״אני לא סינדרלה שמי לא שלגיה״: הבניית נשיות בילדות - חינוך למיניות מיטיבה - הבלוג של חן קצביץ' פרסלר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

״אני לא סינדרלה שמי לא שלגיה״: הבניית נשיות בילדות

על פניו, זה נשמע מובן מאליו שלא צריך לחנך בנות להיות עדינות, יפות ומרַצות. ובכל זאת, ילדות, נערות ונשים עדין חיות בחברה שמגדירה להן מי ומה עליהן להיות, כיצד מצופה מהן להתנהג ואיך הן צריכות להיראות. כך תחנכנה את הבנות שלכן אחרת. כתבה שלישית בסדרה

נסיכות דיסני

כתבה זו הינה שלישית מותך סדרה של שלוש כתבות בנושא מגדר בילדות, למי שלא קרא/ה את הכתבה הראשונה בסדרה אני ממליצה לקרוא אותה לפני קריאת הכתבה הנוכחית.

על פניו, בגלל שבחלק עיקרי מהיומיום שלי אני עוסקת בהיבטים הקשורים למגדר, ומעצם היותי אישה, חשבתי שזו תהיה משימה פשוטה לכתוב את הכתבה הזו. להפתעתי, מצאתי את עצמי מתקשה במשימה. כשאני תוהה למה, נראה שהסיבה העיקרית נעוצה בכך שאני מסתובבת עם ההרגשה שזה שיח שהפך להיות מובן מאליו. זה כל כך מובן מאליו לדבר על מגדר מנקודת מבט נשית ולפרוט את המחירים שמשלמות ילדות, נערות ונשים בשל הבניה מגדרית, אי שוויון בין גברים ונשים ואפליה - כמו פערי שכר, הסללה במקצועות לימוד, הדרת נשים, אלימות כלפי נשים ועוד ועוד. אז אם זה כל כך מובן מאליו, למה אני בעצם צריכה לכתוב על זה?

נתתי לעצמי שתי תשובות לשאלה זו. הראשונה: ההנחה שלי שזה מובן מאליו לרוב האנשים היא שגויה, כי מרבית האנשים לא עוסקים באופן יומיומי בסוגיות של מגדר ולכן זה גם לא שיח מובן מאליו עבורם. השנייה: גם אם זה אכן שיח שחוק, שהוא כבר מובן מאליו עבור רבים ורבות מאיתנו, זה לא משנה את העובדה שבשנת 2019, במדינה מערבית ונאורה, עדיין ילדות, נערות ונשים חיות בחברה שמגדירה להן מי ומה עליהן להיות כבנות, מה מקומן בעולם, לאן הן יכולות לשאוף ומה מחוץ לתחום בעבורן, כיצד מצופה מהן להתנהג, על מה הן יכולות לחלום ואיך הן צריכות להיראות.

בכתבה זו בחרתי לא להתמקד ברמת המאקרו של התופעה החברתית - על כן לא אתייחס לאי-שיוויון חברתי, לדיכוי, אפליה והדרת נשים - אלא לרמת המיקרו, הקונקרטית והנקודתית - הבת שלך. הבה נתרכז לרגע אחד רק בה, ולא בעוולות החברתיות והאישיות מהן סובלות נשים באופן כללי בהיותן קבוצה מוחלשת בחברה פטריארכלית.

איך הבת שלך למדה מה זה אומר להיות בת?

מגיל קטן, בנות מחוברתות לתפיסה מגדרית המכתיבה להן מהי נשיות. הן לומדות זאת דרך סוג וצבעי הבגדים שהוריהם מלבישים להן, מילות השירים שמשמיעים להן, ספרים שמקריאים להן, סרטים וסדרות טלוויזיה, מודלים נשיים שהן רואות בבית ובמסגרות חינוכיות, מתוך מסרים שהן מקבלות בגן או בבית הספר, משחקים שנותנים להן לשחק בהם, היחס של עולם המבוגרים כלפיהן - הכל ביחד מוביל לכדי מסרים מאוד ברורים לגבי מה המשמעות של להיות בת בעולם.

לצערי, ככל שהבת גדלה, כך גם הפרשנות שהעולם מקנה לעצם היותה בת הולכת ומשתרשת עמוק יותר ובאופן סטריאוטיפי יותר. בסרטון הזה אפשר לראות כיצד בנות ובנים מגחיכים את המשמעות של להיות בת ככל שהם גדלים:

מה המשמעות הסטריאוטיפית של להיות בת?

בת היא יצור עדין, חביב, נעים למראה, שאוהבת לטפח את עצמה ועסוקה רבות במראה החיצוני שלה. חוץ מלייפות את עצמה לדעת, היא גם טובה במלאכת הטיפול באחרים (care). בנות הן מכילות, חמות, דואגות, אוהבות ואכפתיות, ולכן הן אימהות מעולות, בנות זוג מדהימות ובנות מהממות להוריהן. באופן כללי, הן נמצאות בעמדה מרַצה. החלום הכי גדול שלהן הוא להתחתן, והן תגשמנה את יעודן בעולם ברגע שהן תהפוכנה לאימהות כמובן. בנות לא יודעות לנהוג, אין להן חוש כיוון ויכולת התמצאות במרחב, הן מוגבלות מבחינה ספורטיבית וסובלות מחיסרון ניכר ביוזמה ותושיה. הן חלשות, בכייניות וחסרות אונים.

אני יכולה להמשיך עוד ועוד, אבל רוצה להאמין שהבנתן כבר לאן אני חותרת. אנחנו צריכות וצריכים לחנך את הבנות שלנו על מסרים מגדריים אחרים, כאלו שפותחים עבורן הזדמנויות ולא מצמצמים ומקטינים אותן. אפילו אם נראה לנו שאלו כבר לא המסרים עליהם הבנות שלנו גדלות, תתפלאו עד כמה הם עדיין נוכחים כמעט בכל מקום שנפנה אליו את המבט. כמובן שככל שנעלה את רמת המודעות שלנו לנושא, כך יותר ויותר גילויים מגדריים סטריאוטיפים שכאלה יצופו לנו לנגד העיניים.

מה אפשר לעשות?

גוונו בבגדים (גם בסוג וגם בצבע): הבת שלך היא לא נסיכה שיצאה מהאגדות, ואין צורך שתיראה כך. כן, זה נחמד לפעמים לשחק ולהשתעשע וללבוש שמלות מנופחות, לחבוש כתר ולעטות מנצנצים, אבל אין צורך כל הזמן להלביש את הילדה שלך במיטב השמלות והחצאיות, מרובות הפונפונים, הפייטים, נעלי הלקה, המלמלה והוורוד לגווניו, שמנצח על הכל ביחד. אפשרו לבת שלכן לא להיראות כמו קטלוג טיפוסי של חברת אופנה. השיקול לבחירת בגדים עבורה צריך להיות נוחות ולא יופי. לא פעם יצא לי לראות תינוקות לבושות בבגדים שמגבילים את יכולת התנועה שלהן במרחב. הן ניסו לזחול ולחקור את העולם והלבוש "הנסיכתי" שהולבשו בו היווה להן למכשול. 

למתן את המיקוד במראה החיצוני: מגיל צעיר מאוד, ילדות לומדות שהנכס העיקרי שלהן בעולם הוא המראה החיצוני שלהן. כשילדה מגיעה לגן, פעמים רבות היא מתקבלת בקריאות התפעלות, "איזו יפה את! ממש דוגמנית", "מהממת", "איזו שמלה יפה את לובשת... תעשי סיבוב". רוב חייה כילדה, כמתבגרת וכאישה היא תתרגל לקבל תגובות על המראה החיצוני שלה, עד כדי כך שהוא יהיה הדבר העיקרי שמגדיר אותה. היא תתרגל להיות מושא להסתכלות ותלמד לחשוק בכך. אני מניחה שרובכן יודעות כמה זה מתיש ומתסכל להיות עסוקה כל הזמן במראה החיצוני שלך כפי שהוא נחווה על ידי העין הבוחנת של הסביבה. ברור שלא כל עיסוק ביופי, טיפוח ומראה חיצוני הוא עיסוק מיותר ונחות, ומובן שאנחנו יכולות להחמיא לבנות שלנו מידי פעם על המראה החיצוני שלהן, רק חשוב שנשים לב שהמראה שלהן הוא לא הדבר העיקרי שמגדיר אותן, בין אם הן בורכו במראה חיצוני התואם לאידאל היופי הנוכחי ובין אם לאו. 

תנו חיזוקים חיוביים על תכונות נוספות פרט לתכונות הנשיות הטיפוסיות: בנוסף לחיזוקים הבלתי פוסקים שבנות מקבלות על המראה החיצוני שלהן, הן בדרך כלל מקבלות חיזוקים על היותן טובות לב, אמפתיות, רגישות ומתחשבות. כל אלו תכונות חשובות ביותר, ויש להמשיך לתת עליהן חיזוקים חיוביים, אך לצידן חשוב לתת גם חיזוקים על היותן שאפתניות, מצחיקות, אסרטיביות, בעלות תושייה, יצירתיות, חכמות, חזקות, עצמאיות וכדומה.

בחירת משחקים ורישום לחוגים: אל תגבילו את עולם המשחק של הבנות שלכן לבובות, מטבח ויצירה בלבד. תשתדלנה לעורר בהן מגיל צעיר גירויים המפתחים כישורי חשיבה ומוטוריקה מסוגים שונים - בנייה, הרכבה, כלי עבודה, דמיון, כדור, נהיגה ועוד. זכרו שקיימים עוד הרבה חוגים שאפשר להציע לבת שלכן חוץ מבלט. אין לי שום דבר אישי נגד חוג בלט, אני רק מציעה להרחיב את מנעד הכישורים וההזדמנויות כדי שהבנות שלכן תוכלנה לבחון בעצמן מה הן אוהבות, במה הן טובות ומה מפתח אותן.

בחירת ספרים: דבר ראשון, הגיע הזמן להיפרד מסיפורי הנסיכות שמשמרים לתפארת כל סטריאוטיפ מגדרי אפשרי, גם ביחס לבנות וגם ביחס לבנים. מעבר לכך, שימו לב שבספרי ילדים רבים חבויים עמוק בעלילה סטריאוטיפים מגדריים רבים. כמובן שזה לא נעשה בכוונה, אני מאמינה שזה קורה מחוסר מודעות של הכותב או הכותבת. בהכללה גסה זה נראה כך: אמא בבית מגדלת את הילדים, אבא חזק וגדול חוזר מהעבודה. כל עוד הילדות לא יודעות לקרוא בעצמן, אני מציעה לכן לשנות את העלילה איפה שזה צורם לכן. אצלנו, למשל, במהלך קריאת "סיר הסירים" של אלונה פרנקל, גם אמא וגם אבא מחליפים לנפתלי חיתול. בנוסף, שימו לב שבספרים רבים הגיבור בסיפור הוא זכרי – ילד, אריה, חתול, פיל, דב, דרקון וכדומה. תשתדלנה לחפש ספרים בהם גיבור הסיפור הוא דווקא גיבורה.

דברי איתה על השינוי שעברו הגיבורות בסרטים המצוירים: הזדמנות נהדרת לעורר בבת שלך מודעות להבניות מגדריות היא באמצעות דמויות הנסיכות בסרטי הילדים המצוירים. קחו נציגה מהדור הישן של סרטי הילדים - שלגיה, סינדרלה, בת הים הקטנה או היפיפייה הנרדמת - ונציגה מהדור החדש של סרטי הילדים - מולאן, מרידה (מהסרט "אמיצה"), אלזה ואנה או מואנה - ויחד נסו לאפיין מה ההבדלים ביניהן. החל מהמראה החיצוני ועד מידת האקטיביות של הדמות, מה היא יודעת לעשות בכוחות עצמה, האם היא זקוקה נואשות לגבר שיבוא להציל אותה, אלו תכונות אופי יש לה, האם מתקיימת במהלך העלילה חתונה ואיזו חשיבות מקנה לה הדמות.

למדי אותה צפייה ביקורתית: זו משימה לא קלה, אך חשובה מעין כמותה. ציידי את בתך באחד הכלים החשובים ביותר שיש לחיים – חשיבה ביקורתית. בהקשר הנוכחי, זה יכול להיות באמצעות כל מסר תרבותי-תקשורתי שנכרה בדרככן - פרסומות, קליפים, סדרת טלוויזיה, שירים, ספרים, סרטים, עלון תחפושות לפורים, משחקי מחשב, או כל דבר אחר העולה על הדעת. צפו או האזינו ביחד, ומפעם לפעם הסבי את תשומת ליבה למסרים המגדריים החבויים שם. הדוגמה לשיחה על השינוי שעברו נסיכות בסרטים היא אחת מיני רבות. אפשר לעשות מהלך דומה עם כל מסר תקשורתי-תרבותי אליו היא נחשפת.

חשוב לחדד את ההבדל בין ההמלצות הראשונות העוסקות בבחירת בגדים, תכנים וחיזוקים עבור הבת שלך - פעולות שאתן עושות עבורה בעיקר בגילים צעירים - לבין שתי ההמלצות האחרונות העוסקות בתיווך העולם החיצוני - דבר שנעשה בעיקר בגילים בהן יש לכן פחות שליטה למה שהיא נחשפת והיא כבר יותר מפותחת רגשית וקוגנטיבית ובדיוק בגלל זה, חשוב לעורר בה מודעות וחשיבה ביקורתית להבניות מגדריות המציפות אותה מכל עבר.

לסיום, אומנם עשיתי הפרדה מלאכותית בסדרת הכתבות הזו כך שאחת עסקה בבנים והשנייה בבנות, אבל אני ממליצה בחום ללמד את הילדים והילדות שלכם/ן להיות רגישים להיבטים המגדריים גם של המגדר השני. מעבר לכך שאנחנו רוצות להרחיב את עולמן/ם של ילידנו כבנות או כבנים, אנחנו גם רוצות ללמד אותם להימנע משימור של סטריאוטיפים מגדריים בכל הקשור גם למגדר השני. למדו את הבנות שלכם/ן מה הן המשמעויות של הבניות מגדריות בעבור בנים ואת הבנים על משמעויות מגדריות עבור בנות. כולנו נרוויח מזה - הן כאינדיבידואלים עם מנעד רחב יותר של אפשרויות להגשמה עצמית, והן כחברה שוויונית ומכבדת יותר. 

כתבות שאולי פספסתם

*#