הבוקר צעקתי על הילד שלי. אבל לא עליו אני כועסת
רציתי לחבק אותו, להגיד לו שהוא לא אשם שהמצב פה מטורלל ושאני על הקצה כבר חודש וחצי, שאין לי שום מושג איך ייראה "יום העבודה" שלי מהבית ושאני פשוט לא מצליחה לשחק בכבאים בזמן שהוואטסאפ והמייל והזום דורשים את תשומת הלב שלי
אורלי בוסקילה
אורלי בוסקילה
הבוקר צעקתי על הילד שלי.
זה לא שניסיתי לעצור אותו מלעשות משהו מסוכן, או להבהיר נקודה של סמכות הורית. לא. רק ניסיתי לרגע לענות על וואטסאפ מאחד הלקוחות. זו היתה הודעה דחופה והתשובה שלי לא היתה ארוכה במיוחד, אבל הקטנצ'יק הזה - רק בן שנתיים אבל יודע מצוין מה הוא רוצה - בדיוק דרש את ערכת הכבאים מהמדף.
"רגע", אמרתי.
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
תגובות
על סדר היום
בשיתוף ה. שטרן