כשמילואימניקים נוטשים בזעם, אפשר להעריך בזהירות: זה ייגמר בכאוס

היומית - כל מה שצריך לדעת על מה שקרה היום ועל מה שידברו מחר

רוית הכט
רוית הכט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיילי מילואים (למצולמים אין קשר לכתבה)
רוית הכט
רוית הכט

היום ביומית: המציאות נראית כמו משהו בין סרט של קישון לסצינה של פליני (ללא ההישגים האמנותיים); טהרן נגמרה. עכשיו מתחילה מלחמה עם איראן בחיים האמיתיים. וגם: איך תשמחו את הילדים שלכם בקיץ ה"מאתגר" הזה

נתניהו וגנץ בישיבת הממשלה, בחודש שעברצילום: מארק ישראל סלם

גולשים לכאוס

אין ממש צורך להתחכם או לנסות לתאר זאת בדרך יותר מליצית. ההנחיות המשתנות, הבלבול, אי הוודאות וחרדות הפרנסה פשוט מורידים אנשים מהפסים. כבר עכשיו בוואטספים רצים סרטונים של אזרחים מתקוטטים עם שוטרים בגין עטיית או אי עטיית מסכות או מתגוששים בינם לבין עצמם, בגין כל מיני סיבות. שאריות הפאסון שלהם נוזלות לרצפה כמותם. לחלק מהמופעים הללו יש ריח של גלישה לכאוס. זה סיפור אחד על מילואימניקים - חלקם בוודאי בעלי משפחות, דאגות פרנסה וכל הדברים שמטרידים אנשים בימים אלו - שגויסו לענות לטלפונים במוקד קורונה, ונטשו אותו בזעם כי לא הבינו מה הם אמורים להגיד לאנשים, לאחר שמשרד הבריאות שינה את הנחיותיו בנוגע למדיניות הבידוד.  בינתיים המחאות האלו נארזות בהפגנות ובאירועים חריגים. הן ילכו ויתרבו.  

למשבר חסר תקדים דרוש ניהול חסר תקדים, אבל בינתיים איפה שלא זורקים אבן מוצאים בלגן. במערכת החינוך, למשל, לא יודעים כמה ילדים השתתפו בלמידה מרחוק ולכמה מהם יש ציוד שמאפשר זאת. וזה לפני המשימה "המאתגרת" (כלומר משימת ההתאבדות) של תכנון שנת הלימודים הבאה.

מירב ארלוזורוב מביאה זווית אחרת, שמלמדת עד כמה רחוקה ישראל מניהול יעיל - בימים כתיקונם ובימי קורונה. רק כשליש מ-3,600 השירותים הממשלתיים הם דיגיטליים - מה שהופך את ישראל לאחת המדינות המפגרות בעולם בתחום. ארלוזורוב דווקא רואה בקורונה הזדמנות לתיקון היסטורי. מה שכן תמיד עובד, וללא הפרעה, הוא ההשתדלות של החרדים למען עצמם וניסיונם להוציא עוד כסף לציבור שלהם.

אולי במקום דו קוטביות הנעה בין אופוריה ("סטארט אפ ניישן")  לקטסטרופה ("האירוע הקשה מימי הביניים") כדאי לתרגל לרגע ניהול רציני ויסודי של משהו, שישרטט לאנשים כאן איזה אופק מינימלי גם בתוך הנסיבות המחורבנות הנוכחיות? מי יודע, אולי ייצא מזה משהו. 

ניב סולטן ב"טהרן". משחק מצוין זה לא מספיקצילום: תאגיד השידור הישר

איראן, איראן, איראן

הקורונה מצליחה איכשהו לעמעם את זה אבל ישראל ואיראן במלחמה. נזכרתי בטקסט הזה של אלון עידן, שמתעקש לדקור מלמטה את משטח ההדחקה. "טהרן", מעבר לכך שהיא "תעודת הבגרות של התאגיד", כפי שהגדירה זאת אריאנה מלמד, היא אירוע תרבותי בתקופה לא תרבותית. זה סיכום העונה המגוונת שעברה עליה.

צילום: Stephaniefrey | Dreamstime.com

כולם שמנים ועוד כמה נחמות 

גם אם זו לא כוס התה שלכם, שווה להציץ בניתוח הזה של יורם גביזון באשר למתחולל באל על, חברה שאין בקופתה די כסף להחזיר כספים לרוכשי כרטיסים, ושבעלת השליטה בה רוצה להישאר כזאת מבלי להזרים "ולו אגורה מכספה" (והמדינה תחלץ, אלא מי?) 

תמר קפלנסקי, עורכת התחקיר הכה מדובר על יהודה נוריאל, מתארחת בפודקאסט "השבוע" עם אבחנות נוספות. גם מנו גבע מנתח סקרים: האם ביבי נחלש? 

חיים לוינסון על עומר אדם - הטייקון הראשון של עולם התרבות, שהתנפח עד כדי כך שהתחיל להרגיש כמו קורבן

זו המתנה הכי יפה שתוכלו לתת לילדים שלכם בקיץ הלא הכי מבטיח הזה

ואיריס לעאל עלתה כאן על משהו

 🎤 מה לשמוע 

לקיילי מינוג יש שיר חדש. שיחוק או פתטי?  לאיתמר זוהר יש תשובה חד משמעית

 📚 מה לקרוא 

למי שמראש מוותר על אסקפיזם -  "וירוס: עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918" הוא ספר על המגפה ההיא מאת ג'ינה קולטה. יוענה גונן קראה אותו בגרסה אלקטרונית בגלל הסגר. היה לה מעניין אבל... 

 🍨 מה להכין 
מתכונים לקינוחי גלידה ביתיים. בלאו הכי כולם שמנים ועצובים 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ