"ג'וקר" מתייחס לבעיה הכי מאיימת בעולם, האם מישהו יקשיב לו?

סרט הקומיקס האפל הפך לשנוי במחלוקת בשל הקביעה שהוא "סמל של אינסלים", שעשוי לעודד אלימות. אבל ייתכן שבתוכו מתחבא הסוד להשתלטות על הקבוצה הדמוגרפית הכי מסוכנת בעולם - גברים צעירים ובודדים

איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'וקר
הכי קל לצחוק עליהם, האם מישהו יבין את הבודדים? חוואקין פיניקס ב"ג'וקר"קרדיט: Niko Tavernise/אי־פי

בסוף השבוע עלה לאקרנים בארה"ב הסרט המדובר "ג'וקר", וכצפוי התקבל בהיסטריה ופחד. הקרנות בוטלו בשל איומים, אבטחה הוצמדה להקרנות אחדות והשיח ברשתות החברתיות נסוב סביב השאלה "האם הסרט מסוכן?". כל זאת בשל חשש ממקרה ירי המוני דומה לזה שאירע בהקרנת הבכורה של "עלייתו של האביר האפל" ב-2012. אך הייתה סיבה נוספת לעליית מפלס החרדה של האמריקאים - אל דמות הג'וקר שמגלם חואקין פיניקס הוצמד התואר המאיים "אינסל".

ה"אינסל" הוא מונח שמתייחס לגברים צעירים, בודדים ולא פעילים מינית, למרות שכן היו רוצים בכך. הוא נכנס לשימוש לראשונה ב-1997, אז תלמידת קולג' קנדית מתוסכלת פתחה בלוג שהפך במהרה לכר פורה לשיתוף תסכוליהם של צעירים אחרים. בשנים האחרונות, הפך המונח לתיאור תת-תרבות מפחידה, מאחר שכמה ממבצעי מעשי הטבח ההמוניים בצפון אמריקה הזדהו כ"אינסלים". כבר ב-2002, קבע ה-FBI  כי למעלה מ-80% מהיורים הם "בודדים, מדוכאים ונואשים ביותר, שניסו בעבר או שקלו התאבדות".

מאז שהמציאה את הביטוי "אינסל", יוזמת הבלוג כבר נרפאה מבדידותה, אך המונח המשיך לחיות. הוא צבר לו עוד ועוד מעריצים, רובם לבנים, שהתבוססו בבדידותם, שהפכה מצדה לאלימה יותר ויותר. רובם אומנם לא יקחו נשק וירססו לכל עבר, אך הבדידות והטינה שמצטברים בהם מסוכנים לחברה גם בדרכים אחרות. לכן, אין זה פלא איפוא שהחברה האמריקאית, שכבר חשה את נחת האצבע על ההדק מאותם אינסלים קיצוניים, מפחדת מה"ג'וקר". אבל לצד הפחד, יש להקשיב היטב גם לכאב שהסרט מצליח לתווך למסך.

סקר מקיף, שנערך לאחרונה באוסטרליה, מצא שאחד מתוך שלושה צעירים, בגילאים 18-25 מרגיש בודד. הסקר גם מזהה קשר בין דיכאון מתמשך לפיתוח בעיות נפשיות שונות. הנתון הזה מצטרף לדאגה מפני הבדידות של הגיל השלישי, שכבר הפכה למגפה עולמית, שתורגמה למינוי שרת בדידות בבריטניה ותכניות למלחמה בבדידות ברחבי הגלובוס. לעומת הבדידות המבוגרת, זו הצעירה מתודלקת בזעם – על מה שהצעירים חושבים שלא ניתן להם – ועשויה לעיתים להפוך למסוכנת. כשמבינים שהבדידות מכה חזק יותר בגברים, שרגילים ליצור חברויות דרך פעילויות חברתיות משותפות (דבר שהופך פחות נפוץ בעידן הרשתות החברתיות), מקבלים תמונה מרירה ומסוכנת ונטייה אלימה.

האמריקאים סובלים מהצעירים הבודדים והדחויים, כשהם מנצלים את חוקי הנשק השערורייתיים ויורים בהמונים. האירופאים הרגישו זאת כשהצעירים המתוסכלים ניסו למצוא תחושת השתייכות כמתנדבים בדאעש. הישראלים יכולים לראות אותם מנצלים את כוחם, מרגישים חזקים לרגע, במחסומי הגדה המערבית. למעשה, גברים צעירים ובודדים הם הקבוצה הדמוגרפית הכי מסוכנת בעולם. הם הראשונים להילחם, לרצוח, לתקוף, להחרים או למות.

הצעירים הבודדים והמתוסכלים מרגישים שהעולם הפנה להם עורף, ובחיפושם הנואש אחר קבוצה שתסכים לקבל אותם, הם מוצאים נחמה הרסנית בפורטלים רוויי שנאה וקיצוניות ברשת. שלא כמו הבודדים המבוגרים, אין להם רשת תמיכה סוציאלית שתכיל אותם. הם נעים במהירות הקליע, מוזנים מהשנאה ההולכת ונצברת בהם, רואים את הצעירים האחרים חוגגים את הצלחתם החברתית, ומחליטים שהחברה "תקבל את מה שמגיע לה".

הטרגדיה בסיפור של הג'וקר הקולנועי הנוכחי היא שהיה ניתן למנוע אותה. מספיק היה בהצלחה אחת באחד מנתיביו המתרסקים בחייו של ארתור פלק (כאמור, בגילומו של פיניקס, שממשיך להיות פרצופם ההוליוודי המוצלח של התימהוניים ביותר), או בתמיכה ממישהו מבין המביטים בו צונח אל בדידותו, והוא היה יכול להינצל אותו מגורלו. יחד איתו היה אפשר למנוע את סבל הקורבנות הרבים שהוא גובה תוך כדי צחוק מטורלל. מעגלי תמיכה לנערים, עידוד שיח רגשי ונזקק של גברים, הפחתת הציפיות החברתיות מהם (למה "בתול" היא קללה?) ורשת תמיכה נפשית המשלבת הורים ומערכות חינוך – כל אלה יכולים למנוע בדידות מסוכנת של נערים.

האישה שהמציאה את המושג "אינסלית" היא כבר לא אינסלית בעצמה, בין היתר כי היה לה את האומץ לצאת למסע הזה מלכתחילה. עצם המחשבה על גבר שיהיה מוכן לחשוף את עצמו רגשית, ובאמת לחפש תשובה, היא מגוחכת. זאת בשל הקושי הרגשי של גברים צעירים להודות במצבם, מבלי לראות בו השפלה. לכן, אנחנו גם צריכים לבחון את תהליכי החינוך שלנו, שהפכו נשים צעירות ובודדות לחומר לטיפול וגברים צעירים ובודדים לחומר בעירה נפיץ במיוחד.

ניתן להביט על אותם גברים צעירים ובודדים, אותם אאוטסיידרים גלמודים, בלגלוג. אפשר לדחוק אותם לשוליים, להתעלם מהם, להתרכז בעצמנו. אבל גדולתו של הסרט "ג'וקר" היא בהבהרה שהשוליים כבר מלאים, ומי שלא רוצה להיתקל בפרצוף ליצן מפחיד באמצע הכביש באישון ליל – עדיף לו להתחיל לטפל בו כבר במהלך היום.

איתן לשם | גבר, לא חצי בן אדם

אבא שמפחד להרוס לבתו את החיים, אסיר בכלא הגבריות שמחפש נתיב מילוט, ילד שמסתובב בכל פעם שאומרים "מראדונה" ומתאכזב לגלות שלא התכוונו אליו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ