"להיות סרוגייט זה לתקן עולם": מבט מקרוב על אמנות האהבה

"אתה מקבל אישה נפלאה שלא מעריכה את עצמה בשיט ובכמה חודשים אתה מוציא אותה עומדת על שתי הרגליים. אנשים שבאים לטיפול מרגישים נכים, ויוצאים ממנו כשהם מרגישים נורמליים לראשונה בחייהם. להיות שותף לתהליך כזה זאת חוויה מאוד מעצימה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוקטור רונית אלוני
"אלה נשים וגברים שנהנים מהתהליך הטיפולי ומהאפשרות להיות מסורים למישהו אחר ולא לעצמם". דוקטור רונית אלוניצילום: דודו בכר
נטע דריטר
נטע דריטר

בעברה כסרוגייט, גלי (שם בדוי), בת 58 ואם לשניים, הייתה פוגשת לעתים במטופל שלא היה מעוניין לשכב איתה. בניגוד למחשבה הרווחת על המקצוע, בסופו של התהליך השניים לא קיימו יחסי מין. "הוא לא היה צריך את זה", היא מספרת על אחד מהם, שהיה מעל גיל 60. "בשבילו, להתחבק בלי בגדים ושאני אשים עליו את הראש - היה הכל. הוא אמר שכל חייו הוא חיכה להרגיש אושר, ועכשיו הוא מרגיש אותו. מפתיע כמה מעט אדם צריך בסופו של דבר. סיפוק מיני? יאללה, אפשר גם לאונן, זה בכלל לא העניין".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ