האם בלי לשים לב אתם מחנכים בנות להיות עדינות ובנים להיות גיבורים? - חינוך למיניות מיטיבה - הבלוג של חן קצביץ' פרסלר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם בלי לשים לב אתם מחנכים בנות להיות עדינות ובנים להיות גיבורים?

״בנים הם בנים ובנות הן בנות, ככה זה בטבע״? לא נכון! הילדים והילדות שלנו משלמים מחירים גבוהים על כך שהם מחוברתים לציית לקוד מגדרי מובחן ונוקשה. על ההשלכות של הבניות מגדריות וכיצד בכל זאת ניתן לערער עליהן תוכלו לקרוא בסדרת הכתבות הבאה. כתבה ראשונה מתוך שלוש

הבניות מגדריות
משרד החינוך

תשאלו את עצמכם/ן בכנות – האם כשהבן והבת שלכם בוכים אתם מגיבים לשניהם אותו הדבר? האם אתם מעודדים אותם לשחק באותם משחקים? האם אתם מאפשרים לבנים שלכם להשתעשע עם איפור, לק, שמלות ונעלי עקב, סתם כי זה כייף? או לחילופין, כיצד אתם מגיבים כשהבת שלכם לא מוכנה ללבוש את כל השמלות המנצנצות שיש לה בארון ומתעקשת לצאת מהבית רק עם התחפושות של ספיידרמן? האם בלי לשים לב אתם מחנכים את הבנות שלכם להיות עדינות, צנועות ושקטות ואת הבנים שלכם להיות תמיד גיבורים, אמיצים וחזקים?

אלו כמובן רק כמה דוגמאות, יכול להיות שאתן מזדהות אם חלקן ויכול להיות שפחות, מה שבטוח שבכולנו קיימת מידה כזו או אחרת של ציות למוסכמות המגדריות, ואנו מעבירים את זה לילדים ולילדות שלנו במודע או שלא. כדי לבחון את זה, הבה נלך צעד אחד אחורה ונשאל:

מה זה בכלל מגדר?

על קצה המזלג, המונח מגדר (gender) מתייחס לציפיות החברתיות השונות המופנות כלפי בנים ובנות. האופן שבו החברה מחברתת בנים להיות בנים ובנות להיות בנות. נולד תינוק זכר, החברה שמה לו גדר ומגדירה לו איך מצופה ממנו להתנהג, לחשוב, להיראות ולהרגיש בתור בן. מה הוא צריך לאהוב, באלו משחקים לשחק, מהם תחומי העניין שלו, במה הוא צריך להיות מוכשר, אלו תכונות עליו להפגין, ממה מומלץ שיתרחק כדי לא להיות מזוהה כנשי חס ושלום, כיצד להתלבש, ובגדול איך עליו ״לבצע״ את הגבריות שלו (כלפי חוץ וכלפי פנים). זה מגיע תכופות עד רמת הניואנסים הקטנים, כמו טון הדיבור, בחירת אוצר המילים ומימיקת תווי הפנים. תהליך זהה עוברות כמובן גם בנות, רק שלרוב הציפיות מהן עומדות כניגוד והיפוך לאלה שהוגדרו לבנים.

אם ניקח את הסטראוטיפים המגדריים בהתגלמותם אז בנות צריכות להיות עדינות, מטופחות, יפות, רגישות, מכילות, אימהיות, שקדניות, שקטות, מאופקות ומרַצות; בעוד בנים נדרשים להיות בעלי מאפיינים מנוגדים - חזקים, אסרטיביים, אמיצים, שאפתנים, יזמים, גיבורים, בעלי תושייה, אדישים, אקטיביים ועוד.

״בנים הם בנים ובנות הן בנות, ככה זה בטבע״

לא פעם אני שומעת את הטענה הזאת, בנים ובנות הם שונים כי ככה זה בטבע וככה זה צריך להיות. אני לא טוענת שאין הבדלים אובייקטיבים בין זכרים לנקבות, אבל אני כן טוענת שרוב ההבדלים בין גברים ונשים כלל אינם נשענים על ההבדלים הביולוגיים, אלא הם בעיקרם הבדלים חברתיים. על אחת כמה וכמה בילדוּת, שלב בו ההבדלים הפיזיים עדין כמעט ולא ניכרים (הורמונלית, במבנה הגוף, מסת השריר ועוד). להסביר את השוני בין בנים ובנות כדבר "טבעי" - ככה זה ואין מה לעשות - זו הסתכלות צרה על המציאות. אני מזמינה אתכם לערער על ההנחה הזו ולבחון כיצד כחברה וכהורים אנו משמרים את ההבדלים הלא נחוצים הללו, ולהבין עד כמה הם מגבילים ומצמצמים את ילדיכם/ן.

אבל מה הבעיה עם תפקידי המגדר שאנחנו מבנים לילדינו?

הבעיה המהותית בנוגע לחִברות לתפקידי מגדר היא הצמצם וההגבלה שזה יוצר על אפשרויות הצמיחה וההתפתחות של הילדים והילדות שלנו. זה מכתיב להם לאלו חוגים ללכת בילדוּת, אלו מקצועות לימוד להרחיב בגיל ההתבגרות, מה ללמוד באוניברסיטה ואיזו קריירה מקצועית לבחור בבגרותם/ן. ומעבר להסללה המקצועית-השכלתית, זה ינווט באופן שונה את חיי בינכם/ן ובנותיכם/ן בכל תחום בחיים – בניהול חיי הרגש; בציות לתכתיבים של מראה חיצוני; בהתנהלות בתוך מערכות יחסים מסוגים שונים (כולל בתוך מפגשים מיניים עתידיים); בסוגיות של שליטה עצמית; ביטחון עצמי; יכולת פעולה; רמת ורבליות, פיתוח כישורים ועוד.

לכל אלה שעדיין לא השתכנעו שמדובר בתוצאה של הבניה חברתית, ולא של הבדלים ביולוגים מולדים (למשל, שמידת הוורבליות השונה בין בנים ובנות היא בעיקר תוצאה של האופן השונה בו הסביבה מדברת עם בנות ועם בנים החל מינקות, ולא של כישורים טבעיים), אתייחס בשני הטורים הבאים באופן ממוקד להבניה של גבריות ולהבניה של נשיות ומתוך כך לטענה שהבדלים אלו אינם ביולוגיים בעיקרם.

הבניה מגדרית
משרד החינוך

״אבל זה כבר לא ככה, היום כבר אין הבדל בין בנים לבנות״

כמה שהמשפט הזה רחוק מהמציאות. בנים, למשל, עדיין מחונכים לכך שאסור להם לבכות, לפחד או להפגין חולשה; ובנות, למשל, עדיין גדלות בעולם שמעריך אותן בעיקר על פי המראה החיצוני שלהן ושמגדיר להן כיצד להיות ילדה טובה, בת זוג מרצה ואם ראויה. על אף שהגענו לשנת 2019 ותבניות מגדריות רבות מתערערות, אנחנו עדין חיים בחברה ממוגדרת, בה גם גברים וגם נשים משלמים מחירים לא פשוטים בעקבות ציות להבניות החברתיות הללו, ועל אחת כמה וכמה בעקבות התנגדות להן.

מתי, איפה ואיך הילדים והילדות שלנו לומדים את זה?

ילדים וילדות מתחילים לפתח זהות מגדרית סביב גיל שלוש, אבל הרבה לפני זה הם מתחילים ללמוד מהסביבה על ההבדל בין בנים ובנות. הם מזהים שהמבוגרים בחייהם מתייחסים באופן שונה לבנים ובנות – בסוג המגע, בטון הדיבור, באופן הפניה אליהן/ם, בהערות, בחיזוקים, כמעט בכל. הם לומדים מהסביבה שיש התנהגויות שמתאימות לבנות ויש התנהגויות שמתאימות לבנים. כמובן שמדובר בעיקר בסטריאוטיפים מגדריים ותפקידי מגדר מסורתיים, שבעתיד הקרוב כבר יחלו לצמצם את עולמם ואת האפשרויות העומדות לרשותם למימוש עצמי.

מאיפה הם לומדים את זה? ישנם ארבעה סוכני חִברות משמעותיים המלמדים אותנו כיצד עלנו להתנהל בעולם כבני ובנות אדם החיים בחברה אנושית. בראש ובראשונה כמובן המשפחה, לאחר מכן מערכת החינוך, המדיה וקבוצת השווים (קבוצת הגיל).

ילדה לומדת מהי נשיות ומהן האפשרויות העומדות לרשותה כבת בעולם הזה מהתבוננות באמה, בגננת, סבתא, בובת הברבי שלה, מהשירים שמשמיעים לה, סדרות הטלוויזיה שהיא צופה בהן, המשחקים שנותנים לה, הדמויות הנשיות בספרים שמקריאים לה, בסרטים המצוירים (יש נחמה בכך שהדמויות הנשיות בסרטי ילדים עברו מהפך מבורך בעשור האחרון), בחומרי הלימוד בגן ובבית הספר היסודי, וכמובן במפגש עם בנות גילה. כך זה עובד גם עבור בנים, שלומדים מה היא גבריות, רק שלרוב הם "זוכים" לנוכחות מצומצמת של דמויות גבריות בחייהם, כך שלא פעם הם לומדים לבסס את הגבריות שלהם כניגוד לנשיות שמקיפה אותם בבית ובמערכות החינוך, במיוחד בגילים צעירים.

מה כדאי לעשות על מנת למזער את חלחול ההבניות המגדריות לילדינו?

לנסות ולהרחיב לילדים ולילדות שלנו את המסגרת הנוקשה שמצמצת את עולמן/ם ומגדירה להם מי עליהם להיות כבנים וכבנות. אפשר לעשות זאת, למשל, על ידי כך שנציע להם/ן מגוון משחקים, צבעים, בגדים, סרטים, סדרות וספרים. כלומר, נעורר בהם גירויים שיזיזו אותם מהמשבצת המצומצמת של המגדר שלהם. בשני הטורים הבאים אפרט על כך יותר, פעם אחת בנוגע לבנים ופעם שניה בנוגע לבנות. אסביר כיצד כהורים מודעים אנו יכולים לצמצם את המחירים שהילדות והילדים שלנו משלמים בשל הציות להבניות המגדריות.

כתבות שאולי פספסתם

*#