הטרדה שאין לה שם

יש הרבה סוגים של הטרדות, אבל יש אחת שאינה רשומה בשום חוק וקשה להגדירה. מערכת המשפט ורשויות הרווחה עיוורות לתופעה, מה שהופך את הנפגעת לשקופה ואת הפוגע חופשי לעשות כרצונו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הטרדה שאין לה שם

עם ההתעוררות המבורכת של הדיון באלימות כלפי נשים, יש לשים את הדעת על סוגים שונים של אלימות. יש אלימות פיזית, רגשית, מילולית, כלכלית וגם אלימות שלא בהכרח יש לה שם, אפשר לקרוא לה "הטרדת שליטה". זו התנהלות שבה הפוגע פוגם בצורה עמוקה בשגרת חייה וברווחתה של הנפגעת, אבל היא לא כתובה באופן מפורש בספר החוקים הישראלי. אסביר.

לדוגמה, הפוגע מחייב את הנפגעת, באמתלה זו או אחרת, לקיים עמו קשר שהיא אינה מעוניינת בו. הוא עוקב אחר מהלכיה, מנסה לשלוט בחייה ולהשפיע על שגרת יומה. אם הנפגעת לא תתיישר מספיק בהתאם להוראותיו של הפוגע, הוא לא יאמר נואש ויפנה לגורמים חיצוניים על מנת שיתערבו אף הם בחייה של הנפגעת. רק ההיקף התדירות והעוצמה של המעשים ילמדו על התופעה.

התנהלותו היא במובנים רבים נסתרת מהעין. הפוגע פועל בצורה מתוחכמת. כל פעולה בפני עצמה עשויה להצטייר כתמימה ולגיטימית. מהמתבונן מהצד נדרשת רגישות מיוחדת ואורך רוח על מנת להבחין בתופעה. רק חדי הבחנה אשר מסוגלים להתבונן על התמונה השלמה ולהרכיב כפסיפס חלק לחלק עד אשר נגלה החיזיון במלואו, יבינו את התופעה.

פעמים רבות הפוגע והנפגעת הם גרושים ויש להם ילדים משותפים. הנפגעת מחויבת להישאר עם הפוגע בקשר לשם תיאום עניינים הנוגעים לילדים. הקשר הוא לכאורה לגיטימי ונחוץ. ואולם, הפוגע מנצל את החובה בקיום הקשר עד תום וכופה על הנפגעת סוג של קשר שהיא אינה מעוניינת בו ואשר אינו באמת נחוץ בנסיבות העניין. כשמדובר בגרושים, סביר להניח שהתופעה לא מתפתחת בחלל ריק, אלא היא מעין המשך של התנהלות בעייתית במהלך הקשר הזוגי. כך קורה שאותה אישה, שסבלה במהלך הקשר הזוגי מתופעות אחרות שאין להן שם והגדרה (כגון: התעללות רגשית) והצליחה לצאת מקשר זוגי רע, ממשיכה לסבול מאותו אדם ללא אפשרות להיחלץ מהמצב. הפוגע ממשיך לנסות להשפיע ולשלוט בחייה, ממרר את חייה ומושך אותה לאחור בכל פעם שהיא מנסה לצעוד קדימה, להמשיך בחייה ולהגשים את עצמה.

הפוגע, למעשה, כולא את הנפגעת ופוגע בחירותה. הוא כובל אותה אליו בכבלים שאינן נראים לעין, אבל הנפגעת מרגישה אותם. הם מקשים עליה להתקדם קדימה וחורכים את גופה ואת נפשה. מי שלא חווה בחייו הטרד כזאת לא מסוגל לתאר לעצמו את הייאוש וחוסר האונים, את הכעס והכאב שנלווים לחוויה. כיוון שלתופעה אין שם רשמי ואין הגדרה רשמית בחוק, קשה לאפיינה ולשתף אחרים בתחושות הנלוות אליה. בנוסף, כיוון שאין לתופעה שם אין לה גם פתרון, ולכן אין תקווה לשינוי ואין אופק.

כיוון שלתופעה אין שם ואין הגדרה, אין גם נתונים סטטיסטיים על ממדיהצילום: אליהו הרשקוביץ

לנפגעות אין פרופיל מסוים, זו יכולה להיות כל אחת ללא הבדל דת, צבע, לאום, מצב סוציו-אקונומי, רמת ההשכלה או נטייה מינית. התופעה מצביעה יותר על הפרופיל הכפייתי של הפוגע מאשר על הנפגעת. ומכיוון שלתופעה אין שם ואין הגדרה, אין גם נתונים סטטיסטיים על ממדיה.

היות שמדובר בתופעה שרבים לא מבחינים בה, כמו רוחות רפאים הנגלים רק לנפגעת עצמה, ומנגד הפוגע הוא וירטואוז שלעתים אינו בוחל ומלעיז על הנפגעת, מלווה התופעה גם בתחושה קשה של עוול. לא רק שהפוגע אינו מניח את הנפגעת לנפשה ואינו מאפשר לה להתקדם בחייה ופוגע בה, הוא אף מנסה לגייס לצדו אנשים נוספים בפניהם הוא מלין על הנפגעת. אנשים אלו עשויים להיות אנשי הצוות החינוכי או הטיפולי בבית הספר של הילדים, אנשי צוות רפואי, קרובי משפחה, חברים ועוד.

מערכת המשפט והפועלים השונים בשירותיה – שופטים, עורכי דין, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים וכן הלאה – עיוורים לתופעה. הנפגעת שקופה. מערכת המשפט משקיפה על הסכסוך במשקפיים צרים וקשה מאוד לפרוס בפניה את התמונה המלאה שתלמד על היקף התופעה והכאב שהיא גורמת. לכן, פעמים רבות מערכת המשפט והפועלים בשירותיה משמשים ככלי שרת בידיו של הפוגע.

אנו נוטים להסתכל על מערכת המשפט ככזו שנועדה לסייע לתפקודה של חברה ובתוך כך להכווין התנהגות, ולסייע לפרטים לעמוד על זכויותיהם או לקבל פיצוי על פגיעה בהם. ואולם, פעמים, ניצבת המערכת המשפטית בחוסר אונים מול תופעה חברתית כזו או אחרת. פעמים אחרות, לוקה מערכת המשפט בעיוורון וכלל לא רואה תופעה זו או אחרת אשר ניצבת בפניה.

הגיע הזמן להתחיל לדבר על התופעה. להעלות את התופעה למודעות בחברה. על מנת שהנפגעת תדע שהיא לא לבד. על מנת שהסובבים אותה יתחילו לנסות ולהבין מה היא חווה. על מנת שאנשי המקצוע השונים יבינו מה היא חווה ומול מה היא נאלצת להתמודד. אבל לפני הכל, הגיע הזמן לתת לה שם.

הכותבת היא משפטנית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ