אירועי חודש הגאווה: הזדמנות נהדרת לשיחה עם המתבגר/ת - חינוך למיניות מיטיבה - הארץ

אירועי חודש הגאווה: הזדמנות נהדרת לשיחה עם המתבגר/ת

אירועי הגאווה הם טריגר מצוין לשיחה עם ילדיכם המתבגרים על נטייה וזהות מינית. באופן כללי, גם בשאר חודשי השנה, כדאי שיתקיימו בביתכם שני סוגי שיח בנושא - נרמול וקבלה של קהילת הלהט"ב והתנגדות לגילויים של להט"בופוביה. חודש גאווה מעצים ושיוויוני לכולם/ן!

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מצעד הגאווה בירושלים ב–2016
מצעד הגאווה בירושלים ב–2016. למצולמים אין קשר לכתבה. כל הורה היה רוצה שהבן או הבת שלו יהיו מאושריםצילום: אוליבייה פיטוסי
חן קצביץ'-פרסלר
חן קצביץ' פרסלר

כפי שכבר נכתב כאן בעבר, אני ממליצה לנצל הזדמנויות חיצוניות לטובת חינוך מיני. זאת משתי סיבות עיקריות: האחת, עוגנים אקטואליים הם טריגרים טובים לשיחה. השנייה, חלק מהתפקיד ההורי הוא לתווך לילד/ה את מה שהם נחשפים אליו ולהעניק להם את הערכים שאנו מאמינים בהם. אז ברור שגם חודש הגאווה, המצויין בחודש יוני, מזמן לנו שלל הזדמנויות לשיח עם מתבגרים ומתבגרות על נטייה מינית, זהות מינית, זהות מגדרית, קבלת האחר, להט"בופוביה ועוד.

הורים רבים מוצאים עצמם מתקשים לדבר עם ילדיהם על מגוון נושאים הנוגעים למיניות, וכאשר מדובר בנטייה מינית עושה רושם שהורים מתקשים עוד יותר. אולי זה מתוך פחד שאם נדבר איתם על זה, "נכניס להם רעיונות לראש" או ניתן לכך לגיטימציה. אולי כי רובנו חושבים שכל עוד הילד/ה שלנו לא יצאו מהארון, אז הנושא לא נוגע לו/ה. ואולי אנחנו פשוט לא יודעים מה להגיד. אני יכולה להבין את החסמים והחששות, ובכל זאת מדובר בנושא שמחובתנו כהורים לסמן לילדינו שאנו מהווים כתובת עבורם. משה חג'ג', מנהל מרכז הדיווח והסיוע של האגודה למען הלהט"ב, שסייע בהכנת הכתבה הזאת, מגדיר זאת כהורים שהם "מרחב בטוח" גם בנושא הזה, כלומר שההורים משדרים לילד/ה שהם יעמדו איתן בכל מצב, לא משנה איזה חלק בזהות שלהם הילדים יבחרו להביא.

נטייה וזהות מינית הם שני נושאים ענקיים, ושוב הפורמט מאלץ אותי לכתוב מעט על נושא כל כך נרחב וחשוב. אינני מתיימרת להצליח להביא את הנושא על שלל היבטיו ומורכבויותיו בטור הנוכחי, אלא בדומה לטורים קודמים - הטקסט מבקש להעלות למודעות את חשיבות הנושא ולהביא בקצרה כמה רעיונות מרכזיים שאתם תוכלו לפתח לכיוונים המתאימים לכם/ן כהורים.

הירשמו וקבלו את הכתבות החשובות ממדור משפחה. להרשמה

מה המשמעות של חודש הגאווה?

במהלך חודש הגאווה מתקיימים אירועים רבים בכל הארץ, כשהמרכזי שבהם הוא מצעד הגאווה המתקיים ביום שישי הקרוב (14 ביוני) בתל אביב-יפו. אפשר לומר שמרבית האירועים בחודש הגאווה הם בעלי אופי מחאתי, ומטרתם להכריז שנטייה מינית וזהות מגדרית היוצאות מהמקובל בנורמה אינן סיבה לבושה, ההיפך הוא הנכון, הן מקור לגאווה. מטרה שניה וחשובה לא פחות היא להיאבק על שוויון זכויות לקהילת הלהט"ב. השנה הדגש של אירועי הגאווה הוא על שיוויון זכויות להט"ב מול החוק בישראל.

החוגגים במצעד הגאווה בתל אביב ב-2016
מצעד הגאווה בתל אביב ב-2016. למצולמים אין קשר לכתבה. גם אם לא נדבר על כך באופן ישיר עם ילדינו, הם סופגים מאיתנו מסריםצילום: גיל כהן מגן

אלו מסרים רצוי שהורים יעבירו בנושא?

אני מודעת לכך שלא כל ההורים מחזיקים באותן עמדות בנוגע לקהילת הלהט"ב באופן כללי, ובפרט בנוגע לכך שהבן או הבת שלהם משתייכים או עשויים להשתייך לקהילה זו. כמו בכל נושא הנוגע לחינוך מיני, בסופו של דבר אתם צריכים לחנך על פי הערכים שאתם מאמינים ומאמינות בהם. אני מציעה מספר מסרים שאני מאמינה שנכון להעביר לבני ובנות נוער בנושא, תבררו מתוכם את אלה המצויים בהלימה לאמונות שלכם/ן.

הבהרה נוספת: המסרים הללו נכתבו כשבראש שלי ניצבו הורים הטרוסקסואליים, כיוון שאני יוצאת מנקודת הנחה שהורים המשתייכים לקהילת הלהט"ב מודעים לחשיבות הנושא ואינם זקוקים להצעות שלי כיצד לדבר עליו עם ילדיהם/ן.

הבהרה שלישית ואחרונה: הנושא הזה פוגש כל מתבגר/ת במקום אחר, וגם מידת המודעות שלכם כהורים למיקום של ילדיכם/ן ביחס לכך שונה כמובן. כך שיכול להיות שאתם הורים לנער/ה שיצאו מהארון ואתם מתמודדים עם הסוגיות שיציאה מהארון מביאה עמה; יכול להיות שאתם חוששים או חושבים שהבן או הבת שלכם אינם הטרוסקסואלים ומעולם לא דיברתם איתם על כך; יכול להיות שהנער/ה בתקופה שהם מבולבלים ובכלל לא בטוחים בנוגע לזהות והנטייה המינית שלהם; ויכול להיות שהבן או הבת שלכם הטרוסקסואלים ואתם רוצים לדבר איתם על הנושא כחלק מערכים שחשוב לכם להעביר כהורים. כך או כך, אני מאמינה ששיח של כבוד-אדם, שיוויון זכויות וסובלנות תקפים בכל המקרים שצוינו לעיל.

ועכשיו אתייחס לשני סוגי שיח, שרצוי שיתקיימו בבית זה לצד זה. האחד הינו שיח המנרמל ומקבל את קהילת הלהט"ב והשני שיח המתנגד ללהט"בופוביה.

שיח מנרמל ומקבל – בין אם הילדים/ות שלכם/ן יצאו מהארון ובין אם לאו, הם צריכים לדעת שאתם, ההורים שלהם, תאהבו ותקבלו אותם בכל מצב. גם אם לא נדבר על כך באופן ישיר עם ילדינו, הם סופגים מאיתנו מסרים, הם מבינים ניואנסים וקולטים מה דעתנו על הדודה שיצאה מהארון, על מצעד הגאווה, על זוג אבות שיושבים לידינו בפארק, על מגיש תכנית טלוויזיה גאה וכדומה. תחשבו מה עובר על נער או נערה ששמעו את ההורים שלהם מתבטאים בגועל, סלידה או דחייה על מי מחברי קהילת הלהט"ב. אחת החרדות הגדולות של נער/ה לפני יציאתם מהארון היא לאבד את המשפחה שלהם. הפחד לאבד את ההורים הוא פחד משתק, ואף נער/ה לא צריכים לגדול לאורו.

אם נוריד את כל החסמים, אין לי ספק שכל הורה היה רוצה שהבן או הבת שלו יהיו מאושרים. אפילו אם לרבים מאתנו תחושת נוחות אל מול קהילת הלהט"ב לא באה בטבעיות, ואולי אפילו רק המחשבה על ילד/ה לא הטרוסקסואלים מלחיצה ומפחידה אותנו, כדאי תמיד לשדר לילדים ולילדות שלנו מסרים מקבלים ומנרמלים. כך שכאשר יגיע היום שהם יהיו מוכנים, הם יוכלו לעשות את הצעד המשמעותי של יציאה מהארון, כשלפחות דאגה אחת פחות על ליבם - הידיעה שאתם תקבלו, תאהבו ותתמכו בהם. וגם אם ילדיכם יגדלו כהטרוסקסואלים, אז לימדתם אותם שיעור חשוב בקבלת האחר/ת.

מצעד גאווה בירושלים 2015
מצעד גאווה בירושלים 2015. למצולמים אין קשר לכתבה. מטרת חודש הגאווה הוא להכריז שנטייה מינית וזהות מגדרית שונה אינן סיבה לבושה, ההיפך הוא הנכון, הן מקור לגאווהצילום: אמיל סלמן

שיח מתנגד ללהט"בופוביה – גם בשנת 2019 החברה שלנו מזוהמת בלהט"בופוביה רבה. חברי קהילת הלהט"ב סופגים השפלות, דחייה ואפליה ברבדי החיים השונים. שיח שמתנגד ללהט"בופוביה צריך להיאמר באופן חוזר ונשנה בכל בית ובית ללא קשר אם מי מחברי המשפחה משויך לקהילה. מדובר על שיח של כבוד, קבלה, סובלנות ושיוויון - שיח ערכי ראשון במעלה, שכל הורה צריך לשאוף לחנך אליו.

אם למשל שמענו במהלך שיחה בין אחים או חברים של הילד/ה משפט בסגנון "מה אתה מתבכיין יא' הומו", אל לנו להתעלם ולהמשיך כרגיל, אלא עלינו לעצור ולומר "אצלנו בבית הומו זו לא קללה". לא נחפור, לא נעשה בושות לבן שלנו ליד חבריו, פשוט נסמן באופן ברור והחלטי שאצלנו במשפחה זה לא לגיטימי. זו כמובן רק דוגמה אחת. עם קצת מודעות לנושא, אתם/ן תתחילו לשים לב כמה המרחב הציבורי מוצף בביטויים להט"בופובים, וכמה הזדמנויות יש לכם/ן לדבר על כך עם הילדים והילדות שלכם/ן.

צעד ראשון בהעברת שני סוגי המסרים הוא קודם כל להיות מודעים כיצד אנחנו מתבטאים בנושא בנוכחות ילדינו, להיות מודעים למילים שלנו ולשפת הגוף. צעד נוסף הוא ליזום שיחות על הנושא, בהן תשאלו לדעתם של ילדיכם ותביאו גם את דעתכם/ן המנרמלת והמקבלת. כיוון שמצעד הגאווה הוא אירוע מתוקשר מאוד, הוא טריגר מצויין לפתוח שיחה על כך. "מחר מתקיים מצעד הגאווה בתל אביב, מה דעתך על כך?", לדוגמה.

קחו בחשבון שישנו מצב סביר שתקבלו גם תשובה הומופובית, דוגמת "איכס, זה גועל נפש", בין אם הם באמת חושבים כך ובין אם הם סבורים שזה מה שמצופה מהם להגיד. במצב כזה עליכם/ן לספק לנער/ה עמדה אלטרנטיבית. אפשר לעשות זאת על ידי יצירת שיח פתוח שמנסה לרדת לעומקם של דברים, ולא על ידי שיח מאשים ושיפוטי שיגרום לנער/ה להתבצר בעמדתם. שימו לב שהנער/ה שלכם עשויים להילחץ מפניה ישירה שכזו ולהיות מוטרדים שמא ההורה חושד, או רואה עליהם את מה שהם מנסים להסתיר. לכן, אם הסיטואציה המשפחתית מאפשרת זאת, לפעמים עדיף לייצר שיחה רבת משתתפים שלא תגרום לנער או לנערה להיות בפוקוס ולחוש חרדה שהם נחשפו.

לסיום, שיהיה המשך חודש גאווה מהנה, מעצים ושיוויוני לכולם ולכולן. למרות שהעתיד לא נראה מבטיח, במיוחד אם מסתכלים על המפה הפוליטית בישראל, אני בכל זאת מרשה לעצמי לקוות שמשנה לשנה המחאה והמאבק לקידום זכויות קהילת הלהט"ב יאבדו את הרלוונטיות שלהם, ושאנו כהורים נתרום את חלקנו בכינונה של חברה צודקת, סובלנית ושיוויונית יותר.

להורים הרוצים לקבל מידע נוסף, סיוע או ייעוץ, כאן תמצאו את רשימת הארגונים של הקהילה הגאה.

חן קצביץ'-פרסלר
חן קצביץ' פרסלר |חינוך למיניות מיטיבה

חן קצביץ' פרסלר היא חוקרת מגדר ומיניות; דוקטורנטית ללימודי מגדר בבר אילן; מנחת הורים וצוותי חינוך בנוגע להתפתחות מינית מיטיבה בילדות ובגיל ההתבגרות; ומנחת סדנאות מיניות מיטיבה לנוער.

היא עוסקת גם בצדדים השליליים של מיניות - פגיעות מיניות, הטרדות מיניות במקום העבודה, נזקי זנוּת ופורנוגרפיה - ובמשך מספר שנים היתה פעילה במרכזי הסיוע ובעמותת "תודעה" למאבק בתופעת הזנות. 

ובנימה אישית: אני מאמינה שקודם כל צריך לדבר על היפה, הנעים והנפלא במיניות, ורק לאחר מכן לדבר על השלילי, המפחיד והמסוכן.

*

במדור זה מידי שבוע תעלה כתבה הנוגעת להתפתחות מינית של ילדים ונוער, תוך מתן עצות להורים כיצד לגשת לנושא מול ילדיהם. כיוון שמיניות הינה נושא רחב הכולל בתוכו תחומים רבים, מידי שבוע תהיה התמקדות בנושא ספציפי לטווח גילאים נקודתי. מפאת קוצר היריעה אין ביכולתי להתייחס בכל פעם לנושאים משיקים שעולים תוך כדי כתיבה על נושא מסוים, לכן אפנה גם לטקסטים עתידיים בהם אפרט על הנושא המשיק.

**

על מנת שכל הקוראים והקוראות ירגישו שהטקסט פונה אליהם/ן, לשון הכתיבה תהיה מעורבת - לעתים בלשון זכר, לעיתים בלשון נקבה ולעיתים בפניה כפולה. כך או כך, הטקסטים פונים לגברים ונשים כאחד.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ