הקברניטים משקשקים לקראת יום שלישי. מישהו הבין בכלל איך זה יעבוד?

מי מתנדב להשאיר את הילדים שלו בבית ב-1 בספטמבר, האם הפגנות בלפור יעברו את המבחן הגדול שלהן. וגם: למה התנצלות גרועה יכולה להיות יותר קשה מהפגיעה עצמה | היום ביומית

רוית הכט
רוית הכט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה ושר החינוך בסיור לקראת פתיחת שנת הלימודים
רוית הכט
רוית הכט

אז מה יקרה ב-1 בספטמבר?

קראתי פעמיים את ההוראות של משרד החינוך. אולי זו אני, אבל אני עדיין לא בטוחה שהבנתי עד הסוף מה בדיוק יקרה ביום שלישי עם כל תלמיד ותלמידה. האמת שגם מתווה הרמזור של גמזו שפורסם היום מזכיר קצת את הערך בוויקיפדיה על "פרשת הרפז", ברמת הערך הרגשי והעניין שהוא מייצר בקורא. האיומים על סגר בחגים הם כבר מוטיב גמזואי קבוע, אבל הבעיה, נדמה לי, היא שהציבור כה שחוק וסקפטי, עד שהוא פיתח עמידות ברזל לתבהלות - מוצדקות או לא. כולן הולכות לפח הייאוש (והפח אינו מתמלא לעולם).

קברניטי הקורונה משקשקים לקראת 1 בספטמבר. התחלואה בעיניהם כבר שערורייתית ממילא, וחזרה של 2.4 מיליון תלמידים ועוד כ-500 אלף פעוטות בגילאי 0-3 - שלרובם אחים הנחשפים לילדים ומשפחות אחרות וכן הלאה - היא בהחלט אירוע לא פעוט. חבר קבינט הצללים שהקים נפתלי בנט (כן, יש גם דבר כזה) מציע לכולם לא לשלוח את הילדים עד אחרי החגים. אני מנחשת שברוב המשפחות ההמלצה הזאת תישאר גם היא בצללים.  

הוראה חדשה, שדווקא גורמת להורים רבים לנשום קצת לרווחה (ככל שניתן בהינתן המסיכה) היא שכניסתם תותר לגנים ולכיתות א', כדי שיוכלו לראות מקרוב את הילדים שלהם בוכים.

📨 כל מה שצריך לדעת - כל ערב ישירות למייל. הירשמו לדיוור "היומית"

ההפגנה בבלפור במוצאי שבתצילום: אוהד צויגנברג

המבחן הגדול של המחאה

הפגנות בלפור שבאו לעולם ביולי מגיעות כעת למבחנן הגדול: האם לאחר ההפגנה הגדולה ביותר כנראה שהתרחשה אתמול, יהיה להן המשך, או שמא הן יגוועו בינות שנת הלימודים המתחדשת ויתר התשות החיים. האם בעיקשות המוכחת של מארגניהן הן יהפכו לתנועה רחבה יותר שאליה יצטרפו אנשים שמטה לחמם וכבודם העצמי נרמס תחת המשבר, או שמא יהפכו לסמל פולקלוריסטי כמו הפגנות המחאה החברתית בזמנו, שהשפעתן הממשית, בסופו של דבר, היתה מוגבלת למדי.

פה ושם היו ניסיונות לצייר את הפגנות כהתקוממות עממית רחבה של עם שמאס בקיסרו. האמת היא שההפגנות - הגם שהן הלחיצו את משפחת נתניהו, כנראה הישג בפני עצמו בקרב המוחים - לא הצליחו, לפחות בינתיים, לחרוג ממי שבלאו הכי לא אהבו את נתניהו - עוד לפני שהקורונה או הגרמופון באו לעולם.

קיסילקובה ונורדלאנד ב"הציירת והגנב". "הרגשתי פתאום בעוצמה את האנושיות שבו"צילום: Neon / קולנוע לב

רשתות האופנה ניצלו יפה את המשבר

אושר סניור, שכילדה הפגינה למען אריה דרעי יחד עם תומכי ש"ס, מפגינה היום בבלפור נגד בנימין נתניהו. ויש לה מסר לאבישי בן חיים: זו לא אהבה בין ביבי למזרחים, זו מערכת יחסים אלימה.

חברה של עמליה רוזנבלום התנצלה בפניה. אז למה ההתנצלות עצבנה אותה עוד יותר מהמעשה עצמו?

הן התבכיינו על הקורונה שדרסה אותן, בהמשך למכת קניות האונליין. אך דו"חות הרבעון השני מלמדות שרשתות האופנה הישראליות דווקא ידעו לנצל יפה את המשבר: עובדים בחל"ת והנחות מהקניונים הן ערובה לרווחיות בעלייה. אחרי פוקס וקסטרו, גם גולף מפרסמת תוצאות לא רעות.

ג'לאל איוב קורא למצביעים הערבים להשתחרר מהמשותפת

ועקיבא נוביק הגיע למסקנה שזו הממשלה הכי גרועה שמשלה כאן

כן, איכשהו עונת הכדורגל תיפתח: מה צפוי למואנס דאבור ומי הישראלי שישחק בתאילנד? מפת ליגיונרים ומצבם

👩‍🎤‍ מה לשמוע

מאי לביא שמעה את בנימין נתניהו מדבר על משה רבנו בנאום בקונגרס. לה, באופן אישי, הוא דווקא מזכיר יותר את פרעה, ועל כן היא שיבצה את נאומו בין שכבות אלקטרוניות וקריאתה הדרמטית: "Let my people go"

🎨 מה לראות

סרט תיעודי שמציג סיפור די חמוד של יחסים בין אמנית לבין מי שגנב את יצירותיה

🍹מה להכין

לא חראם על ה-25 שקלים שאתם מוציאים בחוץ? (עוד שאלה: יש לכם כוחות לנקות מעבד מזון?)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ