אני לא סובלת את החברות של הבת שלי

דאגות הוריות ממערכות יחסים לא מאוזנות של ילדיהם עם חבריהם הן שכיחות. אבל חלק חשוב בהתפתחות של ילדים מתרחש בהתנסויות חברתיות לפי בחירתם. לכן, הפתרון טמון בהפגנת מעורבות, לא התערבות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ילדות
האם הדרך היחידה לפתור את היחסים הבעייתיים האלה היא להפריד בין הילדות?צילום: Getty Images/iStockphoto
נועה לימונה - צרובה
נועה לימונה

לדריה (שם בדוי) בת השבע יש שתי חברות טובות – שחר ואנה, בנות הכיתה שלה. הן משחקות ביחד בהפסקות ומרבות להיפגש אחר הצהריים. חברוּת טיפוסית של ילדות בכיתה א'. אלא שלחברוּת ביניהן יש גם מאפיינים שליליים קלאסיים של שלישייה: בכל אינטראקציה, אחת מהבנות נותרת מחוץ למשולש. "לפעמים, דריה קובעת להיפגש עם שחר, ואז אנה שומעת על כך ומייד קובעת עם שחר גם, מאחורי הגב של דריה, כדי לטרפד להן את המפגש", מדגימה הילה, אמה של דריה, בת 38 מאזור המרכז. 

נועה לימונה - צרובה

נועה לימונה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ