מילת השבוע: דיר באלכ

הביטוי, שמשמעותו המילולית בעברית היא "נהל את דעתך", נפוץ בשפה העברית כמילת אזהרה. הישמר לך, היזהר לך. כשנוסעים באוטו עם שלושה ילדים מתקוטטים, בהחלט יש להיזהר כשצועקים עליהם "דיר באלכ!"

אביגיל קנטרוביץ'
אביגיל קנטורוביץ'
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הסרט חופשה
מתוך הסרט "חופשה". "אבא, אין מילה כזאת, מה אתה מקשקש?"
אביגיל קנטרוביץ'
אביגיל קנטורוביץ'

משתתפים:

ד', בן 41

א', בת 29+9 (כמעט)

י', בן 11

נ', בת 9

ע', בן 4

מ', כלבת המשפחה, בת שנה וחצי

במהלך חייו לומד אדם ממוצע כעשרים אלף מילים. 2,500 מהן הוא אמור להכיר עוד לפני גיל שש. אינני יודעת מה אומרות על אדם המילים הראשונות שיוצאות מפיו, אבל זה בטוח אומר משהו לא טוב על אמא שלו.

המילה הראשונה שאמר י', בכורי, הייתה "אפצ'י", ולאחר מכן הייתה הפוגה ארוכה שבה הוא עיכל את נפלאות היקום והמין האנושי כדי לייצר את המילה הבאה אחריה – "קח". הוגשה לרוב עם מגבון מלא נזלת, אוכל שביקר בפיו ואז יצא משם, או הפרשת גוף אחרת שלא תמיד אפשר היה לזהות.

נ', הילדה שנולדה אמצעית עוד לפני שבאמת הפכה לכזאת (כלומר, לפני שאחיה הקטן היה זרעון משייט), התחילה לדבר במשפטים שלמים ונכונים דקדוקית ובהפתעה גמורה. לא אשכח ולא אסלח את הפעם ההיא בגיל שנה וקצת שבה הלכנו אני וילדתי-הלא-מדברת לרופא הילדים בגלל צינון כזה או אחר והיא, בלי להתבלבל, הראתה לו נשיכה מהגן ואמרה: "זה אמא עשתה לי!" מיד התקשרתי לאבי הילדה, ד', לספר לו שהילדה התחילה לדבר, ושאנחנו עוברים דירה, קופת חולים ומעברתים את שם המשפחה ליתר בטחון.

ע' לעומתם התחיל לדבר כמו ילד שלישי. בשתי שנות חייו הראשונות היו לו ארבע מילים, ואלו היו "די", "לא", "שלי" ו"אני ראשון", ועד היום הן למעשה המילים היחידות שהוא באמת זקוק להן באופן שגרתי בבית.

כל ילדיי מדברים כעת באופן שוטף, וזה לא בהכרח דבר טוב. יש להם הרבה מה להגיד וזה לפעמים נחמד ולפעמים מכוון כלפיי, אבל אף פעם לא ביחד.

בבוקר שבת נסענו לבאר שבע לבקר את סבתא שלהם. אני וד' ישבנו מקדימה, ושלושתם כולל הכלבה – מאחור. חמש דקות לתוך הנסיעה התחילו צאצאיי לעשות מה שהם עושים הכי טוב: לריב. י' ניסה לקחת לנ' את הסוויץ', נ' ניסתה לפתוח ל-י' את חגורת הבטיחות, ע' ניסה לנשוך את מ' ו-מ' השתדלה לא להקיא כי אימצנו את הכלבה היחידה במזרח התיכון שמקיאה בנסיעות.

אחרי כך וכך דקות של שאגות, בעיטות וקולות חבטה משונים, הסתובב ד' אל השבט האינדיאני ואמר להם: הקשיבו לי טוב!

הם המשיכו לצרוח.

ד' הסתכל עליי. אני נהגתי. מ' רכנה קדימה וליקקה לו את האוזן. מחוזק על ידי הגיבוי ממנה, הוא הסתובב אל הילדים שוב. נ' ניסתה לדחוף את ראשו של י' אל מחוץ לחלון, ע' ניצל את ההזדמנות לגנוב את הסוויץ' ול-מ' היה מבט מהורהר של כלבה שזה עתה ניקתה למישהו את האוזן ועוד לא החליטה אם זה לטעמה או שהיא רוצה להקיא.

"הקשיבו לי טוב," ד' אמר שוב.

הם המשיכו לצרוח.

"דיר באלכ!" הוא שאג.

לרגע הייתה דממה באוטו. נדמה היה שהילדים נבהלו. התאפסו. הבינו שאבא שלהם רציני. החליטו להתנהג יפה. ואז י' אמר: "אבא, אין מילה כזאת, מה אתה מקשקש?", וכולם צחקו.

בסבלנות של קדוש הסביר ד' לילדים ש"דיר באלכ" פירושו "היזהרו", ובהרחבה פירושו "תיכף אתם מאבדים זכויות מסכים לשבוע, או לפחות עד כמה שההורים שלכם יעמדו בעונש הזה". אחר כך הוא הפנה מבטו אליי ואמר בחיוך: "נראה לי שהם הבינו", ואז הסוויץ' ש-ע' גנב מ-נ' ו-נ' ניסתה לקחת בחזרה התגלגל לידיים של י' ומשם עף קדימה ופגע ל-ד' בראש. שני הגדולים צעקו זה על זה "דיר באלכ! דיר באלכ!" ואני עצרתי את הדימום של ד' עם מגבון בזמן ש-ע' צעק עליי "אבל זה שלי!", מה שהיה נכון.

"מה אמרת?" שאלתי את ד', אבל הוא לא ענה. די בטוחה שאיבד הכרה.

מאוחר יותר באותו ערב השכבתי את ע'. כמו בכל ערב שכבתי לידו, בת ערובה שמחויבת ללטף את הדיקטטור הקטן עד שיירדם. בשלב מסוים נשימותיו הפכו שטוחות ואחידות, עיניו היו עצומות ולרגע הוא היה כולו חמידות צרופה, רכה ומבקשת נישוק. לא נישקתי, כי מניסיון העבר ידעתי שאם הוא יתעורר מהנשיקה אצטרך לתלות על עצמי שרשרת שום ולברוח. התחלתי להחליק החוצה מכלאי שתחת שמיכתו כשיד קטנה ועגלגלה תפסה בידי וקול מתוק ומצמרר אמר: "דיר באלכ, אמא".

אביגיל קנטרוביץ'

אביגיל קנטורוביץ' | |מילה הורית בשבוע

אביגיל קנטורוביץ', נשואה ואם לשלושה ילדים וכלבה (היחידה שתמיד שמחה לראות אותה כשהיא חוזרת הביתה). עורכת ספרות ועובדת במערכת מודן-כתר. מחברת הספר "ארץ, עיר, ילדה". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ