האם ניתן וראוי להשתמש בזרעו של אדם לאחר מותו?

תלוי את מי שואלים. בית המשפט העליון סבור שלא, הצעת חוק בכנסת סבורה שכן. הוויכוח ביניהם אינו חדש, אזכורים שלו אפשר למצוא כבר בתנ"ך

אבישלום וסטרייך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בנות צלפחד
בנות צלפחד. האם שם הוא ירושה או שם משפחה? ומה קורה כשאין בנים ממשיכים?
אבישלום וסטרייך

בחברה הישראלית מתעורר לפרקים הדיון בשאלה האם ניתן וראוי להשתמש בזרעו של אדם לאחר מותו לפריון והולדה. לעיתים, המנוח הביע את רצונו בכך לפני מותו (למשל, כשעמד בפני טיפולים הפוגעים ביכולת ההולדה). במקרים אלה ישנה לגיטימציה חברתית והסכמה משפטית לתהליך. לעומתם, במקרים שלא ניתן לקבל את הסכמת העומד למות, מתעוררת שאלה מוסרית-משפטית-חברתית אמיתית כיצד יש להתייחס לבקשתה של משפחה להשתמש בזרעו של אדם שמת להפריית אישה ולהולדת ילדים?

לפני כשנה וחצי, קבע בית המשפט העליון קו גבול, לפיו הפריה לאחר המוות תאושר רק בהסכמת בת הזוג ובהשתתפותה. ההנמקה העיקרית לכך היא תפיסת בת הזוג כמי שיכולה לשקף נאמנה את רצונותיו ומאוויו של בן זוגה לפני שמת. מאחורי הדברים יש גם ראיית היחידה המשפחתית הזוגית כיחידה שלמה ומובחנת מחלקי המשפחה האחרים – ומשכך, החלטות על פריון והולדה יכולות להתקבל על ידי בני הזוג, ועל ידם בלבד, וכשהאחד איננו, השני ימלא את מקומו. בני משפחה אחרים אינם רשאים אפוא ליזום את התהליך ולהשתתף בו בלי בת הזוג (למשל: להסתייע בפונדקאית ולשמש כהוריו מגדליו של הילד).

שני מקרים טרגיים של חיילים שנהרגו בפעילות מבצעית עמדו להכרעתם של בתי המשפט. הוריהם של עמרי שחר ושקד מאירי ז"ל ביקשו להפרות אישה מזרעם לאחר מותם, אולם החלטת בית המשפט שהוזכרה כאן בעניינו של מאירי והחלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של שחר בעקבותיה סגרו את הגולל המשפטי (לעת עתה) על הבקשה.

אך הפרשה לא נחתמה. בשנת 2017, חברי כנסת ממגוון סיעות, מימין ומשמאל, הגישו הצעת חוק המאפשרת הפריה לאחר המוות לחיילים שנספו בשירותם הצבאי ביוזמת המשפחה, גם בלי הסכמת בת הזוג. ההצעה הונחה על שלחן הכנסת לדיון מוקדם וטרם קודמה, אך אפשר להניח שהנושא ישוב ויתעורר בעתיד.

מעניין לראות כיצד הצעת החוק משתמשת בהנמקה שונה מזו העומדת בבסיס החלטת בית המשפט העליון. בית המשפט התמקד בזכותו ורצונותיו של הנפטר. הצעת החוק אומנם מכירה בכך, אך נותנת משקל רב גם למשפחה, לרגשותיה ולזכויותיה, כלשונם של דברי ההסבר להצעה: "מדינת ישראל, המוקירה את חייליה, חבה להם את האפשריות להמשכיות, אף במותם... זהו החוב המוסרי, הרגשי והערכי בה היא חבה למשפחות השכולות ששלחו את בניהם לצבא הגנה לישראל והם לא שבו לביתם בחיים".

סרן עמרי שחר ז"ל עם הוריו. בית המשפט התמקד בזכותו ורצונותיו של הנפטרצילום: באדיבות המשפחה

המתח בשאלת הזכות להפריה לאחר המוות במקרים אלה הוא אפוא מתח בין שני רציונלים שונים. האחד מתמקד בנפטר. בבסיסו זכות אינדיבידואליסטית לפריון ולהמשכיות, כשבת הזוג נחשבת למי שיכולה לשקף בצורה הטובה ביותר את רצונותיו של הנפטר. השני מתמקד במשפחה. ביסודו תפיסה חברתית "פמיליסטית" (מהמונח: familism) הרואה את הפרט כמי שמשתייך למכלול משפחתי ומעניקה קדימות לאינטרס המשפחתי גם על פני האינטרס של הפרט. בהקשר הישראלי, המשפחתיות מתרחבת לעתים לחברה כולה – החברה הישראלית נתפסת כ"משפחה מורחבת", וכך מוצדקת התמיכה וההזדהות, כמו גם תחושת השותפות, עם בקשת בני המשפחה להשתמש בזרעו של בנם לפריון ולידה.

באופן מרתק, למתח הנזכר יש שורשים ב"אב הקדמון" התרבותי של הפרקטיקה המודרנית: מצוות ייבום. לפי הדין המקראי, כשאדם נפטר ללא ילדים, אשתו חייבת בייבום: עליה להינשא לאחיו (או להתיר את הקשר באמצעות חליצה). התורה מנמקת את תכלית הייבום כך: "וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל" (דברים כ"ה, ו'). מה פירוש המילים "יקום על שֵׁם אחיו המת"? בשלושה רבדים פרשניים – בטקסט המקראי, בספרות חז"ל ובפרשנות הימי-ביניימית – מתקיים מתח בין שתי אפשרויות פרשניות: האחת מתמקדת בנפטר ואילו השניה במשפחה.

"שֵׁם" מתפרש בפרשנות מילולית מקומית כקריאה בשם הנפטר לילד הנולד, קריאה שתכליתה המשכיות אישית של הנפטר. אולם פרשנות קונטקסטואלית מצביעה על "שֵׁם" במובן של ירושה, כמו למשל בפרשיית בנות צלפחד: "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (במדבר כ"ז, ד').

גם חז"ל עמדו על שתי האפשרויות הפרשניות ("יוסף קורין אותו יוסף, יוחנן קורין אותו יוחנן" אל מול "יקום על שם אחיו – לנחלה"; תלמוד בבלי, יבמות כ"ד ע"א). חז"ל אף העצימו פרשנות זו בכך שהעניקו את זכות הירושה לאח המייבם, אולי מתוך הבנה שמדובר באינטרס משפחתי רחב, שהמייבם הוא שמשמר אותו. לבסוף, פרשני מקרא ימי ביניימים הציעו אף הם את שתי האפשרויות. המעניין בהם הוא ר' יוסף קרא (צרפת, מאות 11– 12), המעיד בפירושו כי שתי האפשרויות נהגו הלכה למעשה: "נהגו בני ישראל שבמגנצא ושבגרמשא חס ושלום כשאיר דבר זה בימיהם, הם מצוים לקיים אחר נתינת שם ממש, וגם לנחלה לקיים דברי סופרים".

קשה להתעלם מההקבלה בין הוויכוח המודרני לדיון הפרשני-הלכתי הקדום. הדיון בפרשת הייבום מעמיד זו מול זו שתי אפשרויות: האחת מתמקדת בנפטר ומבקשת המשכיות אישית עבורו. המשכיות זו לא יכולה היתה להיות ביולוגית או גנטית בעבר, ולפיכך מתמצת ב"קריאת שם". השניה מתמקדת בירושת הנפטר ובנחלתו. זכויות אלו, ובמיוחד נחלת הקרקע, מעניקות לאדם את מקומו כחלק ממשפחתו, ולאחר מותו יש לדאוג לשימורן (ולא בכדי, כאמור, העבירה הפרשנות התלמודית את זכות הירושה לאח המייבם).

קשה לדעת עד כמה ההקבלה בין הדיון בהווה וזכרונו מן העבר נעשית בצורה מודעת (משתתפים אחדים בדיון המודרני מפנים מפורשות למקורותיהם הקדומים), ועד כמה ההשפעה של הראשונים על האחרונים ישירה וממשית. ברם, ברי כי מקורות אלו, המקורות התרבותיים של השיח הציבורי במדינת ישראל, משמשים לכל הפחות מקור השראה לשיח זה. אלא שההשראה היא לשני צדדי הוויכוח וההכרעה ביניהם כנראה לעולם לא תושג.

ד"ר אבישלום וסטרייך הוא מרצה בכיר למשפט עברי ולדיני משפחה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן, ועמית מחקר במכון שלום הרטמן, ירושלים

כתבות מומלצות

מצעד הדגלים באזור שער שכם בשנה שעברה. שוב מתברר שאין דין שמאלן כדין מתנחל

הממשלה וגופי הביטחון מגבים את העבריינים. ואת מי עוצרים? את השמאלנים כמובן

מכוניות במגרש חניה

"זה מה יש. תגיד רוצה או לא רוצה, ותבחר צבע": כך נקבע מחיר המכונית שלכם

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

במעבדה קטנה ברחובות נולד הנוגדן הראשון בעולם שנוצר על ידי מחשב

עדי גרתי

זאת הייתה תשובה מושלמת - כך מסבירים "כיבוש" ב-25 מילים בלבד

אפרת גוש. המאבק לא נשלם

השיר של אפרת גוש נובע מהקרביים של מלחמתה בהתמכרות לאלכוהול

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?