא כבר בפתח ובאחריותך למנוע אותו.

הכותב הוא מנהל שותף במחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי, המקדמת שוויון ושותפות בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה

للمقالة بالعربية: ماذا سيحلّ بالعمّال العرب بدون مخصصات البطالة ودون مساعدة حكومية؟

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ