אני לא לקחתי כסף מאמי. לצעירים היום יש דמי כיס גם אחרי החתונה

מעולם לא נתתי לילדיי דמי כיס, למרות שבכל הספרים היה כתוב שזה מומלץ כי כך ילמדו להיות עצמאיים ולדעת להתנהל עם כסף. עד היום ברור להם שהם צריכים להגיע לעצמאות כלכלית בעצמם

ענת מחלב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשים יושבים בבית קפה בתל אביב, יוני 2020
ענת מחלב

מעולם לא קיבלתי דמי כיס. אמא שלי הייתה מניחה את הארנק שלה במקום גלוי, ואומרת לי שאני יכולה לקחת תמיד מה שאני צריכה. הבנתי מגיל מאוד צעיר שהכסף הוא משאב מוגבל, ואם אקח יותר ממה שצריך, לא יישאר יותר. זאת הדוגמה שהיתה לי, כך פיתחתי אחריות הגוזרת לא לצרוך יותר ממה שיש; למדתי כי כסף הוא משאב שחייב להספיק לכל צורכי המשפחה, התחלתי לעבוד בגיל צעיר יחסית, והיה לי ברור שאני צריכה להגיע לעצמאות כלכלית בעצמי.

מאז עברנו שינויים תרבותיים רבים. עברנו מתפיסת המשפחה כקולקטיב והתנהלותה בהתאם, לגידול ילדים בו כל ילד מקבל יחס כאינדיבידואל. זה אומר שמותר לו לקנות, מותר לו לדאוג לצרכיו וחייבים לתת לו דמי כיס כדי שיידע להתנהל בעצמו. לא משנה מהיכן מגיעים דמי הכיס - הרי הוא ילד קטן ולא הולך לעבודה - הוא מתרגל למחשבה שהכסף מונחת מן השמיים היישר אל תוך קופסת החיסכון שלו.

מעולם לא נתתי לילדיי דמי כיס, למרות שבכל הספרים היה כתוב שזה מומלץ כי כך ילמדו להיות עצמאיים ולדעת להתנהל עם כסף. כמו אמא שלי, הייתי מניחה את הארנק במקום גלוי, ואומרת לילדים שלי שהם יכולים לקחת תמיד מה שהם צריכים. מעולם הם לא לקחו יותר ממה שצריך, הם התחילו לעבוד ברגע שהתאפשר להם, ועד היום ברור להם שהם צריכים להגיע לעצמאות כלכלית בעצמם.

אולם, אנחנו לא עוסקים בילדים קטנים, גם לא בדמי כיס. התופעה ידועה, והיא שהבוגרים הצעירים מבזבזים הרבה יותר ממה שיש להם. לרובם קשה מאוד לחסוך, הם מגיעים לעצמאות כלכלית רק בגיל מבוגר ובחלק גדול מהם ההורים תומכים גם לאחר שהם מתחתנים. לפעמים אני שומעת סיפורים אגוצנטריים קשים יותר, בסגנון של "אמא תקני לי" או "אבא תפקיד לי כסף בחשבון כדי לכסות את המינוס", המעידים כי לדור שלנו - דור ההורים של הבוגרים הצעירים - יהיה קשה מבחינה כלכלית בגילים יותר מבוגרים.

אמנם רמת המחיה הולכת ועולה, הצרכים הולכים וגוברים, ולא תמיד נכון להשוות בין הדורות, אבל בכל פעם בה אני קוראת כתבה או מחקר על הבוגרים הצעירים ועל תרבות הארוחות המוכנות, תרבות הבילוי והחיים המרוכזים בהווה, אני נזכרת בארנק של אמא שלי שהיה מונח בתוך המגירה ושהייתי יכולה לשלוף ממנו כל מה שרציתי, מה שתמיד גרם לי לחשוב אם ההוצאה רצויה, הכרחית, ואם אפשר אולי לוותר עליה או לדחות אותה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ