איתן לשם

מעגלי הגברים הפכו לאחת התופעות המרכזיות של המהפכה הגברית הטיפולית, כשעשרות מעגלים מתכנסים מדי שבוע ברחבי הארץ. הרכב המעגל הוא האות הראשון למהפך שעובר הגבר בכלל והגבר הישראלי בפרט, מאחר שמדובר על קבוצה טיפולית המורכבת כולה מ... גברים. הקבוצה, שסובלת מתת טיפול, תת דיבור ותת הושטת יד לעזרה, החליטה להתחיל לטפל בעצמה. חגיגה.

"הדבר הכי חשוב בחיים זה יחסים. גם כשהיחסים נגמרים, הם ממשיכים להשפיע עלינו ולעצב אותנו", מספר נמרוד בלוג, מנחה מעגלי גברים מטבעון. "כמו שדיקור סיני הוא לא שיאצו, טיפול בקבוצה הוא בעל חיים אחר. תחילת החיים זה שני אנשים, אמא וילד. אבל כל שאר החיים, הקשר הוא בקבוצה - משפחה, מערכת חינוך, חברים, עבודה. אנחנו כל הזמן מתנהלים בהקשר חברתי", מסביר בלוג את השוני בטיפול קבוצתי ואת החשיבות שלו - בעיקר לגברים.

הסיבות שמביאות גבר להתיישב מול גברים זרים ולהתחיל לשתף במה שעובר עליו, הן מגוונות. "גברים בגילאי 30-40 מגלים שהם מאוד בודדים, ומגיעים לפגוש אנשים. זו סיבה מאוד נפוצה. אח"כ זה מתפתח", בלוג מספר. "יש הרבה סוגיות שקוראים להם 'belonging issues', בעיות השתייכות. 'אוהבים אותי? אני טוב? אני שייך? אני אהוב?'. לצידם, כמובן יש את הסיבות המהותיות - טלטלות בחיי הנישואים, גירושים, ניכור הורי וכו'".

הגילוי של בלוג החל, כמו אצל הרבה גברים, בשוטטות חסרת תכלית. "שוטטתי בלילה בחורשה בטבעון וראיתי מאחור מדורה", הוא משחזר את הרגע ששינה את חייו הטיפוליים. "התקרבתי, וכך נחשפתי לדבר הזה שנקרא מעגל גברים. הקבוצה הייתה ללא הנחייה, נקראה 'המעגל הפראי' והיא התפרקה אחרי כשנתיים. לפעמים המעגל היה מדויק ולפעמים הוא היה יותר אירוע חברתי. כשהוא הגיע לסיום הטבעי שלו, החלטתי עם חבר להקים מעגל חדש". 

סיפור בריאתו של המעגל הראשון של בלוג ממחיש את הקושי בגיוס גברים שיהיו מוכנים לדבר על עצמם. "היו אמורים להגיע 12 אנשים, אבל ביום של המעגל לאט לאט התחילו להגיע טלפונים של ביטולים. כבר חשבתי לבטל אבל אז השותף שלי אמר לי משפט שמלווה אותי עד היום - 'אם נבטל אני ארגיש אימפוטנט'. זאת אומרת שאם אני רוצה לעשות משהו בעולם, אני חייב לשדר את התדר הזה כל הזמן. בסוף, אגב, הגיעו למעגל הזה שני גברים בלבד".

"גברים בגילאי 30-40 מגלים שהם מאוד בודדים"

בלוג טוען שהגברים בקבוצה קודם כל רוצים שיראו אותם, שישמעו את מה שיש להם להגיד ו"אחר כך מגיע השלב שבו גברים חווים לראשונה בחייהם מרחב בטוח. בניגוד לקבוצות גבריות אחרות, בהן אתה צריך להוכיח שאתה חזק או שווה, פה צריך להוכיח שאתה יודע לאהוב, להקשיב, לחזק. בקבוצה מאפשרים למקומות המעוותים, מחשבות סוטות, התקפי זעם - מקומות פחות פוטוגניים - לצאת החוצה". המקומות הללו מצליחים - כשהם יוצאים החוצה בצורה מבוקרת - להעניק לגבר אפשרות להכלה עצמית. "מה שלא מדובר מתנהג את עצמו ומשפריץ את עצמו באלימות החוצה", הוא מבהיר. "גברים באים כדי לדבר את הדברים במקום להתנהג אותם. אם אוכל להגיד את הדברים הקשים, אז אחר כך כשהסיר רותח והכל מבעבע בבית, אני אוכל לווסת את עצמי". בכלל, בלוג חוזר ומדגיש, מדובר ב-"טיפול מאוד תועלתני מציאותני, המסייע לפתור את הקושי שהאדם מתמודד איתו ולגלות לו 'מאיפה אני מביא את הכוחות שיש בי'".

הטיפול ה"תכל'סי" הזה עומד, לדעתו, בניגוד לתהליכים טיפוליים מהירים יותר. "זה לא כמו האשראם במדבר, שאתה נכנס לחוויה אנרגטית ויוצא מואר. זה תהליך ארוך שעובד על תחושת הביטחון, הערך העצמי והחיבור לעצמי, במשך תקופה משמעותית", הוא מסביר. "המעגל הוא מקום בו גבר יכול לדבר על מה שהוא מרגיש ומה שהוא צריך. להיות בן זוג, הורה, להגשים את עצמו ולמצוא איזון בין כל הדברים האלה זה מורכב. היום בעולם אנחנו חייבים גמישות, ברגע שאני נוקשה אז ברוב הפעמים אני אפסיד".

נמרוד בלוגצילום: אריאל שלום

הקיבעון הגברי הזה, שבלוג מדבר עליו, מתבטא פעמים רבות בקביעות נחרצות, אולי מדי. "כשגברים אומרים אמירות שהן חד משמעיות אני תמיד מניח סימן שאלה ומוסיף 'כרגע'. 'אני תמיד מתעצבן כשהילדה שלי צורחת'. כרגע אתה מתעצבן, כי צריך לאפשר מקום לשינוי. הקיבעון הזה קשור, בין היתר, לניתוק רגשי שגברים רבים חווים במהלך חייהם. "כמה פעמים גבר אומר לחבר שלו 'אני עצוב'? לנשים יש הרבה יותר חופש פנימי לומר את הדברים האלה. נשים גילו את העוצמות שלהן במהפכה הפמיניסטית, אבל גברים צריכים עכשיו לעבור את המהפכה הרגשית. לגלות את העוצמות המכילות והאוהבות". 

בלוג מספר על גבר שפנה אליו עם בעיה גברית ייחודית: הוא לא מצליח לא להיות עצוב. "אז למה שלא תהיה עצוב? שאלתי אותו. תהיה כמה ימים עצוב. תרשה לעצמך להיות פשוט עצוב, ואז אולי תוכל להיות חופשי". סיפור אחר מתוך המעגל, נוגע לגבר שלא היה יכול לסבול את המציאות המוכרת מאוד של ילד שרואה את אבא ומיד זועק "אמא". בלוג מסביר שהילד אומר "אמא" כי הוא לא מצליח לקבל נחמה מהאבא. "הרבה פעמים אני רואה בגן המשחקים שילד מקבל מכה וההורים אומרים לו 'קורה, נופלים'. הילד נפל והוא רוצה נשיקה, אבל ההורה אומר 'לא צריך נשיקה'. זו נוקשות. מה זה משנה? תן לו נשיקה, תרים אותו, אנחנו זקוקים לתשומת לב. הילדים צריכים רק שירימו אותם ויחבקו אותם בלי להגיד מילה. כולם מחכים שיקשיבו להם".

בלוג מבקש מהגברים במעגל שלו שיגידו כל יום לילדים שלהם "אבא אוהב אותך, מחובר אליך, אתה מוצלח", כי הם צריכים שנתפעל מהם. "אתה מכיר איך ילדים קטנים הולכים ופשוט עפים על עצמם. הם יודעים שהכל מגיע להם, 'בא לי בא לי'. כשאנחנו בוגרים אנחנו מבינים שלא הכל בא לנו, וזה בסדר, אבל כל אחד צריך שיהיה מקום בסיסי של התפעלות ממנו. שירגיש שהוא פלא, להסתובב עם שקית של נרקיסיזם שפיר, שיוכל לומר לעצמו 'אני טוב' לא ממקום קואצ'רי אלא ממקום אמיתי".

צרור עצות למתעגל המתחיל נושא עמו בלוג. ראשית, הוא מציע לגברים שישמרו על עצמם מבחינה רגשית. גם כשהמעגל מאפשר קרבה ופתיחות כפי שלא הכירו, חשיפה מהירה מדי עלולה להבהיל ולגרום לעזיבת הקבוצה. בנוסף, הוא מציע לכל גבר שנקלע למצוקה פשוט למצוא מישהו ולדבר איתו. "יש אנשים שאוהבים ללכת למילואים, גברים כמהים למפגש. זה יכול להיות אפילו בעל מקצוע", הוא אומר, אך העיקר שזה יהיה "מפגש משמעותי" עם "נוכחות מיטיבה". איך נמצא כזו? בלוג מבטיח שתזהו נוכחות חיובית כשתפגשו בה. לבסוף הוא מפציר בגברים לצאת ולהיפגש. "מה העונש הכי חמור בבית סוהר? בידוד. בסופו של דבר, הכל זה יחסים ואת זה מוצאים ומשפרים דרך מעגל גברים".

תגיות:

איתן לשם | גבר, לא חצי בן אדם

אבא שמפחד להרוס לבתו את החיים, אסיר בכלא הגבריות שמחפש נתיב מילוט, ילד שמסתובב בכל פעם שאומרים "מראדונה" ומתאכזב לגלות שלא התכוונו אליו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ