בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא עונשים ולא פרסים: כך צריך לחנך ילדים

הורים רבים זוכרים שהם קיבלו עונשים כילדים ולכן סבורים שזו הדרך לחנך. אחרים מעדיפים לא להעניש, אז הם מחלקים פרסים. גם זה וגם זה לא מומלצים. עדיף להקשיב לרחשים מתחת לפני השטח ולשנות את השיחה עם ילדיכם. כך תעשו זאת

31תגובות
פילים
Peter Gamlen, New York Times

"אני נאחז חרדה בכל פעם שמתקרבת שעת ההשכבה: הנה זה שוב מגיע", כך אמר לנו באחד הימים אב שהגיע לטיפול משפחתי במרפאתנו, על תעלולי בנו לפני השינה. בהתקרב שעת ההשכבה, הילד מתחיל להשתולל, מתעלם בעיקשות מהנחיות הוריו ונמרח על הארץ, כשמזכירים את המילה פיג'מה. ההורים היו מתוסכלים ונואשים.

הם שאלו אותנו שאלה שהורים רבים מפנים אלינו לעתים קרובות: האם עליהם לשלוח את ילדם בתקיפות להירגע בחדר ולמנוע ממנו זמן מסך כשהוא מתנהג כך (עונש)? או שעליהם לאמץ דווקא מנגנון פיתוים ולתת לו מדבקות ופרסים בכל פעם שהוא מתנהג יפה (פרס)?

הורים רבים גדלו עם העונשים ואפשר להבין אם הם סומכים עליהם. אבל עונשים נוטים לדרדר את העימות ולנטרל את הלימוד, כי הם מייצרים תגובה של "הילחם או ברח". פירושו של דבר שחשיבה מתוחכמת בקליפת המוח החזיתי מתערפלת ונכנס לפעולה מנגנון הגנה בסיסי. עונשים הופכים אותנו למרדנים, מעוררים בנו תחושת בושה או כעס, מדכאים את רגשותינו או גורמים לנו לחשוב איך לא להיתפס. במקרה כזה, התנגדותו של ילד בן ארבע תגיע לשיאה.

אם כך, פרס הוא הבחירה החיובית? אל תתלהבו. פרס הוא למעשה אחיו התאום והחמקמק של העונש. משפחות רואות בו אמצעי מפתה, כי מתן פרס עשוי לסייע לשלוט בילד רגעית. אבל השפעתו עלולה להישחק והוא עשוי להפוך לחרב פיפיות. "כמה אני מקבלת"? שאלה פעם בתו של לקוח כשהוריה ביקשו ממנה לסדר את חדרה.

פסיכולוגים סבורים כבר עשרות שנים שפרסים עלולים לפגוע במוטיבציה ובתחושת ההנאה הטבעית שלנו וגם ביצירתיות. למשל, ילדים שאוהבים לצייר ומקבלים בתנאי ניסוי כסף בשביל לעשות זאת, מציירים פחות מאלה שלא מקבלים על כך תמורה. ילדים שמקבלים פרס על שהם חולקים דבר מה, מיד חולקים פחות. וכן הלאה. פסיכולוכים מכנים את אפקט הפרס החיצוני, שמאפיל על המוטיבציה הפנימית של הילד "Overjustification Effect” (אפקט צידוק היתר).

הרעיון של עונשים ותגמולים מבוסס כולו על הנחות שליליות, לפיהן אנחנו חייבים לרסן ולעצב ילדים, ושאין להם כוונות טובות. אך אם נהפוך את ההנחות האלה על פיהן, נגלה שהילדים כישרוניים, אמפתיים, מוכנים לעבוד קשה, משתפים פעולה ובעלי רוח צוות. נקודת ההשקפה משתנה מקצה אל קצה בהתאם לדרך שבה אנחנו מדברים אליהם.

העונשים והתגמולים הם תלויי מצבים, אך אהבתנו וההתייחסותנו החיובית אל ילדינו צריכות להיות ללא הגבלה או סייגים. כשאנחנו מתייחסים לילדינו באמפתיה ומקשיבים להם בכנות, קרוב לוודאי שהם יקשיבו לנו. להלן הצעות כיצד לשנות את השיחה ואת ההתנהגות.

How to discipline your children without rewards or punishment? - Fathima Khader - דלג

הביטו מתחת לפני השטח

ילדים לא מכים את אחיהם או אחיותיהם, מתעלמים מהוריהם או נתקפים בהתקפי זעם ללא כל סיבה. כשאנחנו מטפלים במה שבאמת קורה, העזרה שלנו משמעותית ונמשכת זמן רב יותר. אפילו הניסיון להתבונן מתחת לפני השטח גורם לילדים להיות פחות במגננה, להיפתח יותר לגבולות ולכללים, ולהיות יצירתיים יותר בפתרון בעיות.

במקום לומר: "תהיה נחמד לחבר שלך ותשתף אותו, אחרת לא תורשה לצפות בטלוויזיה", אמרו: "אתה עדיין חושב כיצד לשתף אחרים במשחק שלך. אני מבין. קשה בהתחלה לשתף אחרים ואתה קצת כועס. אתה יכול לחשוב על תוכנית לשחק יחד עם אחרים? תגיד לי אם אתה צריך עזרה".

בכי, התנגדות ותוקפנות פיזית הם אולי קצה הקרחון. מתחתיו יכולים להיות חוסר שינה, עודף גירויים, רגשות רבים מדי, מאמץ לפתח כישורים התפתחותיים, או הימצאות בסביבה חדשה. אם תחשבו בכיוון הזה, תהפכו למדריך או לשותף של הילד במקום ליריב שרוצה להשתלט עליו.

תמריצים במקום פרסים

תמריצים הם דבר מעולה כשהם מלווים במסר: "אני סומך עליך ומאמין שאתה רוצה לשתף פעולה ולעזור. אנחנו צוות". יש הבדל עדין בין הצעת תמריצים לבין פיתוי בפרסים, אבל הוא רב עוצמה. במקום לומר "אם תנקה את החדר שלך נוכל ללכת לפארק, אבל אם לא תנקה, לא יהיה שום פארק", הגידו: "כשהחדר שלך יהיה נקי, נלך לפארק. אני רוצה מאוד ללכת. הגד לי אם אתה זקוק לעזרה".

עזרו במקום להעניש

הענישה משדרת את המסר הבא: "אני רוצה שתסבול בגלל מה שעשית". הורים רבים לא רוצים להעביר מסר שכזה לילדיהם, אבל מאידך, הם לא רוצים להצטייר כמתירנים. תשמחו לדעת שניתן להציב גבולות ולהדריך ילדים גם ללא ענישה.

במקום לומר: "את לא משחקת יפה על המגלשה הזו, לכי ושבי בצד. כמה פעמים צריך לומר לך את זה?" אמרו: "אני מבינה שאת מרגישה קצת פראית. אני מרימה ומרחיקה אותך מהמגלשה, כי לא בטוח לשחק ככה. בואי נירגע קצת בצד".

במקום לומר: "אתה התחצפת וקיללת אותי. זה לא מקובל עליי. אני מחרים לך את הטלפון", אמרו: "וואו, אני שומע בקולך שאתה ממש כועס. לא מתאים לי שאתה משתמש במלים האלה. נניח את הטלפון שלך בצד לעת עתה כדי לפנות לך מקום בראש. כשתהיה מוכן ספר לי עוד על מה שמרגיז אותך. נחשוב יחד מה אפשר לעשות".

העסק את הילד החרוץ

בני אדם אינם עצלים מטבעם, לא כל שכן ילדים. אנחנו אוהבים לעבוד קשה כשאנחנו חשים שאנחנו חלק מצוות. ילדים קטנים רוצים להיות בני משפחה בעלי יכולות והם אוהבים לעזור כשהם יודעים שיש ערך לתרומתם וכי לא מדובר בעשיית רושם בלבד. אפשרו להם לעזור באמת מדי פעם, כבר בהיותם פעוטות, במקום להניח שיש להסיח את דעתם בשעה שאנחנו עושים את העבודה.

קיימו אסיפה משפחתית לתכנון מטלות היום. בקשו מכל בן משפחה לתרום רעיון. שרטטו לילדים טבלה (או תנו להם לצייר טבלה משלהם) שבה יסמנו כל מטלה שהושלמה.

ומה קרה הילד שסירב ללכת לישון, אתם ודאי תוהים. ובכן, ההורים התקדמו רק אחרי שהביטו מתחת לפני השטח. התברר שהוא היה עייף מדי. הם ויתרו על כמה מהפעילויות בסדר היום שלו והקצו לו זמן להירגע בערבים. כשהתחיל להפגין חוסר מנוחה, עטפה אותו אמו במגבת האמבט הגדולה ואמרה לו שהוא הבוריטו האהוב עליה. היא הכירה בכך שקשה לו יותר בערבים שבהם היא נאלצת לעבוד עד שעה מאוחרת: "אולי אתה עצוב כי לא הייתי כאן בשעת ההשכבה בשבועות האחרונים, אותי בכל אופן זה העציב. אולי נקרא בספר האהוב עלינו היום?". ההורים ערכו, יחד איתו, טבלה ובה רשימת כל הדברים שהוא עושה לפני השינה. אט אט הלכה ודעכה התנגדותו והאווירה לקראת שעת ההשכבה הפכה מחרדה לקשר אמיתי ומהנה.

גם ברגעים שנראים לנו קשים וחסרי הגיון יש ביכולתנו להגיב בדרך שמשדרת לילד: "אני רואה אותך. אני כאן כדי להבין וכדי לעזור. אני לצידך . אנחנו נפתור את זה יחד".

לכתבה של התר טרג'ון בניו יורק טיימס 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו