שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
איתן לשם
איתן לשם

קשה לצאת היום נגד הנקה, ובכל זאת אעטה שיריון מגן ואנסה: הפחתה של שתי הנקות ביום תעשה רק טוב למשפחה צעירה ורצוצה. אין מדובר על ויתור כליל של אותן הנקות "חסרות", אלא הפקדתן בידי האבא, בין אם בבקבוק עם חלב אם שאוב מראש ובין אם – רחמנא לצלן – בעזרת התמ"ל המרושע. מתן האפשרות לגבר להיות שותף במלאכת האכלת התינוקת שלו טומנת בחובה אפשרויות אדירות לזירוז הפיכתו לאב מעורב רגשית, להאצת השוויון בחלוקת הנטל ההורי ובהנגשת איזורים רגשיים שלגבר לא הייתה אליהם גישה לפני כן.

הנקה הפכה בשנים האחרונות לדת, שלעיתים חוצה את רף ההמלצות ועוברת לדחיפה אלימה – בבתי חולים, בסביבה המרשה לעצמה לשאול אם אכן האם הניקה ובפרסומות שמציגות את ההנקה כחזות הכל. הנקה היא אכן דבר מופלא, בעלת סגולות רפואיות, רגשיות וקוגניטיביות מוכחות, אך היא לא נטולת בעיות. חוסר היכולת לשלוט על כמות החלב שהתינוק מקבל, הכאבים הפיזיים והנפשיים הכרוכים בהנקה, בין אם מוצלחת או כושלת, ומעל הכל הכבילה של האם לתינוק למשך חודשים רבים והדרתו של האב מאחת הזירות החשובות ביותר ביחסים הוריים - האכלה. 

אין כאן מניפסט היוצא כנגד הנקה וכל אמא הישר בעיניה תעשה, אך ייתכן שהגיע הזמן להכניס גם את הגברים למעגל האינטימי הזה כבר בחודשים הראשונים. תהליך ההאכלה מהווה את הבסיס עליו נרקמת מערכת היחסים הקרובה בין התינוק לאם, אם תרצו שם מתפתח "היתרון המובנה הרגשי" של האם על האב ביחסיה עם הילדים. התינוק סומך עליה שתאכיל אותו, נקשר אליה פיזית ובמהלך הקשיים והסיפוק של דקות ההאכלה הם מוצאים אחד את השני ונקשרים. אלו הדקות הבודדות, בוודאי בימיו הראשונים של התינוק, שהוא הוא בכלל ער. לכן שחרור האוקסיטוצין, הנחוץ כל כך לביסוס וחיזוק הקשר האוהב עם הזאטוט, מתרחש בעיקר ברגעים אלה.

הגבר, לצערו, אינו יכול להניק. לכן הוא "מודר" מרגעי החסד של ההתקרבות ובניית האמון עם התינוק. לעיתים הוא חש שנוכחותו רק מפריעה לתהליך, אולי אף מלחיצה את האם הלחוצה גם כך בין הסדים הכובלים של "כת ההנקה". לכן נגזר עליו לפספס את ההזדמנות היחידה עבורו לבנות קשר בסיסי עם התינוק, והוא נותר עם שתי אפשרויות – לזייף אהבה שתהפוך בסופו של דבר לאהבה אמיתית, או להשלים עם הריחוק מהתינוק, שיהווה את התשתית של הקשר ביניהם להמשך החיים.

כדי למנוע מצב כזה ולשתף את האב ברגעים הללו, אפשר "לוותר" על הנקת הלילה ולהפקיד אותה בידיו. האמא תזכה לשינה ארוכה, רציפה ונחוצה כל כך בימים הדחוסים שלה והאבא יזכה לכמה רגעים שקטים עם התינוק לבד, רק שניהם. במהלך הדקות הללו הוא ילמד איך לגרום לתינוק להרגיש בנוח, לחוש סיפוק מכך שהצליח לגרום לו הנאה, ליצור איתו קשר אמיתי בעזרת הפרשת הורמונים הדדית ומעל הכל – למצוא בעצמו את הרכות ההורית הפרטית שלו.

המרוויחים מהמהלך הזה יהיו כל השלושה – האם הנחה, התינוק שמריח ומתחבר גופנית גם לאביו (מומלץ לבצע את "ההנקה" ללא חולצה להפרשת הורמונים מואצת) והאב שלא מקבל הנחות ונאלץ להתייצב במלואו לתפקיד ההורה כולל האחריות הנלווית. עורכת מדור זה סיפרה לי שכאשר נולד בנה השני היא דחקה בבכורה להאכיל את אחיו הקטן בבקבוק, משום שידעה כיצד המהלך הפשוט הזה יוצר קשר רגשי אמיתי. את התוצאות היא ראתה מיד, עם חיבור בין אחים שמתעלה מעל הקנאה ומגיע מהר מאוד אל האהבה והדאגה.

לא פחות חשוב מהתועלת לאמהות ולקטנטנים, האבות יוכלו לגלות דבר נפלא בחסות החשיכה – כשרק הם עם התינוק בוהים אחד לעיני השני. הם עשויים לגלות שהם בהחלט מסוגלים לעשות דברים שאבא שלהם לא הצליח - להתגבר על הסטיגמות ועל "האבולוציה" ולהתנער ממורשת של ניתוק רגשי בין אבות לילדיהם. כשהם יעלו, בעדינות, את התינוק לגרעפס מלא סיפוק על הכתף, הם יגלו לפתע שהם עושים זאת ברכות שלא ידעו שבכלל קיימת בהם. גם אחרי ההנקה הגברית, הרכות הזו לא תתנדף, ומי שייהנה ממנה היא המשפחה כולה.

איתן לשם |גבר, לא חצי בן אדם

אבא שמפחד להרוס לבתו את החיים, אסיר בכלא הגבריות שמחפש נתיב מילוט, ילד שמסתובב בכל פעם שאומרים "מראדונה" ומתאכזב לגלות שלא התכוונו אליו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ