ילדיכם המתבגרים לחוצים מביה"ס? נפלא!

ללחץ יצא שם רע. לכן הורים רבים וילדיהם מנסים להפחית אותו או להעלים אותו מחייהם - זו טעות. מחקרים רבים מראים שלחץ מתון הוא בריא ומוביל לצמיחה והתפתחות. ויפה שעה אחת קודם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נערה בלחץ
המאמץ מעבר למגבלות המוכרות לנו לא תמיד נעים, אבל הצמיחה והלמידה שמתרחשות בעקבותיו הם המפתחות להצלחה בבית הספר ובחיים, והן אינן יכולות להתבצע לולא היינו בלחץ. צילום: Antonio Guillem / ThinkStock

שנת הלימודים נמצאת כעת בעיצומה וצעירים רבים כורעים תחת נטל הדרישות של בית הספר. אבל מחקרים מלמדים שמידת הלחץ הנפשי שתלמידים שרויים בו תלויה פחות בעומס המטלות הלימודיות, ויותר באופן שבו הם מתייחסים ללחץ נפשי. זה עומד להישמע מוזר, אבל הגיוני - תלמידים שלחץ מלחיץ אותם, יהיו יותר לחוצים ויעמדו בו פחות טוב, לעומת תלמידים שמלכתחילה יודעים להתמודד יותר טוב עם עומס.

חשוב לומר זאת על ההתחלה: אין הצדקה לשם הרע שיצא ללחץ. אף שפסיכולוגים סבורים שלחץ כרוני או טראומטי עלול לגרום לנזקים, הם גם מציינים שלחץ במידה מתונה, כמו זה ששרויים בו לפני בחינה חשובה - הוא חלק נורמלי ובריא מהחיים. בכתבה שפורסמה ב-2013 בכתב העת לאישיות ולפסיכולוגיה חברתית, כתבו החוקרים אליה קראם, פיטר סלובי ושון אקור שתגובת לחץ בריאה יכולה "לגרום למוח ולגוף להגיע למצב האופטימלי הדרוש לתפקוד".

ואולם בקרב הציבור הרחב מקובל לחשוב שלחץ מזיק, ולכן יש לחתור להפחית אותו או להימנע ממנו כליל. אין זה מפתיע איפוא שלגישה שלילית שכזו עשויה להיות השפעה על מתבגרים, שנכנסים ללחץ רק מהחשש להיכנס ללחץ. אם ברצוננו לבחון מחדש את יחסנו לתופעה, שנהוג להתייחס אליה שלא בצדק כפתולוגית, עלינו להבין שלא ניתן להימנע מלחץ בריא כשאנחנו מתפקדים בשיא יכולותינו. המאמץ מעבר למגבלות המוכרות לנו לא תמיד נעים, אבל הצמיחה והלמידה שמתרחשות בעקבותיו הם המפתחות להצלחה בבית הספר ובחיים, והן אינן יכולות להתבצע לולא היינו בלחץ. 

לדברי ג'רמי ג'יימיסון, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר, החוקר את השפעת הלחץ הנפשי על רגשות והישגים, "ההימנעות מלחץ אינה  מצליחה, ולעתים קרובות אינה אפשרית. כדי להגיע להישגים ולצמוח, עלינו לצאת מאזורי הנוחות שלנו ולהתמודד עם אתגרים". ידוע שללחץ יש השפעה מחסנת. מחקרים מלמדים שמי שמתגבר על אירועים קשים בחייו נהנה בהמשך החיים מעמידות גבוהה מהממוצע לרגעי משבר, לחץ ומצוקה. בקיצור, מי שמפתח כושר התמודדות במצבים קשים, מפתח במקביל כוח רגשי ועמידות פסיכולוגית.

להתייחסותם של התלמידים ללחץ - בין אם הם רואים בו תופעה חיובית ובין אם שלילית - יש השפעות ניכרות בהמשך חייהם. במחקרים התגלה שבהתמודדות עם מטלות אינטלקטואליות מאתגרות, אנשים בעלי גישה חיובית ללחץ מגיעים להישגים גבוהים יותר מאנשים בעלי גישה שלילית ללחץ. ההבנה שלחץ הוא טוב משנה את האופן שבו הגוף מתפקד תחתיו. משתתפים בניסוי שהאמינו שהביטוי הפיזי ללחץ (למשל, פעימות לב מהירות) מכין אותם להתמודד עם אתגרים, הצליחו לשחרר רמות גבוהות יותר של הורמון ממתן לחץ והמערכת הקרדיו וסקולרית שלהם הגיבה בהתאם, וזאת בניגוד למשתתפים שיחסם ללחץ נפשי היה שלילי.

למרבה המזל, מה שעוד התגלה במחקרים הוא שלא קשה לשכנע אנשים שניתן להפיק תועלת רבה מלחץ נפשי. כשאני נדרשת לכך בעבודתי עם מתבגרים, אני עורכת הקבלה בין דרישות בית הספר לתוכנית לבניית כוח שריר. כל אחד מבין שהרמת משקולות עד לשלב שבו מרגישים אי נוחות, היא הדרך היחידה  לבניית שריר. ובכן, גם בניית יכולת אינטלקטואלית כוללת נעשית באמצעות התמודדות עם לחץ.

ייתכן שהורים יחושו יותר ביטחון בנקיטת גישה חיובית כלפי לחץ, אם הם ייזכרו בתקופות שבהן הם עצמם התמודדו עם מצבים חדשים ומלחיצים - כשנולד תינוק, כשעברו לעיר לא מוכרת, או כשהתחילו עבודה חדשה - ואיך הלחץ הלך ופחת בהדרגה. כדי להתמודד עם מצבים חדשים, צריך לגדול והגדילה כרוכה בלחץ מסוים. בתי ספר בהגדרתם מטפחים גדילה.

ואם לא די בהתייחסות חיובית ללחץ כדי להקל על ילדיכם להתמודד עמו, נסו להעניק להם זמן התאוששות מהלחץ ככל האפשר. במקום לנסות להתגבר על הלחץ האקדמי, ודאו שלילדיכם תהיה אפשרות להתאושש בין תקופה אינטנסיבית אחת לשנייה, ממש כשם שספורטאים נחים בין אימון קשה אחד למשנהו. והכי חשוב - גם אתם וגם ילדיכם צריכים לזכור, גם אם זה לא תמיד נדמה כך באותו הרגע, שלחץ הוא סימן בריא, גם אם לא נוח, של צמיחה.

לכתבה של ליסה דאמור בניו יורק טיימס

לוגו ניו יורק טיימס

ניו יורק טיימס

c.2020 The New York Times Company

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ