גמזו שגה בניסוח, אבל בואו לא נכסה גם את העיניים

היומית - כל מה שצריך לדעת על מה שקרה היום ועל מה שידברו מחר

רוית הכט
רוית הכט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרופ' רוני גמזו
רוית הכט
רוית הכט

היום ביומית: כשביביסטים שרים שיר לשלום גם גדעון לוי מצטרף. האם גמזו יצא גזען או שבסך הכל הצביע על בעיה דחופה. וגם: אחרי 80 שנות הסתרה קנת בן ה-90 יצא מהארון. גם אתם יכולים לעשות דבר מה בשארית חייכם.

אבו דאביצילום: Hamad I Mohammed/רויטרס

דברים מוזרים קורים כאן

אז במסיבות של ביביסטים שרים את "שיר לשלום", וליכודניקים מושבעים, שבימי חול ובחירות מזהירים מפני מצביעים ערבים, שבאים לממש את זכותם הדמוקרטית כאזרחים, נשפכים מאחווה וסולידריות עם אחיהם החדשים באבו דאבי. דברים מוזרים רבים קורים כאן בימים אלו, ימי קורונה וביביזם. זה דווקא לא הנורא שבהם. אפילו גדעון לוי מרוצה מההסכם.

עמוס הראל מכיר בהישג המדיני המשמעותי של נתניהו, הגם שאינו משתווה להסכמי השלום ההיסטוריים עם מצרים וירדן. בונוס נוסף, מבחינת נתניהו, הוא החילוץ שקיבל מהרפתקת הסיפוח שבה הסתבך שלא בטובתו, גם אם המתנחלים עושים קצת פרצופים על הדרך.

בניגוד לימין העמוק שמעולם לא האמין לנתניהו, הביביסטים בטוחים שהקיסר יביא גם שלום וגם סיפוח. כדאי להם אולי לקרוא את הראיון של נעה לנדאו עם דוברת משרד החוץ של האמירויות (לא שיש אשליה שזה ישנה משהו).  

אשה עם מסכה במזרח ירושליםצילום: אמיל סלמן

גזענות - זה מדבק?

"החברה הערבית עשתה לנו בשבועיים האחרונים, אחרי חג הקורבן, כמעט פיגוע של מאות חולים, אז אני לא מרוצה". פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, יצא באמירה מעוררת מחלוקת, שכצפוי מעוררת אי נחת. ביום שישי בראיון לרדיו אל שמס גמזו נקט אף בלשון חריפה יותר, והגדיר את ההדבקות בחברה הערבית "פיגוע המוני". "די ברור שהחפלות והמסיבות וההתכנסויות ההמוניות וחג הקורבן וההתקהלויות הלא מאושרות גורמות להדבקה, פשוט פיגוע המוני מה שקורה כאן", אמר. 
"חבל שבזמן שהרופאים הערבים נמצאים בחזית המאבק בקורונה, הפרויקטור יוצא באמירה שפוגעת בחברה שלמה", אמר בתגובה יו"ר המשותפת, איימן עודה, "במקום אמירות אומללות כאלה אני מזמין אותו לעבוד יחד כדי לנצח את המגפה". 

גמזו שגה בניסוח - השימוש במלה "פיגוע" מיותר, פוגע ומזיק. חוץ מזה, יש לבטח שניים שלושה ערבים, שלא עסוקים בחפלות המוניות, ונוקטים בכללי הזהירות (כשכניהם היהודים המאופקים והממושמעים כו-לם). עם זאת, התעלמות משיעור התחלואה הגבוה יחסית בחברה הערבית משול לכיסוי עיניים עצמי של ילד במשחק מחבואים, החושב שדי בכך כדי להעלימו. ממש כמו הכחשת מצב התחלואה בחלק מהערים החרדיות.

ודאי שיש ערבים וחרדים ששומרים בקפדנות על הכללים, כמו שיש חילונים יהודים, שעורכים מסיבות ונוהגים באפס דעת. אבל לפי נתוני משרד הבריאות, הערים האדומות רובן ככולן הן ערביות וחרדיות, וכדי לטפל בבעיה הזו, בראש ובראשונה למען בריאות ורווחת התושבים שלהן, יש להכיר בה. אז, כן, רצוי להימנע מהתבטאויות בעלות פוטנציאל מעליב, אבל מצד שני גם לא צריך לרוץ למרחב העיוורון המכחיש של הפוליטיקלי קורקט. 

פלטס, השנה בחצר ביתוצילום: מתוך עמוד הפייסבוק של פלטס


יציאה מהארון בגיל 90 ועוד הפתעות

פרופ' רות גביזון, משפטנית מחוננת, כלת פרס ישראל ואישה יוצאת דופן באומץ ליבה ובאישיותה התוססת הלכה לעולמה בטרם עת. ציפי לבני ספדה לה.

אחרי ה-8:2 שומט הלסתות בין ברצלונה לבאיירן מינכן, באה ליון והדהימה את מנצ'סטר סיטי. איזה כיף לחזור ולדבר על ליגת האלופות. כמעט ולא הרגשנו שלכל ההצגות הנפלאות האלו אין בעצם קהל. 

אז יש סדרה תיעודית חדשה על חייה של עופרה חזה.

 שני ליטמן נדרשת לחטטנות הבלתי נגמרת ביחס לחיי המין שלה שמחזיקה מעמד לנצח 

אחרי 80 שנות הסתרה קנת בן ה-90 החליט לצאת מהארון

ואיריס לעאל מסבירה למפגיני בלפור למה המזרחים לא מצטרפים אליהם 

מה לשמוע 

"ראס דשן", שהם אבטה בריהון והפסנתרן יצחק ידיד, מחזירים את "שבחי ירושלים" למחוזות הרוח. בן שלו אהב

לאן ללכת

אוקיי, ההורים כבר בשלב המודע של התמוטטות העצבים. נסו ללקט מכאן פעילות לילדים בחופש, כדי לא להגיע מוקדם מדי לשלב המחשבות האובדניות

מה להכין
והנה עראיס דגים. גם זה כבר קיים 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ