האם קצת דם מפצע באמת מושך כרישים ועוד 8 כתבות שחייבים לקרוא בסופ"ש

המפסיד הגדול של הפריימריז, היהודי החדש של חד"ש, עלייתו ונפילתו של מטאור וסיפורן של תשע גולגלות. עורך אתר "הארץ" ממליץ על הכתבות הטובות ביותר של סוף השבוע

אייל גיל
אייל גיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צוללן וכרישה בהוואי
אייל גיל
אייל גיל

המפסיד הגדול ביותר של הפריימריז בליכוד: זה שבמקום הראשון

יריבו הגדול חגג, המומלצים שלו הובסו, אלה שהתאבדו למענו וביזו עצמם בתקשורת נדחקו לשולי הרשימה או נפלטו ממנה, ואפילו מירי רגב טענה שהצביעה לגדעון סער. זה אומר משהו לגבי הקדנציה הבאה של נתניהו, כשכתב האישום הסופי כבר יהיה שאלה של מתי ולא האם | הטור הפוליטי של יוסי ורטר

ערן אריאלי הגשים חלום, אבל גמר עם חובות, תביעות וקריסה כלכלית

ערן אריאלי היה אמור להיות הדבר הבא - הוא הצליח להביא אמנים קטנים ומדוברים, ואפילו הנחית כאן את "רדיוהד" בעזרת אישור חריג של משרד החוץ. ואז הוא ניסה להרים פסטיבל מוזיקה בסטנדרט בינלאומי, והתרסק. חצי שנה אחרי, אמנים ואנשי הפקה עוד לא קיבלו את שכרם והוא נשאר עם חובות שעלולים להוביל לקריסה כלכלית. עלייתו ונפילתו של מטאור

>>> קבלו את המלצות הקריאה ישירות למייל שלכם כל סוף שבוע

אהוד ברק מציע כיצד להיפטר מהריקבון של הפריימריז

הגיעה העת לומר את האמת: אבד הכלח על שיטת הפריימריז, ומפלגות "כוכב נולד" כמו יש עתיד או חוסן לישראל ודאי אינן תחליף ראוי. יש פתרון פשוט אחד, והוא קיים בשש מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם. אז למה לא אצלנו? מה כל כך מסובך? | ראש הממשלה לשעבר מציג את הדרך הנכונה לתפיסתו

תשע גולגלות שמוכיחות שזאת לא רק "תיאוריה"

כשראש הממשלה מפיץ פייק ניוז ושר החינוך מתגאה בהבסת "קרטל" האוניברסיטאות, אין פלא שגם האבולוציה מותקפת. אסף רונאל מציג בפרויקט אינטראקטיבי מרהיב את הגולגלות שמספרות את כל הסיפור

רובכם לא שמעתם על עופר כסיף. ב-9 באפריל זה הולך להשתנות

"ישראל מבצעת רצח עם זוחל. פגיעה בחיילים היא לא טרור. זכות השיבה תחייב פינוי יהודים. אסד פחות מסוכן מארה"ב. צריך להלאים את אסם וסלקום". רוית הכט ראיינה את עופר כסיף, הנציג היהודי החדש של חד"ש, שממש לא מתכוון להיות מאמי לאומי כמו דב חנין

קצת דם מהפצע מושך כרישים? זה שטויות

עדי ברש, חוקרת הכרישים היחידה בישראל, מנתצת את המיתוסים שכולנו גדלנו עליהם, לא מתרגשת מתקיפות בני אדם ("יש, אבל זה זניח"), מאשימה בעיקר את "מלתעות" ומחדדת את הצורך שלנו לשנות את היחס לכרישים (אבל חייבים להפסיק לנסוע לחדרה כדי לעשות איתם סלפי)

188 דקות יומרניות ומגוחכות שהופכות את השואה לאופרת סבון

סצינת תאי הגזים מסתיימת בצילום פניה של ילדה הלוקה בתסמונת דאון ושל פני נערה יפהפייה, השולחת את מבטה אל על. אפילו הסצינה עם הילדה במעיל האדום ב"רשימת שינדלר" מחווירה לידה | אורי קליין צפה בסרט הגרמני המוערך ומועמד לאוסקר "יצירה ללא מחבר", ויצא מזועזע מהיומרנות, השטחיות והוולגריות של תיאור ההיסטוריה הגרמנית

בגיל שנתיים צמח לי שיער ערווה, בגיל שלוש היה לי שפם

לא דיברתי, בקושי ידעתי ללכת, אבל התחלתי לגדל יערות. ככה לפחות סיפרו לי. אין לי שום זיכרון מהתקופה שלפני ההתבגרות המינית. כך היה גם אצל אבי, ואצל אביו ואצל אבי אביו, כולנו נשאנו את אותה מוטציה גנטית תורשתית | סיפורו הלא ייאמן של פטריק ברלי, וההחלטה הגורלית שעמדה בפניו כשאשתו נכנסה להריון

ביום: כמרה בכנסיה וסבתא לשלושה. בלילה: מטפלת מינית מבוקשת

המסר של בוורלי דייל: "ללמוד להעריך מיניות ועונג מיני, ולהביא לקצן 2,000 שנות סקסופוביה והומופוביה שמושרשות בכל סוג של יחס לגוף במרחב הכנסייתי. חובה עלינו להתבונן בפיל שבחדר: אנחנו מדוכאים ומתוסכלים מינית ובורים כשזה מגיע לעונג שלנו. כדי להציל את כדור הארץ, עלינו ללמוד להעריך את העונג המיני והמגוון המיני, ולחתור לצדק גופני. משם אני באה".

קריאה מהנה וסוף שבוע נעים,
אייל גיל, עורך אתר "הארץ"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ