חיי המין של ההורים - האם זה עניינם של הילדים? - חינוך למיניות מיטיבה - הבלוג של חן קצביץ' פרסלר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיי המין של ההורים - האם זה עניינם של הילדים?

ברוב המקרים הילדים שלכם לא ירצו לשמוע על חיי המין שלכם מיוזמתם. אם בכל זאת קרה מצב והילד או הילדה פנו אליכם בשאלות על חיי המין שלכם, הגבילו את המידע שאתם נותנים ומנפו את זה לשיחה ערכית על מיניות ולשיעור חשוב על פרטיות

ילד המום
ThinkStock

הטור הנוכחי נכתב בעקבות מספר פניות של הורים בנוגע להתלבטות שלהם כיצד עליהם להגיב כאשר הילדים והילדות מתחילים להביע עניין ולשאול שאלות על המיניות של ההורים. שאלות מסוג זה, אם יופיעו, יחלו בדרך כלל מאמצע גיל יסודי צפונה, כשהבנה מסוימת לגבי יחסי מין מתפתחת והסקרנות לנושא גוברת. אם שאלות מסוג זה יופיעו לפני, אלו תהיינה בדרך כלל שאלות כתוצאה של סקרנות מינית ילדית, שעדיין לא מקנה פרשנות אירוטית לדבר. למשל, ילדה שמסבירים לה איך באים ילדים לעולם, יכולה לשאול אם ככה גם אמא ואבא עשו, כשהיא כמובן עדיין לא מבינה את משמעות הדבר. 

אפתח בקצרה בהנחת היסוד  שלי בעניין - יחסי המין של ההורים הם לא עניינם של הילדים. צריך לזכור שזה פועל לשני הכיוונים - אל תיזמו שיתוף מצידכם על חיי המין שלכם, ומצד שני אל תשתפו פעולה עם חקירה שלהם על חיי המין שלכם. אין בכוונתי לומר שאסור לכם לחלוק שום פרט על המיניות שלכם בעבר או בהווה, אלא שצריך לייצר כאן גבולות ברורים. משזה נאמר, אפשר לעבור לתשובה מפורטת יותר המתייחסת לכל אחד מהמצבים בנפרד.

מצב ראשון: ההורים מנדבים מרצונם מידע על חיי המין שלהם

בגדול קחו בחשבון שלרוב הילדים והילדות יש קושי גדול לחשוב על ההורים שלהם כיצורים מיניים (מזכירה שמדובר על גילאי טרום גיל ההתבגרות צפונה). הם היו רוצים להאמין שמספר הפעמים שעשיתם סקס הוא בהלימה למספר האחים והאחיות בבית. הם משקיעים אנרגיות רבות על מנת לא לדמיין אתכם במגע מיני לצורותיו. ואם נהיה כנים עם עצמנו, נסו לחשוב על ההורים שלכם עושים סקס. גם כיום, כאנשים בוגרים, המחשבה הזאת גורמת לתחושת אי-נחות. אני מקווה שההורים שלכם בחיים ובקו הבריאות, ואני גם מקווה בשבילם שהם פעילים מינית בצורה כזו או אחרת. אבל אני מבינה שאתם מעדיפים לא לחשוב על זה. זכרו את זה והשתדלו לא לחשוף בפני הילדים שלכם אינפורמציה על חיי המין שלכם. זה לא עניינם מה אתם אוהבים, כמה ומתי.

כמובן שאיני מתכוונת לכך שאתם צריכים וצריכות להציג מצג שווא של זוגיות א-מינית. אני בעד שילדים יזכו לראות שבין ההורים שלהם ישנם אינטימיות, אהבה, מגע ומשיכה. הם יכולים לספוג זאת מהאופן שבו אתם מביטים זה בזו, מתחבקים, מתנשקים, מתלטפים, מקבלים זה את זו כשנכנסים הביתה, או כל דבר אחר שאינו מיני באופן מפורש. הבחינו בין גילויי חיבה ואינטימיות בין ההורים, לבין שיתוף ב"סודות מחדר המיטות".

זה אומנם נושא שעומד בפני עצמו לטור נוסף, אך בקצרה רק אמליץ להשתדל ולהימנע ממצבים בהם הילדים ״תופסים״ אתכם (נעילת הדלת, למשל, יכולה לחסוך מבוכה). כמובן שאינכם עושים שום דבר רע, ולכן השימוש במילה "תופסים" הוא לכשעצמו בעייתי, אבל זה עדיין מסוג הדברים שילדים לא צריכים לראות את הוריהם עושים. במידה וראו, זה מצב שכן מזמן שיחה על המיניות של ההורים. החליטו איזה מסרים חשוב לכם להעביר בשיחה הזו בהתאם לגיל הילד/ה. אל תמשיכו לסדר היום כאילו כלום לא קרה.

אולי לחלקכם זה מובן מאליו שלא תשתפו בעצמכם פרטים על חיי המין שלכם, אך ישנן משפחות בהן המיניות פתוחה, ועירום ושיח מיני נוכחים בבית. גם במשפחות כאלה אני ממליצה לעשות הבחנה ברורה בין שיח פתוח על מיניות, שבו אתם מעבירים ידע ואת הערכים ותפיסות העולם שלכם, לבין שיתוף בחיי המין הפרטיים שלכם. אחד הערכים החשובים בחינוך למיניות הוא פרטיות. אנחנו רוצים ללמד אותם את מושג הפרטיות בכל מיני הקשרים הנוגעים למיניות. אחד מהם הוא שמגע מיני המתרחש בין שני אנשים הוא משהו פרטי שלהם, וזו סיבה נוספת לטעמי לכך שלא נכון לשתף בחיי המין שלכם את ילדיכם.

מצב שני: הילד או הילדה חוקרים את ההורים על המיניות שלהם

יש להבחין בין שאלות על העבר המיני הרחוק של ההורה, לבין שאלות על ההווה.

שאלות על התנסויות מיניות מהעבר הרחוק: 

במקרה כזה ההמלצה שלי פחות נוקשה, והיא תלויה במידת הרצון של ההורה להיחשף מול הילדים והילדות שלו/ה. למשל, ביתך המתבגרת שואלת אותך באיזה גיל קיימת יחסי מין בפעם הראשונה?. ייתכן שהיא רוצה לקבל ממך תשובה לאיזה גיל זה בסדר לדעתך שהיא תתחיל לשכב. תזכרי שאתן שתי ישיויות נפרדות, ואל תעשי השלכה של חוויות העבר שלך על ההווה שלה. אם את רוצה, את יכולה לחלוק איתה את החוויה שלך, אך לא לדחוף אותה או למנוע ממנה לעשות דברים על סמך ההתנסויות שלך.

בפניך ניצבות ארבע אפשרויות. אפשר לבחור באחת מהן או לשלב אותן: לשקר; להגיד את האמת ולספר חוויה שלילית על המאורע; להגיד את האמת ולספר חוויה חיובית על המאורע; לא לתת תשובה קונקרטית לשאלה. כל האפשרויות לגיטימיות מבחינתי, זה לא משנה באיזו מהן את בוחרת, הרעיון בסופו של דבר הוא למנף את השאלה של הבת לשיחה ערכית-רגשית על הנושא ולהעביר את השיחה ממך אליה.

בין אם בחרת להגיד את האמת ובין אם לשקר, בין אם בחרת לציין מספר קונקרטי ובין אם לא - הוסיפי משהו על החוויה. לדוגמה: "זו היתה חוויה טובה עבורי, עשיתי את זה עם מישהו שאהבתי והוא אותי, בתוך מערכת יחסים מכבדת". או לחילופין: "זו היתה חוויה לא טובה עבורי, לא הייתי בשלה לזה גופנית ורגשית. הרגשתי צורך לרצות את החבר שלי". אחרי שסיפרת על החוויה שלך בקצרה, ללא תיאורים גרפים, נסי להפנות את השיחה ממך אליה. למשל על ידי המשפט: "אני מבינה שאת בשלב שזה מעסיק אותך, מה את חושבת שצריכים להיות השיקולים להתחיל לקיים יחסי מין מלאים?", או "מה לפי דעתך צריך להתקיים בין שני אנשים כדי שהמגע המיני ביניהם יהיה מוצלח וטוב עבור שניהם?".

השיחה הזו תקפה גם אם בחרת באפשרות הרביעית, לא לתת תשובה על עברך, יהיו סיבותייך אשר יהיו (אולי מביך אותך לדבר על זה, יתכן שיש עניין לא סגור מהעבר, את עשויה להרגיש שזו חדירה לפרטיות שלך, וכן הלאה). אם זה המצב, אז את יכולה להגיד משהו ברוח הזאת: "אני לא מרגישה כרגע שאני רוצה לשתף על ההתנסויות המיניות שלי מהעבר, אבל אני אשמח שנדבר על זה באופן כללי ונחשוב ביחד אלו שיקולים צריך לקחת בחשבון לפני שמחליטים להתחיל לקיים יחסי מין".

מוצגת כאן דוגמה לשיחות בין אם לבת, אותם העקרונות תקפים גם לשיחה בין אב ובן.

שאלות על התנסויות מיניות של ההורים בהווה: 

במקרה הזה אני יותר חד משמעית, כיוון שלתפיסתי כאן התפקיד ההורי העיקרי שלנו הוא להציב גבול ולעשות מודלינג לאיך שומרים על פרטיות. לתפיסתי, הורים אינם צריכים לשתף כלל את ילדיהם בחיי המין שלהם - ראשית, כי זה לא עניינם של הילדים. שנית, כי חיי המין שלכם הם חלק מהפרטיות שלכם. ילדים, בעיקר בגיל ההתבגרות, צריכים ללמוד שמגע מיני בין אנשים הוא דבר עם ערך ה"שייך" רק להם (על אחת כמה וכמה בעידן של טשטוש גבולות גדול בין הפרטי לציבורי).

דוגמה ראשונה: אב פנה אלי לאחר שבנו, בכיתה י', שאל אותו אלו תנוחות הוא [האבא] ואמא שלו עושים. לגישתי, גם אם אתם המשפחה הכי ליברלית, זו שאלה שאינכם צריכים לספק עליה תשובה בשום אופן. אתם בהחלט תענו לו, אבל לא תענו על מה שהוא שאל. במקרה כזה, הייתי אומרת משהו כמו "חיי המין שלי ושל אמא הם חלק מהפרטיות שלנו כזוג, חלק מהאינטימיות ששייכת רק לנו. אם אתה רוצה, אנחנו יכולים לדבר באופן ככלי על תנוחות, אם יש לך שאלות שאתה רוצה לשאול אותי. אולי משהו מטריד אותך? אולי אתה רוצה להתייעץ איתי?". 

הרעיון הוא להציב גבול ברור של פרטיות, ואז לנסות לזהות מה מטריד את הילד, למה הוא עסוק בזה כרגע, מה הצורך שלו בימים אלה (בצורה לא שיפוטית). במקרה המדובר, הפנייה של הנער היתה כתוצאה מחשיפה לתכנים פורנוגרפיים קשים. הנער היה מוטרד שמא גם ההורים שלו עושים את מה שהוא ראה בפורנו. בסופו של דבר השיחה בינו לבין האב התגלגלה לשיחה על פורנו. באותה מידה זה גם היה יכול להיות מצב של נער שמתרגש לקראת קיום יחסי מין עם חברה שלו ורוצה לקבל עצה מאביו, או שלל תרחישים נוספים. תפקידכם ההורי לנסות לאתר מה הטריגר לשאלה.  

דוגמה נוספת הזדמנה לי בתום אחת ההרצאות שהעברתי, אז ניגשה אלי אימא וסיפרה שבתה, בכיתה ד', שאלה אותה אם היא ואבא עושים סקס. האם היתה המומה ולא ידעה מה לענות. תשובתי אליה דומה לדוגמה הקודמת עם תוספת ריכוך לגיל צעיר. במקרה כזה, הייתי מניחה שהילדה שמעה את המילה "סקס" איפשהו, והיא מתחילה לפתח סקרנות לעניין. אפשר להסתכל על זה כמצב מביך - מה אני עונה לבת שלי על שאלה כזו? - או מצד שני, כהזדמנות גדולה, כמתנה שהבת שלך העניקה לך ברגע זה. למעשה, היא הזמינה אותך לדבר איתה על מיניות, נדיר ומהמם כאחד (התובנה הזו, אגב, תקפה גם לדוגמה הקודמת).

מאחר שהיא יחסית צעירה, אפשר תחילה לענות לה על השאלה בשאלה – "מה את חושבת/יודעת על סקס?", וכך ללמוד מה היא מבינה שזה ולהמשיך את השיחה בהתאם לתשובתה. אם כבר עברתם את השלב הזה וברור שהיא יודעת מה זה סקס, הייתי אומרת: "אבא שלך ואני אוהבים אחד את השנייה. לאנשים בוגרים יש כל מיני דרכים להראות את אהבתם, גם באמצעות מגע. סקס ומגע מיני באופן כללי זה משהו פרטי ששייך רק לבני הזוג שעושים אותו. כיוון שהפרטיות שלי ושל אבא חשובה לנו, זה לא נכון שאשתף אותך בדברים הפרטיים שלנו. אבל אנחנו יכולות לדבר באופן כללי על סקס, למה אנשים עושים את זה, מה זה אומר... מה מעניין אותך לדעת?".

לסיכום

המיניות שלכם היא רק שלכם. החליטו עד כמה אתם רוצים לחלוק חוויות מן העבר שלכם. לגבי ההווה, שימרו על גבולות ברורים ומנפו את השאלות לכדי שיחה כללית על ערכים הקשורים למיניות. העבירו את מוקד השיחה מחיי המין שלכם באופן אישי אל מה שהילד או הילדה יודעים/ חושבים/ מתלבטים/ מוטרדים/ מרגישים בנוגע לסוגיה שהעלו בפניכם. וכמובן, יש לכם סיבה לשמוח על כך שהם הרגישו בנוח לפנות אליכם.

כתבות שאולי פספסתם

*#