רק אחרי 20 שנה, ד"ר עמלה עינת הבינה שהחטיפה שינתה את מסלול חייה

שאלה של אישה זרה העירה זיכרונות עבר, ובעינת היכתה ההבנה מדוע היא מקדישה את חייה למחקר וטיפול בלקויי למידה: הצלקת הנפשית היא זו שמשכה אותה להציל אנשים פגועים אחרים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ד"ר עמלה עינת
"אין עוד תחום שבו את לוקחת מישהו שחווה כישלון טוטאלי, והוא מצליח. זה סיפוק אדיר". ד"ר עמלה עינתצילום: דניאל צ'צ'יק
נועה לימונה
נועה לימונה

זה היה לפני 40 שנה בערך. ד"ר עמלה עינת ישבה בקליניקה שלה לטיפול בילדים עם ליקויי למידה, כשלפתע נפתחה הדלת. אישה שלא הכירה הציצה פנימה, סקרה אותה מכף רגל ועד ראש ואז מילמלה לעצמה, "לא, אין טעם שאכנס". "לא הבנתי מה היא רוצה", מספרת עינת בשיחת טלפון, "היא היתה לבד, בלי ילד. אבל אז היא בכל זאת נכנסה ואמרה לי, 'אם כבר הגעתי עד כאן, אולי אשאל אותך משהו'".

נועה לימונה

נועה לימונה

עיתונאית, כתבת הורות ומשפחה של עיתון "הארץ",
מחברת הטור "הורה נבוכים" בגלריה שישי

noa.limone@haaretz.co.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ