אבות מעדיפים בנים. במותו, קובי ברייאנט שינה את זה

ההאשטג "GirlDad" הפך למחווה הורית מרגשת לכדורסלן המת, והתוכן של הפוסטים בנושא הופך בהדרגה ליותר ויותר "גברי". יש לזה פוטנציאל אדיר לאבות ולבנותיהן

איתן לשם
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קיר זכרון לקובי וג'יאנה
התייחס אליה כממשיכת דרכו. קיר זכרון לקובי וג'יאנהקרדיט: Rich Pedroncelli/אי־פי
איתן לשם

יומיים לאחר התרסקות המסוק שבו טסו הכדורסלן קובי ברייאנט, בתו ועוד שבעה אחרים, ניסתה מגישת הספורט אל דאנקן לספר משהו אחר על ה"בלאק ממבה". דאנקן נזכרה כיצד כשהייתה בחודש השמיני להריונה נפגשה עם בראיינט, והוא התלהב לשמוע כי היא צפויה ללדת בת. "אני מוכן לעוד חמש בנות", אמר לה, "אני GirlDad". המונח הפך מיד להאשטג מרגש ברשתות החברתיות, במסגרתו העלו מאות אלפי אבות תמונות, סרטונים וחוויות שונות עם בנותיהם. מעבר לרגשות העזים שצפים מהסיפור הזה בפרט, ומהקשר העמוק והמיוחד בין אבות ובנות בכלל, עולה כאן שאלה מהותית ורלוונטית מאין כמוה – האם גברים יכולים בכלל להיות גאים בבנות שלהם? 

גברים מעדיפים שייוולדו להם בנים, גם מאחר שהם מרגישים שיש להם יותר מה לתרום להם, אבל גם כי הם מעוניינים לעשות תיקון בגרסה החדשה של עצמם – הבן שלהם. אלא שמחקרים רבים מצאו כי לא רק גברים מעדיפים בנים, אלא גם האימהות - 36% מהאמריקאים מעדיפים בנים, לעומת 28% בלבד שמעדיפים בנות. את התשוקה לבנים זכרים ניתן לראות בכל מיני צורות – מסרטים מקבעי מחשבה כמו "אבו אל בנאת", דרך מסיבות גילוי מין היילוד (טרנד הורות חדש) בהם גברים פשוט מאבדים את זה כשהם מגלים על בואה הקרב של הבת, ועד מחקרים שהראו כי אבות ואמהות משקיעים יותר בבנים מאשר בבנות.

ההעדפה הזו נטועה כמובן באלפי שנות חיברות, שהפכו את הגבריות לנכס, את הנשיות לנטל ואת הקשר המסובך אב-בן לקשר ההורי היחיד בו הגבר יכול לבטא את עצמו. מאחר והגברים נטלו על עצמם את תפקיד המחנך הקשוח, הם הפכו למדרבנים הגדולים ביותר של בניהם. בשנים האחרונות דווקא ניתן לראות עלייה בשביעות הרצון של אבות מבנותיהן, בעיקר דרך הרשתות החברתיות. תמונות וסרטונים של אבות עם חצאיות טוטו, מאופרים או זורמים עם הבנות באופן הכי-חמוד-אבר כבשו את הרשת. הם בהחלט חשובים לשינוי מגדרי, אבל כדי ליישם שינוי כזה, האבות צריכים להתחיל להתייחס לבנותיהם כמו לבניהם.

קובי בהחלט עשה זאת. אתו על המסוק ההוא הייתה גם בתו, ג'יאנה, אותה אימן באופן אישי ואליה התייחס ככדורסלנית סופר-מוכשרת. הוא ראה בה ממשיכת דרכו ואף התייחס אליה כ"טובה ממנו בגילה". בתוך הקשר החשוב בין בנות לאבות – אבות לבנות הופכים לשגרירי שינוי של תפקידים מגדריים – ברייאנט הצליח להתייחס לבתו כמו ל"בן". זה אומר לדרוש ממנה, להציב לה יעדים, להיות נוקשה איתה וגם להתייחס אליה כבעלת פוטנציאל אמיתי לגדול ולהפוך למקור גאווה בעבורו, בלי קשר לבעל שתביא הביתה או לאיכות הנכדים שתלד. אין בזה כדי "לנקות" את ברייאנט מפרשיית האונס שלו, אלא אפשרות להתמקד בפן ההורות המעניין לא פחות אצלו מהפן החשוב של הדיון על אשמתו במקרה ההוא. 

הקשר הזה הוליד סוג שיתוף חדש של ההאשטג GirlDad, אבות שמשתפים חוויות הישגיות עם הבנות ולא רק חוויות רגשיות. גם חוויות רגשיות, כמובן ובמיוחד כשמדובר ביצורים שנמנעה מהם הגישה לרגש כמו גברים רבים, הן מבורכות. ההשפעה של בנות על אבות היא עצומה, ונעה מהבנה אמיתית לסדר יום פמיניסטי, כולל מלחמה אמיתית בהטרדות מיניות, ועד – למשל – תשלום גבוה יותר לעובדים בחברה. הנוכחות הנשית משפרת את האבא, וכשהאבא מכניס את הנוכחות הגברית שלו במלוא עוזה למשפחה מתחילים הפערים המגדריים להצטמצם. אף אבא לא רוצה לשמוע שבתו לא יכולה לעשות משהו, וכעת אבות רבים מתחילים להילחם על כך.

מבול של סרטוני בנות מתחרות בספורט, של אבות גאים בהישגי בנותיהם (הלימודיים, הספורטיביים והאישיים) ותמונות של גברים מחובקים עם בנותיהם הציפו את הרשתות. ניתן לראות בבירור את הרוך והחיוך על פני האבות, שקיבלו מההורות שלהם לבנות "התפחה רגשית" לה היו זקוקים כל כך. לצדם ניתן לראות באותו בירור את תחושת הסיפוק העצמי של הבנות, אותו רגש שהיה שמור בעבר כמעט בבלעדיות לבנים. וכשהאבות הופכים להיות גאים באמת בבנות שלהם, תקרת הזכוכית שלהן הולכת ומתאדה. גם זו מורשתו של קובי, שהוא "אב-בנות" פורץ דרך.

איתן לשם | |גבר, לא חצי בן אדם

אבא שמפחד להרוס לבתו את החיים, אסיר בכלא הגבריות שמחפש נתיב מילוט, ילד שמסתובב בכל פעם שאומרים "מראדונה" ומתאכזב לגלות שלא התכוונו אליו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ