זהו אחד הטבואים הגדולים של ההורות, מהסודות הכמוסים שאין מדברים עליהם

ילדים מועדפים מעניקים להוריהם אישור שהיו זקוקים לו או ממלאים חלל ריק בחייהם. התופעה הזו אמנם קיימת מאז ומתמיד, אבל מעטים יודו בה כיום

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המלכה אליזבת והנסיך פיליפ, עם ילדיהם הנסיך צ'רלס והנסיכה אן, 1951
המלכה אליזבת והנסיך פיליפ, עם ילדיהם הנסיך צ'רלס והנסיכה אן, 1951צילום: /אי־פי
נועה לימונה
נועה לימונה
נועה לימונה
נועה לימונה

פעם סיפר לי מכר שגדל במשפחה מרובת ילדים, שאחיו הגדול הוא הילד האהוב ביותר על הוריהם. הביטויים להעדפה היו רבים, לדבריו, אבל המובהק והקומי שבהם התרחש הרבה אחרי שהילדים בגרו ועזבו את הבית. הוא ואחיו הבחינו בכך שבכל פעם שהבן המועדף היה נכנס לבית ההורים, באופן ספונטני ובלי לשים לב לכך, אביו ואמו היו מוחאים לו כפיים.

נועה לימונה

נועה לימונה

עיתונאית, כתבת הורות ומשפחה של עיתון "הארץ",
מחברת הטור "הורה נבוכים" בגלריה שישי

noa.limone@haaretz.co.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ