בני ישראל בחרו בטראש ועוד 8 כתבות שחייבים לקרוא בחג

למה דורון רוזנבלום התחזה לאלמנה ייקית, איך נראו החיים בשלישייה בתל אביב של שנות העשרים ודיווח ממתחם הקריוקי הלאומי. אחרי הטיולים, הארוחות והבילויים: עורך אתר הארץ בוחר את הכתבות שלא כדאי לפספס לפני שחוזרים לשגרה

אייל גיל
אייל גיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נטע ברזילי. התגלמות הטראש
אייל גיל
אייל גיל

"אבא היה מאוהב בשתיהן": סיפורה של המשפחה שחיה בשלישייה בשנות ה-20

הם עלו לישראל ביחד: ליאו קאופמן ושתי נשותיו, גורית ושולמית אורח חייהם הייחודי לא הוסתר, ולא מנע מהם להפוך לדמויות מפתח בבוהמה התל אביבית של אותן שנים. אבל האם היו אלה באמת חיים מאושרים?

כשחיילים ישראלים וחיילים גרמנים שוכבים יחד בשוחות של בוואריה

מאות לוחמים של חטיבת הצנחנים טסו לנירנברג והסתפחו ליחידה של הצבא הגרמני. מי היה מאמין? גדעון לוי הצטרף לתרגיל המשותף בצאלים של נאט"ו, וכשניסה לשאול על העבר הגרמנים לא הבינו מה הוא רוצה מהם

>>> קבלו את המלצות הקריאה ישירות למייל כל סוף שבוע

מה מגלים אלפי המסמכים בארכיון המדינה על פרשת ילדי תימן

חשפנו אלפי תיקים: רשימות עולים, רשימות אשפוזים – וגם רשימות מתים. דבר אחד לא מצאנו: ראיות לחטיפה ממוסדת. יעקב לזוביק, גנז המדינה לשעבר, החליט לספר מה משמעותם של המסמכים שנפתחו - וגם של אלה שלא נמצאו

אחרי שהגיע לאוסקר בנתיב המהיר, הוא לא מתכוון לעצור. ראיון

הוא הישראלי השני בהיסטוריה שזכה בפסלון המוזהב, אבל הוא לא נותן לפרס הנוצץ לסנוור אותו. גיא נתיב מספר על התקדמות הקריירה, על הזוגיות (וגם על המשברים) - ועונה למבקרים שטוענים שהסרט הזוכה הוא בעצם שטחי וגזעני

מתחת לקו האדום: דיווח ממתחם הקריוקי המפורז של חול המועד

המפגש הבלתי אמצעי של נופשי הימה עם הפקחים המשוטטים בכנרת מייצר התנגשות של שני כוחות דומיננטיים במיוחד: שלוות הטבע במים המתוקים ועוצמות המגברים מאיצות הדופק. בין הטרוניות, רועי צ'יקי ארד הצליח לדוג כמה אוצרות

כשדורון רוזנבלום התחזה לאלמנה ייקית שכותבת על מוזיקה קלאסית

הרוק המקומי הפך לאובססיה, גם הג'ז קיבל פינה - ורק את המוזיקה המזרחית או האלקטרונית איש לא חשב לסקר. בן שלו נזכר בערגה ב"קליפ" - מוסף שלם שהוקדש למוזיקה, ושכותביו לא ראו בהערצה מילה גסה

הוא היה מוכר לי מהאורגיות. אבל לא זיהיתי אותו עם בגדים

האיש לידי שואל אותי על מה אני עובד. אני שואל אותו מאיפה הוא מוכר לי והוא מזכיר לנו שהוא היה נוכח באורגיות הפיות הלא רדיקליות. אני מספר לו שאני מנסה לכתוב לתחרות של "הארץ" — הוא לא שמע על זה. הסיפור המומלץ מאת ג'ייסון מוריס דנינו הולט

אלי עמיר הפך לחלק מהממסד המפא"יניקי. עכשיו הוא עושה חשבון נפש

הוא מתאר את טדי קולק כ"מנכ"ל יפה התואר", מזכיר את צניעותו של משה שרת ומפליא לתאר את הפקידים, המזכירות, ואת "רינה מחלקת התה". אבל בספרו האוטוביוגרפי, אלי עמיר מספר גם על המחיר ששילם כדי לפלס דרך אל לב הקונסנזוס

נדמה שכבר אפשר לקבוע: ישראל בחרה בטראש

הוא שילוב של טעם רע, הפרזה, רעש ואנרגיה עזה. אפשר למצוא אותו אצל נטע ברזילי, בקריוקי אצל השכנים, על מסכי הטלוויזיה ובסרטונים של בני גנץ. ותתפלאו, זאת אפילו לא תלונה: הוא אולי מגעיל, אבל לעתים גם נפלא

קריאה מהנה וסוף שבוע נעים,

אייל גיל, עורך אתר "הארץ"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ