לכאב של תינוקות וילדים יש כוח מנער. גם אם הם בעזה

משמעות היעדרה של תגובה אנושית למוות של ילדים היא שמכבש המניפולציות הפוליטיות, השקרים, העיוותים וזריעת הפחד - עובד ביעילות. יגון או חמלה על פעוט בן שנתיים שנהרג בעזה אינו גורע מהכאב על בני עמנו, להפך

נועה לימונה - צרובה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נועה לימונה - צרובה

באחת מקבוצות הפייסבוק המוקדשות לאִימָּהוּת, מישהי הרהיבה עוז וכתבה שבזמן שנורו הטילים, כשעמדה עם בתה התינוקת בחדר המדרגות ורעדה מפחד, היא חשבה על האימהות בעזה, שאין להן מרחב מוגן להסתתר בו, לא כיפת ברזל ולא אזעקות מתריעות. היו כאלה שהזדהו איתה, אבל רבות אחרות הגיבו בתוקפנות, סלידה וגועל. "איך את יכולה לרחם על אלה שרוצים להרוג אותך ואת הילדה שלך?", הן זעמו.

תגיות קשורות:

נועה לימונה - צרובה

נועה לימונה

עיתונאית, כתבת הורות ומשפחה של עיתון "הארץ",
מחברת הטור "הורה נבוכים" בגלריה שישי

noa.limone@haaretz.co.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ