אלירן ארזי
אלירן ארזי
מתוך הסדרה sex education בנטפליקס. יותר מרבע מהנבדקים אמרו שהם קיימו יחסי מין לראשונה בגיל 16
מתוך הסדרה "חינוך מיני". אנחנו גם נעלבים וגם חזקיםצילום: Jon Hall / Netflix
אלירן ארזי
אלירן ארזי

המתבגרת חזרה הביתה זעופה כל כך, שנאלצתי לאפשר לקפה השחור שלי להתקרר ולעלות אליה לחדר לברר מה קרה. במהלך השיחה, השתדלתי להיכנס לכמה שפחות פרטים, אבל משלושה משפטים קטועים שהיא מלמלה הבנתי שהחברות שלה לא משתפות אותה במשהו. "אני מרגישה לפט אאוט", היא מיררה, אבל למה? מה הן אמרו לך? "כלום", ענתה, "הן פשוט לא שיתפו אותי". דיברת איתן? ביקשת מהן? "לא! הן לא רוצות". איך את יודעת? "כי כשהגעתי אליהן, הן צחקו והשתתקו, אני יודעת שהן מדברות עלי ולא אוהבות אותי". טוב, בואי נרד למטה, נחשוב על זה קצת ונמשיך לדבר שם.

חזרתי לקפה הפושר שלי ונזכרתי בימי ילדותי. אוי, כמה שאני הרגשתי לפט אאוט וכמה רציתי להשתייך. כמה מודעוּת וכמה זמן נדרשו לי כדי שאבין שהכול – ואם לא הכול, אז בטח שהרוב – בראש שלי, ושבדרך כלל זה היה רק נדמה לי שאני לפט אאוט. אני יוצר לעצמי את המציאות כפי שאני מדמיין אותה, ועל פיה מתנהג. ברובן המוחלט של הפעמים אין קשר בין המציאות בראש שלי לבין המציאות דה פקטו.

היום אני גם יודע שבמהלך הילדות אנחנו מאמצים דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם גם בחיינו הבוגרים. ייתכן שהילד ההוא, שהתבייש פעם אחת מזמן, נניח בכיתה אלף, יכול להיות שהוא בכלל לא ביישן היום, בגיל 45, אבל זיכרון ההתביישות כל כך שורשי, שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב. כן, אני ביישן, אין מה לעשות, ממלמל לעצמו בן ה-45, שזה אני. אז זהו, שלא. זה לא אתה ויש מה לעשות. זה מי שהיית פעם בנקודה אחרת בזמן, אבל מכיוון שהיית כל כך רך בשנים, מכיוון שהנקודה בזמן ההיא הייתה קריטית בעיצוב אישיותך, במהלך השנים נמנעת לעצור ולהתבונן בה.

למה בעצם אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים? מה משמעות המשפט "ככה אני, אין מה לעשות". ההיפך הוא הנכון. זה לא אתה, זה כל כך לא אתה היום, שיש הרבה מה לעשות. הרי שום דבר אינו נשאר אותו הדבר לנצח, הכול משתנה כל הזמן - העץ בחצר, האבן בנהר, היתוש באוויר, כך גם אנחנו משתנים. וטוב שכך, כי מי רוצה להישאר אותו הדבר כל הזמן? סיוט. 

וזה מחזיר אותי למתבגרת האהובה עלי. היא כבר סידרה לעצמה סיפור בראש, שאולי לא היה ולא נברא כלל, אבל היא משוכנעת שהוא אמיתי לגמרי. החברות לא רוצות אותה. ואולי היא טועה? אולי יש הסבר אחר? אולי בעצם השכנוע הפנימי שלה שהן לא רוצות אותה, היא מכשילה את עצמה? למה ישר להיעלב ולהסיק מסקנות? הרי ההתנהגות הזו תיצור דחייה אמיתית מצד הבנות, וזה הזמן לעצור ולנסות לפעול אחרת, להשתנות.

זה בסדר להשתנות, כל הזמן. נכון, זה מפחיד וחדש ולא מוכר, אבל אני מציע צורת הסתכלות חדשה: יש "אני", שאינו משתנה, "אני" קבוע מעבר לשינויים ביולוגים ונפשיים, ויש "אני" שמשתנה כל העת, מושפע ממהלך החיים ולומד מהתנסויות. לא נכון לומר "ככה אני, זה מה שיש, מי שרוצה אותי, שיקבל אותי כמו שאני". אנחנו עושים לעצמינו עוול, הרי בסוף אף אחד לא באמת יקבל אותנו, אנחנו צריכים לקבל את עצמנו. אין דבר כזה ככה אני – אני גם יכול להיות אחרת, אני יכול להיות הכול כל הזמן, זה עניין של בחירה.

את כל זה אמרתי למתבגרת שלי, שהביטה בי בעיניים פעורות, המומות ויפיפיות. "ככה אני דאדי, אני נעלבת בקלות". לא, יפה שלי, את גם כזו, אבל את גם אחרת. לפעמים את נעלבת בקלות, ולפעמים את כל כך בטוחה בעצמך, ששום דבר לא פוגע בך. תבחרי איך להתנהג בפעם הבאה. זה בסדר להיעלב וזה גם בסדר לשים זין על כולם. תלוי מי את באותו היום, ומי תהיי למחרת. "בסדר, דאדי", היא סיכמה. אין לי מושג מה מכל זה נכנס ומה נותר על רצפת המטבח, אבל לפחות סיימתי לשתות את הקפה שלי.

אלירן ארזי

אלירן ארזי | |בשם האב

מגדל שלושה ילדים, שני חתולים ובעל. מאמין שהחינוך האפקטיבי ביותר הוא דוגמה אישית. אוהב אבוקדו, קפה שחור וחומוס. לא יכול בלי סירים על הגז כל הזמן. ישראלי בנשמה, אבל חי בארה"ב, אבא במשרה מלאה אבל לפעמים גם אמא. מאמין באבולוציה ובעובדה שרק במקרה אנחנו פה, עוד מעט נלך ולכן צריך להרבות טוב בעולם.

ליצירת קשר, מוזמנים לשלוח מייל: eliranarazi@gmail.com

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ