"אף מדינה דמוקרטית לא השתמשה בשירות הביטחון החשאי שלה במסגרת המאבק במגפה""

המשבר הזה אינו איום על הביטחון הלאומי; יש פה ביטחוניזציה מסוכנת; יהיה פה פתח למעקב שיטתי ומתמשך; ממשלות ישתמשו במעקב למטרות נוספות; ראיון עם עו"ד גיל גן - מור מנהל היחידה לזכויות חברתיות ולשוויון האגודה לזכויות האזרח

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עו"ד גיל - גן מור
קורונה : במקום שמתפתחת חברת מעקבים אין דמוקרטיהצילום: אסף פינצ'וק
ראג'אא נאטור
ראג'אא נאטור
ראג'אא נאטור
ראג'אא נאטור

للمقالة بالعربية: لم تستخدم أي دولة ديموقراطية خدمات الأمن السرية في إطار مواجهتها للوباء

תעודת זהות: גיל :43| עיסוק:מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות | מגורים: תושב ת"א| השכלה: בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א ושני במשפטים אמריקן יוניברסיטי בוושינגטון די . סי

עורך הדין גיל גן- מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות ולשוויון באגודה לזכויות האזרח, חושב שאין סיבה להירגע, גם אחרי שבג"ץ פסק שאסור למדינה להמשיך להפעיל את השב"כ במשבר הקורונה, בלי להביא את הדבר לחקיקה. לדעתו, נוצר פתח למעקב שיטתי וממשלות ישתמשו בו למטרות נוספות. 

בינתיים השב"כ עוקב אחרינו

לפני כשבועיים פסק בג"ץ, שאם הממשלה רוצה להמשיך להיעזר בשב"כ למטרות החורגות מאלו הקבועות בחוק, עליה לעגן זאת בחקיקה בכנסת. עורך הדין גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח (שהייתה בין העותרים), מסביר ש "עד עכשיו הממשלה הסמיכה את השב"כ לעקוב אחר נתיבי תנועה של חולים ואחר מגע קרוב של חולה עם אזרחים אחרים באמצעות תקנות שעת חירום. לאחר מכן, בעקבות העתירות שהוגשו, הוחלט בממשלה מכוח סעיף 7(ב)(6) על הסמכת השב"כ לבצע משימות נוספות – החלטה הטעונה אישור של ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים בכנסת. עתה אמר בג"ץ לממשלה, שהוא לא יאשר להאריך את הסמכת השב"כ בהחלטת ממשלה. כלומר, אם הממשלה תרצה להמשיך ולהפעיל את השב"כ, היא חייבת להעביר חוק בשלוש קריאות בכנסת".  

ואם הכנסת תחוקק ותרחיב את סמכות השב"כ, מה יהיו ההשלכות המיידיות וארוכות הטווח החוקתיות והאזרחיות של מהלך כזה?

 "חוק שיתיר לשב"כ עשות שימוש ביכולות המעקב שלו נגד אזרחים בשל משבר בריאותי הוא מסוכן מאוד, ומהווה פתח למעקב ארוך ושיטתי אחרי אזרחים שאינם עוינים את המדינה ולא פועלים נגדה. יש לקוות שהממשלה תבחר באמצעים חלופיים כמו אפליקציה וולנטארית דוגמת המגן ולא תלך על חקיקה שתסמיך את השב"כ. שום מדינה דמוקרטית לא השתמשה בשירות הביטחון החשאי שלה במסגרת המאבק במגפה".

עו"ד גן-מור, האם פסיקת בג"ץ בעניין הזה נחשבת להישג? ולמה?

"בעניי כן כי ראשית, היא בלמה שימוש בשב"כ בהסתמך על החלטת ממשלה וחייבה הליך חקיקה מלא, אשר יוביל לשקיפות ושיתוף הציבור, ופיקוח פרלמנטרי. שנית, היא שללה פרשנות רחבה למונח "ביטחון לאומי" בחוק השב"כ, וצמצמה אותה מאוד, באופן שימנע בעתיד מממשלות להפעיל את השב"כ שלא למטרות ביטחון מסכל, גם במקרים שהציבור כלל לא יהיה מודע להם. שלישית, בג"ץ הבהיר כי גם אם הממשלה תלך על חקיקה, היא מעוררת קושי רב מבחינה דמוקרטית בשל הפגיעה הקשה בזכות לפרטיות, והדגיש את החשיבות של איתור חלופות. 

שום משבר לא מצדיק מעקב ביטחוני

פסק הדין התייחס למה שנקרא "מדרון חלקלק" של שימוש פוגעני באמצעים קיימים וכאלה שיאושרו בהמשך, על איזה מדרון מדובר?

"הכלי של השב"כ הוא מאוד דרקוני ואפקטיבי. כמו שכל אזרח גילה, השב"כ יכול לדעת על כולנו איפה היינו בכל רגע, ליד מי, וגם מה דיברנו. לכן יש חשש שממשלות ירצו לעשות בו שימוש למטרות נוספות, ולבקש מידע על אזרחים – למשל לצורך חקירות פליליות, או דיכוי מחאה. החשש הוא לא רק מפני שימוש למטרות פסולות אלא גם, ואולי ביתר שאת, לזליגה של היכולות למטרות שחשובות בעיני הממשלה. מלכתחילה מתן סמכויות מעקב כה קיצוניות לגוף כמו השב"כ לסיכול טרור מעורר קושי רב. אם הכוח הזה ינוצל למטרות אחרות – זה איום ברור על כל המרקם הדמוקרטי. הזכות לפרטיות, להיעזב לנפשך, היא תנאי לדמוקרטיה, ובמקום שמתפתחת חברת מעקבים אין דמוקרטיה". 

ובכל זאת, בג"ץ לא פסל באופן מוחלט את השימוש באמצעים החריגים שהובאו לפניו לדיון, ואף הגדיר את המצב הקיים "כמשברי" וקיבל שיש לאפשר צעדים שתכליתם מניעת קטסטרופה. מה דעתך על עמדה זו?

"לעמדת האגודה המשבר הבריאותי, חריף ככל שהיה או שחשבו שיהיה, והמשבר הכלכלי הנלווה לו, הם בוודאי לא משברים המהווים איום על הביטחון הלאומי, ולא מצדיקים את הפעלת השב"כ. בג"ץ סבר כי בשלב הראשון די היה באיום הפוטנציאלי של המגפה כדי להיעזר בשב"כ, מה גם שלא הספיקו לגבש חלופה אחרת. אך זה לא אמצעי שניתן להמשיך להשתמש בו מעבר לתקופה הראשונית, ובוודאי לא לאחר שברור כי התחזיות האפוקליפטיות לא התממשו". 

בג"ץ קבע שאין להשתמש במידע שאסף השב"כ עד כה, לצורכי חקירה פלילית או כראיה בבית המשפט – איך אפשר להבטיח זאת?

על הממשלה לבחור בחלופות אחרות חוץ ממעקב אחרי אזרחים

"הממשלה בעצמה הגבילה בהחלטתה את השימוש במידע שנאסף, ואין לנו אלא לתת אמון בשב"כ, שהוא פועל לפי החוק ואינו מפר את ההנחיה. אבל צריך לזכור כי בהיותו גוף חשאי, הפיקוח הציבורי על השב"כ מוגבל".

ובינתיים, עד לחקיקה ראשית מטעם הכנסת – השב"כ ממשיך לפעול?

 "כרגע השב"כ ממשיך לפעול בהתאם להוראות פסק הדין, שכן הממשלה הודיעה על גיבוש חקיקה. ועדת המשנה בכנסת אישרה את הפעלת השב"כ לתקופה של שלושה שבועות לצורך קידום החקיקה". 

מה ההשלכות של החדירה האגרסיבית לפרטיות של כלל האזרחים ובפרט אזרחי המדינה הערבים, שממלא מרגישים נעקבים ונרדפים?

"חדירה מתמשכת וקבועה לפרטיות משנה לחלוטין את מאזן הכוחות בין האזרח לממשלה. מעקבים המוניים מסכנים את כל חירויות הפרט ויש להם אפקט מצנן עצום על האזרחים. בהקשר של המשבר הבריאותי הנוכחי – אין ספק שיש פה ביטחוניזציה מסוכנת של המשבר שהוא משבר אזרחי. זה  עלול לפגוע בתחושת הערבות ההדדית של אזרחים שאינם נותנים אמון בשב"כ, ובמיוחד האזרחים הערבים". 

للمقالة بالعربية: لم تستخدم أي دولة ديموقراطية خدمات الأمن السرية في إطار مواجهتها للوباء

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ