זה ללא ספק אחד מרגעי השפל שההורות הביאה אותי אליהם. אחד מתוך רבים

תאונות קקי וקיא למיניהן מוכרות לכל הורה; גם השפלות ורגעי מבוכה בנוכחות חברים, עמיתים ולקוחות; וכמובן ז'אנר חוסר הנוחות הפיזית. הורים משתפים בצרת הרבים, מי ייתן ותמצאו בה נחמה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו גרנט ב"רווק עם ילד". "אבות נתפשים גם היום כמו הורים סוג ב'"
מתוך הסרט "רווק עם ילד"צילום: Universal Studios
נועה לימונה - צרובה
נועה לימונה

בילדותי היה לנו בחצר הבניין עץ תמר. ילדי הבניין קראו לו "עץ ההפתעות" בגלל שתמיד היינו מוצאים בין ענפיו הקצרים מגוון מתנות קטנות: דובון צעצוע, כדור משחק, צבע גואש כחול. הרבה אגדות נרקמו סביב מקור המתנות - פיות או שדונים טובים - עד שיום אחד נחשפה בפני התעלומה: בעודי עומדת ליד העץ, ראיתי את הפעוט שגר בקומה הראשונה משליך עליו מהחלון את מיטב התכשיטים של אמו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ