ראיתם סרטון חמוד של כלב מחייך? ייתכן שהוא אומלל, ואתם סתם מרוכזים בעצמכם

סרטוני הכלבים, הגיפים ושאר הממים נפוצים מאוד, אבל האם הם בכלל מתארים את חייהם? חוקרת כלבים פירסמה מאמר בניו יורק טיימס שזכה למאות תגובות, ושינתה את הדרך בה נסתכל מעכשיו על כלבים לבושים בבגדי אדם

איתן לשם - צרובה
איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כלב מחייך
כלב מחייךצילום: @paul_the_shiba / אינסטגרם

יום קשה בעבודה. העיניים נעצמות מעצמן ויום חמישי רחוק מאוד. לפתע אתם מקבלים סרטון של כלב שנראה דומה באופן מעורר חשד לסנופ דוג עם משקפי שמש, ומיד חיוך מאיר את פניכם והוקוס פוקוס – היום השתפר. סרטוני הכלבים, הגיפים, הממים ושאר האמצעים לשעשע בני אדם נפוצים מאוד, אבל האם הם בכלל מתארים את חיי הכלב? אלכסנדרה הורוביץ, חוקרת התנהגות כלבים, כתבה מאמר דעה בניו יורק טיימס ובו טענה כי "לעתים נדירות כלבים זוכים להיות כלבים בסרטונים אלה. לרוב הם מוצגים כתחליפי אדם פרוותיים וחמודים".

"הלכתי לראות את סרטו המדובר של ווס אנדרסון 'אי הכלבים'", המשיכה הורוביץ, "ולמרות שהסרט מהנה ומושקע, יצאתי ממנו מוטרדת. הכלבים שם נראים כמו כלבים אבל יש להם שאיפות, רצונות והתנהגויות של בני אדם. ממש כמו בכל סרט כלבים שפשוט מאניש את החיות, ומלביש עליהם בעיות לא להם".

במאמר, שזכה למאות תגובות מאז פרסומו אתמול (שלישי), הסבירה הורוביץ כיצד הממים והסרטונים בהם מככבים כלבים מתעלמים לחלוטין מנפשם של הכלבים, או מטבעם. כך למשל סרטון של כלב מחייך יעורר אצל בני האדם הזדהות, אך למעשה החיוך מסמן מצוקה גדולה אצל החיה עצמה. "יש לנו אפשרות לקבל הצצה אל עולמם של החיות איתם אנחנו חולקים בית (ובמקרה שלי ספה)", הפצירה בקוראים, "ולנסות להבין איך הם רואים (או מריחים) את עולמם".

למאמר המלא ב"ניו יורק טיימס"

הורוביץ סיימה את מאמרה באופטימיות זהירה, כשציינה כי ישנם סרטונים וגיפים שבאמת נותנים מקום ל"כלביות" של החיה האהובה עלינו. כאלה בהם נראים הכלבים משתובבים בטבעיות, מצפים בכיליון רוח וקפיצות מוזרות לטיול ועוד. "אנחנו צריכים לספר את הסיפור שלהם, ולא להשתמש באהבה שלנו כלפיהם כדי לספר שוב את הסיפור שלנו", סיימה חוקרת הכלבים את דבריה וקראה למסריטי הכלבים "לתת לכלבים להישאר כלבים".

דוגמה ל"סרטונים טובים":

השבוע האחרון נראה כמושלם למאמרה של הורוביץ, כשבתחילתו מת החתול ששבר את האינטרנט בעזרת ניגון על פסנתר, ולקראת סיומו נשפט בעליו של כלב שגרם לו להצדיע במועל יד. שני המקרים מתאימים כמו כפפה לטענותיה בגנות האנשת בעלי החיים, והתעלמות כליל מנקודת המבט שלהם במסווה של אהבת חיות.

אבל אולי היכולת להאניש את חיות הבית שלנו היא מה שמגנה עליהם, הרי אף אחד לא יחלום לפגוע בכלב שדומה לראפר או בחתול עם נטיות מוזיקליות. זאת לעומת סרטי הטבע שמציגים קרנפים כפי שהם, בטבע, ולאחר מכן ניאלץ לקרוא בעיתון על עוד קרנף שניצוד בגלל הקרניים שלו. לו רק היה מישהו שמתעלם מקרנפיותו ומצלם אותו בפוזה אנושית, אולי הוא היה ניצל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ