בלוגים

ביחדנס / הבלוג של הדס גרופר

עבורי, זו אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתחום הטיפול הזוגי

אחרי שאני עורכת פגישה עם בני הזוג ומקבלת רושם כללי על הזוגיות שלהם, אני ננפגשת בנפרד עם כל אחד מבני הזוג. זה מחולל פלאים בקידום הטיפול ומאפשר להציף סוגיות שלא תמיד עולות בנוכחות בן/בת הזוג

"אי אפשר להיכנס לאותו הנהר פעמיים", כתב הפילוסוף היווני הרקליטוס. גם אם נכנסת לנהר באותה נקודה בדיוק, זורמים עליך מים שונים. זה משפט שאני נוהגת לחשוב עליו רבות בהקשר של ההתפתחות המקצועית של מטפלות. למרות שאני מטפלת בזוגות כבר לא מעט זמן, אני, כאדם וכמטפלת, שונה לגמרי מזוג לזוג. 

אני מאמינה שמרבית עמיתיי למקצוע יזדהו עם האמירה ששיטת העבודה שלהם "זרמה" ועברה שינויים לאורך השנים. לעיתים אפילו באופנים דרמטיים. ככל שמטפלת נחשפת לעוד גישות תיאורטיות, פוגשת עוד דמויות מפתח בתחום וצוברת יותר ניסיון, כך גם האופן שבו היא עובדת בקליניקה ממשיך להתפתח. עבורי, אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתחום הטיפול הזוגי היתה כאשר הכנסתי לתהליך פגישות נפרדות עם כל אחד מבני הזוג.

טיפול פסיכולוגי
Guzaliia Filimonova
להמשך הפוסט

מה מתרחש מאחורי הקלעים של טיפול זוגי

האם תמיד רציתם לדעת (אבל התביישתם לשאול) מה הן הנחות העבודה של מטפלים זוגיים, איזה תהליך הם מעוניינים להעביר את בני הזוג, ולמה הם שואלים כל כך הרבה שאלות. התשובות לפניכם

לפני כל פגישה עם זוג חדש, אני מתרגשת. למרות שיצא לי לפגוש כבר זוגות רבים, כל זוג חדש הוא עולם שלם שיש להבין ולפענח. כך שגם לפני הפגישה עם רם וטלי התרגשתי. דיברנו קצת בטלפון, ועכשיו הם יושבים מולי, מעט נבוכים. "אה… איך מתחילים?" רם מחניק שיעול של מבוכה. "זו פעם ראשונה של רם בטיפול", טלי ממהרת להכריז. "אני הייתי שנתיים בטיפול לפני שהתחתנו, אז אני פחות בהלם". רם מאדים, אבל שותק.

"בואו נתחיל מהפרטים היבשים, זה יותר קל" אני מציעה. "סיפרתם לי בטלפון בני כמה אתם וכמה ילדים יש לכם, בואו וספרו לי עוד קצת על המשפחה שלכם". "דבר אתה", טלי זורקת לרם, "אתה תמיד מתלונן שאני לא מפסיקה לדבר", היא אומרת בחצי פה. רם שוב משתעל במבוכה. "אה.. אני עובד ברשות הנמלים, אני אחראי שם על…". טלי מתפרצת לדבריו: "היא אמרה לספר על המשפחה שלנו! איך הגעת לדבר על העבודה שלך שוב? רק עבודה יש לו בראש, בטח שהוא לא יודע לומר שום דבר על המשפחה שלו!" היא נזעקת. רם מתרגז: " אני לא מבין, בשביל מה באנו לטיפול? את כבר חצי שנה מציקה לי שנלך לטיפול ועד שהגענו לכאן את מביישת אותי, איך זה אמור לעזור לנו?" 

טיפול זוגי
GettyImages
להמשך הפוסט

מה עושה מטפלת זוגית כשהיא חושבת שעדיף לבני הזוג להיפרד

האם כאשת מקצוע מחובתי לומר לבני הזוג שאין להם סיכוי? מצד אחד, זה יחסוך להם חודשים של עוגמת נפש, פגיעות הדדיות והוצאה כספית על הטיפול. מצד שני, טיפול זה לא מדע מדויק ואולי אני טועה?

"תראי, האמת היא שאני לא בטוח שכל הסיפור הזה של זוגיות זה משהו שאני מאמין בו", אומר נבו בפגישה הפרטנית שלנו, אותה קבענו במסגרת הטיפול הזוגי שלו ושל אלכס. "כל העניין הזה של שבתות, בית, אולי ילדים. לא יודע. זה שלו. אלכס רוצה את זה. הוא רצה את זה מההתחלה. ואני? אני לא יודע. אני רק יודע שאני לא מצליח ללכת ממנו, אבל גם כשאנחנו ביחד זה לא טוב. כל הזמן מתח ושתיקות ופיצוצים. כל פעם שהוא מסתכל עלי אני רואה בעיניים שלו רק אכזבה. ואז אני לא שולט בעצמי, אני עף עליו ב-200 קמ"ש. הכי שחור. הכי רע". 

נבו מסתכל עלי כאילו הוא שוקל אם לומר משהו או לא. בסוף הוא אומר "תראי, אני חושב שכל העניין הזה של טיפול זוגי זה חרטא. אני לא מאמין בזה. אנשים לא משתנים". "ובכל זאת אתה כאן", אני אומרת לו. נבו נאנח "כן, אני כאן. אני כאן כי אני לא רוצה להיות החרא שאני חושב שאני. אני כל הזמן מסתכל על גברים אחרים. מתכתב עם אחרים באפליקציה ואז מוחק את התכתובת שהוא לא יראה. אני מרגיש שאני חרא של בן אדם, כזה שלא רוצה בית. אני רק רוצה להרוס". "אז למה לדעתך אתה ממשיך להישאר בקשר הזה?", אני שואלת אותו. "כי אם אני באמת חתיכת חרא, אז מי ירצה אותי? אלכס הוא הסיכוי היחיד שלי להיות נורמלי" (פרטי המקרה שונו כדי לשמור על פרטיות הנוגעים בדבר).

טיפול זוגי
HBO
להמשך הפוסט

המחיר הנפשי שמטפלים משלמים

עיסוק מתמיד בצדדים הקשים של החיים מהווה סיכון מקצועי של ממש עבור מטפלים. מחקרים מלמדים שרבים מהם סובלים מטראומטיזציה משנית. הצד השני של המקצוע טמון באהבה כנה למטופלים

גם אני נמצאת בטיפול. שם, מול המטפלת הפרטית שלי, אני מדברת על העבודה שלי די הרבה. להיות מטפלת זה חלק גדול מהזהות שלי. זה לא רק מה שאני עושה, זה גם מי שאני. "לפעמים אני תוהה מה המטופלים שלי יגידו אם הם ידעו עד כמה אני חושבת עליהם מחוץ לשעת הטיפול שלנו. אני תוהה על מה הם חושבים שהם משלמים לנו בעצם", מצאתי את עצמי אומרת למטפלת שלי.

אחת השיחות עם המטפלת שלי בנושא התרחשה בעקבות פגישה עם מטופל שטלטלה אותי. לא הצלחתי להפסיק לחשוב על הפגישה, לשחזר כיצד התנהלה, מה אני אמרתי, מה הוא אמר. האם הייתי צריכה לעשות משהו אחר? אולי לא היתה דרך אחרת לפגישה להיגמר? המשכתי לחשוב על זה ביציאה מהקליניקה, ואז באוטו, ואחר כך כששכבתי במיטה ובהיתי בפסי האור שהתריסים השאירו על התקרה. אנשים מדברים על "לקחת את העבודה הביתה", אבל כמטפל אתה לוקח אותה אפילו לחלומות.

טיפול
melitas
להמשך הפוסט

איך יודעים אם הטיפול הפסיכולוגי עוזר?

בענייני הנפש אין מדדים ברורים לבדיקת התקדמות, ובמקרים מסוימים מטופלים מרגישים שהטיפול "תקוע". ובכן, יש דרך אחת פשוטה ומומלצת לברר זאת ולצאת מהמצב הזה

"אני פשוט לא יודע אם הטיפול עוזר לי" אומר אורי למטפלת שלו. "אני כאן כבר כמה זמן, ואני לא יודע להגיד אם דברים זזו או לא. לפעמים אני יוצא מפה במצב רוח גרוע יותר מזה שנכנסתי איתו. אז מה אנחנו עושים פה בעצם? אני רוצה להרגיש טוב! לא יותר גרוע. כן, יש כמה דברים היום שנראים אחרת, אבל אני לא יודע אם זה מספיק" (כתמיד, תיאורי המקרה בדויים).

בני אדם לא אוהבים עמימות. אנחנו יכולים ליהנות ממנה לזמן קצר כחלק ממשחק, למשל להיות מובלים בעיניים מכוסות על ידי אדם שאנחנו סומכים עליו, אבל כשזה מגיע לדברים גדולים וחשובים, עמימות היא תבלין שמקדיח את התבשיל. כשאנשים עובדים לקראת משהו, לרוב הם רוצים לראות הוכחות קונקרטיות לשינוי. שינוי במדדי בדיקות דם, במאזן הכנסות, ירידה במשקל, ואם אפשר אז שיגיע בגרף עם נתונים מדויקים.

מבוי סתום
Pixabay
להמשך הפוסט

10 דברים שמחקרים שונים גילו על זוגיות

70% מהנושאים שזוגות רבים עליהם לא ייפתרו לעולם, ובכל זאת חלקם חיים יחד בשמחה. הכיצד? למשל, בזכות יחס של חמש מחמאות על כל הערה ביקורתית

1.

במשך שנים רבות חשבו שהכוח המניע את בני האדם הוא הרצון לשרוד. זיגמונד פרויד דיבר על הארוס והטנטוס, מין ומוות, ככוחות המניעים את בני האדם. ובעשורים האחרונים מתבהרת תמונה אחרת. כיום המחשבה הרווחת היא שהכוח המניע אותנו (ואת כל היונקים למעשה) הוא הצורך בקשר. אנחנו נולדים עם הצורך להיות בקשרים משמעותיים עם אנשים אחרים, כפי שהוכיחו ניסויים ומחקרים שונים.

זוג קשישים גרמניה
בלומברג
להמשך הפוסט

האם טיפול תמיד חותר להאשים את ההורים שלכם בהכול? כן ולא

מערכת היחסים עם הורינו היא כמו המפץ הגדול של חיינו. רמת הקירבה שלנו אליהם, התגובות שלהם, ואפילו הנישואים שלהם מעצבים את חיינו באופנים העמוקים ביותר. לכן הם רלוונטיים גם בטיפול שלכם כאנשים בוגרים

"אני לא מבין מה זה קשור, למה את צריכה לדעת את כל הדברים האלה על ההורים שלי? מה זה רלוונטי למה שאנחנו מביאים לפה?". את המשפט הזה בווריאציות שונות שמעתי כל כך הרבה פעמים מאנשים בחדר הטיפול שלי, שאם היה לי שקל על כל פעם כזו, כנראה שהייתי יכולה לקנות אספקת טישו לכל החיים. לא פעם אנשים מגיבים לשאלות הנוגעות ליחסים וליומיום במשפחה בה גדלו בחשדנות, זהירות, ולפעמים אפילו בעצבנות קלה.

אולי גם אתם תהיתם מדוע בהדרכת הורים אליה הגעתם בכדי לדבר על בעיות הלימודים של הילד בבית הספר, או בטיפול הזוגי אליו הגעתם על מנת לבחון את המרחק והכעס שיש בתוך מערכת היחסים שלכם, או אפילו בטיפול העוסק בשאלות של קריירה והגשמה - מטפלים מתעקשים לדבר איתכם על אמא שלכם. האם כמאמר הקלישאה טיפול תמיד חותר להאשים את ההורים שלכם בהכול? התשובה היא ובכן, כן וגם לא.

דורות
Wikimedia
להמשך הפוסט

השליכו עליי את החלקים הלא רצויים שלכם

טיפול פסיכולוגי מורכב משני תדרים: אחד מופנה החוצה אל המטופל ושני פנימה לתוך המטפל עצמו. פעם התייחסו לשני כאל "אויב טיפולי", היום מבינים שזהו בן ברית חשוב להצלחת הטיפול

לומר שעבודתו של מטפל כרוכה בהתבוננות ובהבנת מחשבותיו ורגשותיו של המטופל זה כמעט מובן מאליו. פחות מובנת מאליה היא העובדה שהבנת רגשותיו ותחושותיו של המטפל עצמו הן חלק לא פחות חשוב בהצלחת הטיפול. כשאנחנו יושבים ומקשיבים למטופל, אנחנו בעצם מפצלים את הקשב שלנו לשני חלקים: האחד מופנה החוצה אל המטופל אליו אנחנו קשובים, מגיבים, מנסים להבין ולשאול שאלות. השני מופנה פנימה לתוכנו. אנחנו מנסים להבין אילו רגשות, מחשבות וזיכרונות עולים בנו בתגובה לסיפורו של המטופל.

דומה הדבר לניסיון להאזין לשתי תחנות רדיו שמשדרות במקביל את אותו הדיווח. המפתח להבנת חשיבותו של "ערוץ הרדיו" הרגשי של המטפל לתהליך הטיפול טמון בהבנת תהליך טיפולי בשם "העברה נגדית".

פסיכולוג
Flickr
להמשך הפוסט

"אני שונאת אותך, מטפלת יקרה שלי": על תהליך ההעברה בטיפול

פרויד טבע את המונח "העברה", שמתאר תהליך בו מטופל מפנה למטפל שלו באופן לא מודע רגשות, ציפיות או פנטזיות שיש לו כלפי אדם משמעותי אחר בחייו. זה לא מחבל במערכת היחסים הטיפולית, בדיוק להיפך

חדר הטיפול הוא אחד המקומות היחידים שבהם אנחנו יכולים לתת דרור לעוצמת הרגשות שלנו כלפי אנשים בחיינו באופן מלא. אנחנו יכולים להביא את מלוא הכעס, זה שנתקשה להביע בפני אנשים שאנחנו אוהבים, להתאבל על דברים שאיבדנו מבלי להצטרך להחזיק אף אחד או לדאוג מי רואה אותנו. אנחנו רשאים לצרוח, לבכות, לצחוק ולהגיד דברים שאולי אין שום מקום אחר שיוכל להכיל אותם. אך מה קורה כשאנחנו מרגישים רגשות עוצמתיים כלפי המטפל שלנו? מה קורה כשאנחנו מוצאים את עצמנו כועסים עליו מאוד, או מייחלים שיוכל היה להיות אחד מהורינו, או מפנטזים על לחצות את הגבול הבלתי נראה בינינו ולקבל ממנו רק חיבוק אחד? לאן אפשר לקחת את הרגשות העוצמתיים שלנו כלפיו?

שושנה והמטפל שלה, ישי, עובדים ביחד רק זמן קצר (כרגיל, סיפורה של שושנה הוא סיפור בדיוני המבוסס על מקרים שונים). בהתחלה שושנה הביעה חשש מכך שישי צעיר ויכול היה להיות אחד מילדיה, אך בהדרגה נוצרו ביניהם יחסים טובים והיא מרגישה שישי מגויס לעזור לה. שושנה הגיעה לטיפול מכיוון שאינה מסתדרת עם שני ילדיה הבוגרים. היא חשה שהיחסים ביניהם לא טובים. היא מרגישה שהם מרחיקים אותה, לא מעריכים את המאמצים שהיא עושה כשהיא באה לטפל בילדיהם, ובאופן כללי לא מייחסים חשיבות לדעותיה. שושנה מאוד מעוניינת לראות את ילדיה מצליחים ומנהלים חיים טובים ובריאים, ולכן היא מרגישה מתוסכלת כשהם לא מקשיבים לעצותיה. היא מרגישה שהם מתעלמים מניסיון החיים שלה.

סופרנוס
להמשך הפוסט

"למה הוא לא משחרר אותי?"

למטופלים רבים יש תחושה שהמטפלים שלהם מתעקשים לדון איתם על סיום הטיפול עוד ועוד ועוד. האם זה כדי לגרום למטופלים להרגיש לא נעים שהם רוצים לעזוב, או שאולי מטפלים סובלים מחרדת נטישה? מה שבטוח, זה לא בגלל הכסף

"למה הוא לא משחרר אותי?" שואלת אותי חברה. היא מתכוונת למטפל שלה. "החלטתי שאני רוצה להפסיק, שלחתי לו הודעה בואטסאפ והוא מתעקש שאגיע לעוד פגישה אחת לפחות, כדי שנוכל 'לדבר על זה'. זה לא נעים לי. אני מפחדת שהוא יגרור אותי להמשיך בטיפול". תופתעו (או שלא) שאת המונולוג הזה שמעתי מהרבה אנשים שמחליטים לסיים טיפול. הם החליטו לעזוב את הטיפול, הודיעו למטפל בהודעה או בסיום פגישה, ובשלב זה, לתחושתם, המטפל הערים קשיים על סיום הטיפול וביקש להקדיש עוד זמן לדבר על ההחלטה.

למה אנחנו מתעקשים לדון על ענייני הפסקת הטיפול פנים אל פנים? האם אנחנו באמת מנסים לגרום למטופלים שלנו להרגיש לא נעים, או שבעצם כולנו סובלים מחרדת נטישה? ומה בעצם מתרחש מאחורי הקלעים של טיפול כשהוא מתקרב לסיום?

טיפול
ThinkStock
להמשך הפוסט

לוּ הייתי צריכה לטפל בצעיר מיצהר ובצעיר מעזה

איך מטפלים יכולים להתחבר לאנשים שאינם מזדהים עם השקפת עולמם? איך הם מסוגלים לחוש קרבה לאדם כה שונה מהם? איך מטפלת אישה יכולה לטפל נפשית במטופל שוביניסט? התשובה לכל השאלות האלה נעוצה בשריר האמפתיה. תרגיל מחשבתי בטיפול

טיפול הוא קשר. קודם כל ולפני הכל קשר בין שני אנשים. החיבור הזה, תחושת הביחד הזאת היא הכרחית להצלחתו של כל טיפול. מטפל יכול להיות וירטואוז טיפולי, גאון תיאורטי ואושיה בתחומו, אך ללא חיבור אנושי אמיתי למטופל, שמביא לאמון וקירבה - שום שינוי אמיתי לא יכול להיווצר. לפעמים יש "קליק" טיפולי שנוצר בקלות, אך לעיתים יצירת החיבור היא משימה מורכבת. היא עשויה להיות מורכבת עבור המטפל גם כשמדובר במטופל הדומה לו מבחינת גיל, מצב משפחתי, הקשרים תרבותיים והשקפת עולם וגם כאשר לחדר הטיפול נכנס מישהו שונה מהמטפל באופנים משמעותיים. מה קורה במפגש עם  מטופל שמחזיק בערכים שונים ואף סותרים את אלה של המטפל?

כמטפלים אנחנו נתקלים במצבים כאלה כל הזמן. כאשר האדם שיושב מולנו יכול להחזיק בעמדות מנוגדות לשלנו, או אפילו בדעות שאנחנו מוצאים פוגעניות באופן אישי. "מקומה של האישה בבית", " אישה חייבת לספק את בעלה", "זכותו של גבר לחנך את אשתו, גם אם זה להרים עליה יד", "נשים חשוב להן רק כסף" הן אמירות שאני באופן אישי שמעתי בחדר הטיפולים שלי מגברים שונים. כאישה, האמירות האלה יכולות לקומם אותי ואפילו לעיתים להעליב אותי, אך כמטפלת אני צריכה להיות מסוגלת לשים אותן בצד לרגע, ולמצוא את הדרך אל האדם שבצד השני. אז איך אפשר להתגבר על המכשולים וליצור חיבור עם מישהו שלפי השקפת עולמו אני אמורה לאבד חלק ניכר מזכויותי כאדם?

יהודים וערבים
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

איך אפשר להיפטר ממחשבות שליליות טורדניות?

אין מי שלא חווה לעיתים מתקפה של מחשבות שליליות על עצמו - אני זיוף, אני כישלון, אני לבד - הפסיכולוגיה מתמודדת עם התופעה במגוון דרכים. אחת המוצלחות היא באמצעות דימוי כדור הים בבריכה

"אני לא מצליח להוציא את המחשבות האלה מהראש שלי. יש תקופות שבהן זה קצת יותר טוב, אבל אני יודע שזה זמני. בסוף יקרה משהו, אפילו הכי קטן, שיחזיר אותי חזרה לאותו מקום. לקול בראש שלי שאומר לי שאני בעצם כישלון, שבקרוב כולם יגלו שאני זיוף אחד גדול, שאני לא שייך לשם".

גלעד בן השלושים ושלוש, איש פרסום מצליח שמוביל קמפיינים ארציים, יושב שפוף על כורסת הטיפול וכובש את פניו בידיו. המחשבות האלה רודפות אותו במשך כל שעות היום והלילה ודוחפות אותו לעבוד שעות ארוכות, להזניח את מערכת היחסים שלו עם בת זוגו וחבריו. האירוניה היא שככל שגלעד יותר מצליח, כך המחשבות הקשות האלה מתחזקות גם הן.

מחשבות שליליות
מאט בראון, פליקר
להמשך הפוסט

איך טיפול משפחתי עשוי להציל אתכם

בניגוד לטיפול אינדיבידואלי או זוגי, טיפול משפחתי הוא פחות שכיח. זה חבל, כי יש משפחות שהוא יכול להציל, במיוחד את בני המשפחה שממלאים תפקיד מסוים בתוך המרקם המשפחתי

אתם עומדים בפני דלת. הדלת נפתחת ואתם נכנסים לחדר שבו יושבים כל בני המשפחה הגרעינית שלכם. הורים, אחים ואחיות. כל אחד מכם מקבל כוס מים ובתוכה חומר שמעודד דיבור כן, מעיין סם אמת. בחדר יושב אדם ומתחיל לשאול את בני המשפחה שאלות: "למי אתה מרגיש הכי קרוב?", "מה אתה חושב על הקשר בין אמא ואבא?", "לאיזה תפקיד מינו אותך במשפחה שלך?", "אם היית צריך לחלק את המשפחה שלך לקבוצות, מי היה בקבוצה שלך ומי היה בקבוצה הנגדית?".

איך הייתם יוצאים בסוף הפגישה הזאת? מרגישים יותר טוב, או מבוהלים? איך המשפחה שלכם היתה מגיבה? איך זה היה משפיע על ההתנהלות המשפחתית שלכם אחר כך?

משפחה בהפרעה
יח"צ
להמשך הפוסט

גם מטפלים טועים, כפי שלמדתי בטיפול שלי

עדנה המטפלת שלי היתה דמות משמעותית בחיי, שעזרה לי להתיר סבכים רבים בשנות העשרים שלי. אבל אז היא טעתה וכעסתי עליה. כשאזרתי אומץ לשתף אותה בכעס כלפיה, למדתי ממנה שיעור שמלווה אותי עד היום, גם כמטפלת

לא כל מערכות היחסים הטיפוליות שוות, כפי שלא כל מערכות היחסים האחרות בחיים הן כאלה, יש הבדלים באופן שבו מטופלים ומטפלים שונים נקשרים אלה לאלה. מטפלים תמיד מנסים לעזור ולעשות עבודה טובה בכל הטיפולים שלהם, אך מידת הקרבה והקשר משתנה בין מטופל ומטופל.

כשהייתי בתחילת שנות העשרים לחיי, יד המקרה הביאה אותי לטיפול אצל מי שתהפוך לדמות משמעותית בחיי בשנים שלאחר מכן. לא תהיה זו הגזמה לומר שהפגישה המקרית עם המטפלת שלי שינתה את חיי. עדנה ליוותה אותי בתקופות קשות, עזרה לי לגדול, לפתור קשיים במערכת היחסים עם הוריי, למצוא את דרכי בתוך מערכות יחסים רומנטיות, ועודדה אותי כשהחלטתי לפנות בעצמי ללימודי טיפול. הרגשתי שהיא מבינה אותי ויותר מזה, שהיא יודעת מה טוב בשבילי ואילו בחירות עלי לעשות.

טוני סופרנו בטיפול
HBO
להמשך הפוסט

כבר 40 דקות המטופלת שלי מדברת ואני לא באמת מקשיבה

מטפלים הם אנושיים, ולכן גם הם עשויים לחלום בהקיץ בזמן שמטופל מדבר אליהם. אבל גם עם הקשב הצף הזה אפשר לעבוד ולהגיע למקומות נפלאים בטיפול, כמו למשל במקרה של דניאלה

בשבוע שעבר תיארתי את אופן ההתארגנות והעבודה של מטפל במהלך טיפול. כתבתי על הטכניקות והמחשבות שמנחות אותי וכיצד אני משתמשת בגופי ידע שונים כדי להטיב עם מטופליי. כתבתי שמטפל טוב נכנס לחדר עם תוכנית עבודה - זה נכון, אבל זה רק חלק מהתמונה של המארג הטיפולי.

כשאני נדרשת להסביר איך מטפל נע בתוך המרחב הטיפולי, עולה לי בראש תמונה של ניווט בשטח פתוח. למטפל יש מצפן ומפה בדמותם של טכניקות וגופי ידע, יש לו גם בהחלט ניסיון קודם בניווט, אבל כל מטופל הוא יבשת חדשה שעליו לחקור. בניווט הטיפולי הזה, ישנם מקומות שנמצאים בין הטכניקות והידע המקצועי, שם פועלים כוחות שיותר קשה לתאר כמו אינטואיציה, רגשות, הקשבה פעילה, שפת גוף, הזדהות וגם חלומות בהקיץ.

איור פסיכולוג
איור: מורן ברק
להמשך הפוסט

"שירים ושערים" של הטיפול הנפשי: הצצה על מהלכים טיפוליים

אתם יושבים מול המטפלת שלכם ומשוחחים על הכאבים שלכם, אבל בין המילים מתרחשים מהלכים מורכבים, שאפשר לפרשן ממש כמו משחק כדורגל. קבלו את פרשנות הספורט של הטיפול הנפשי

הגיעה השעה השבועית שבה אתם הולכים לטיפול. ייתכן שחיכיתם לה, או שאולי הפעם שקלתם להבריז. ייתכן שברור לכם על מה אתם רוצים לדבר השבוע, או אולי אתם מתיישבים ואין לכם מושג מה הולך לקרות. ומה עם המטפל שלכם? גם הוא מגיע ו"זורם" עם המפגש, או שהוא נכנס לפגישה עם יעד ברור? ומה בכלל אתם עושים בטיפול שלכם? התשובה הברורה מאליה היא "מדברים". אתם מדברים עם המטפל שלכם והוא מדבר איתכם. אבל מה בעצם קורה שם? למה השיחה עם המטפל מרגישה שונה משיחה עם חבר? ואיך המטפל מצליח לעזור לכם להגיע מנקודה רגשית א' לנקודה רגשית ב'?

למרות ששעה טיפולית נראית כמו שעת שיחה, היא בעצם אירוע מורכב, שאפשר לפרשן את המהלכים בו ממש כמו קרייני ספורט במשחקי כדורגל. דמיינו את מאיר איינשטיין ז"ל מקריין את הטיפול שלכם: "המטפל מוביל מהלך של ריפריימינג! כמה מרגש! הנה מגיעה התגובה של המטופל! ואיזה פספוסססס. הוא לא לקח את זה והכדור יוצא החוצה. זו לא פגישה טובה בשביל המטפל הזה. חבל כי היתה לו עונה לא רעה".  

מאיר איינשטיין
ניר קידר
להמשך הפוסט

קרוב רחוק: מה הקירבה הנכונה בין מטפלים למטופלים שלהם?

הזדהות יתר בין מטפלים למטופלים לא יעילה לטיפול. אבל גם ריחוק רגשי לא. אז מה המרחק הנכון? בעזרת דימוי המקלחת החמימה וחתירה משותפת בסירה, תדעו אם אתם במקום הטוב באמצע

"הדבר הכי קשה בלהיות מטפל משפחתי וזוגי הוא העדות בזמן אמת לפגיעה", כך אמרה לי פעם המדריכה שלי. ככל שטיפלתי ביותר משפחות, כך יכולתי לראות עד כמה היא צודקת. בטיפול פרטני במבוגרים, הרבה פעמים אנחנו שומעים על טראומות וכאבים מעברו של המטופל. לפעמים מדובר בדברים קשים מאוד שיכולים לעורר גלים של עצב במטפל. אך בעיניי, שום דבר לא ישווה לבעיטה בבטן שמטפלים מרגישים כשהם צופים בזמן אמת באדם אחד פוגע באדם אחר בחדר הטיפולים שלהם.

זכורה לי פגישה מתחילת דרכי (כל הפרטים שונו כדי לשמור על פרטיות המטופלים), שבה משפחה בטיפול דיברה במשך שעה שלמה על חסרונותיו ובעיותיו של אחד הילדים. לא רק ההורים דיברו על הקשיים שהוא גורם להם, גם האחים שלו "קפצו" על ההזדמנות להפנות אצבע מאשימה לאחיהם והוסיפו גם הם תלונות והתרשמויות משלהם. "הוא בלתי אפשרי, הוא מפריע, הוא היחיד שהורס את הזמן שלנו ביחד" היו בין האמירות שנזרקו לחלל החדר.

סירת משוטים
עופר וקנין
להמשך הפוסט

סקרנים לדעת למה המטפלת שלכם כותבת במהלך הטיפול? התשובות לפניכם

"מה הם כותבים שם עליי" היא שאלה שחוזרת הרבה במערכת היחסים בין מטפלים למטופלים. התשובה משתנה ממטפלת למטפלת, אבל הסיבות לכתיבה הן זהות: כדי לזכור, כדי להבין וכי זה חובה על פי חוק, שגם מקנה לכם את הזכות לדרוש את הרשומות שנכתבו עליכם

הסקרנות לדעת כיצד אנחנו נתפסים בעיני אחרים היא תכונה בסיסית שכולנו חולקים. התכונה הזאת פעמים רבות מביאה אותנו לכלות זמן יקר בניסיון להבין למה מישהו שאנחנו לא ממש מכירים חסם אותנו בפייסבוק, או דייט שחשבנו שהלך איתו טוב לא התקשר אלינו אחר כך. בהקשר הטיפולי היא גורמת לרבים לרצות ללמוד לקרוא הפוך, רק כדי שיוכלו להציץ בדף עליו המטפל שלהם כותב במרץ תוך כדי הפגישה. למה המטפל בכלל צריך לכתוב תוך כדי טיפול? ואם המטפל שלי לא כותב בפגישה עצמה, האם הוא כותב עלי דברים אחר כך? האם איפשהו בעולם מסתתרת לה מחברת, שבה מופיעים כל הפרטים שסיפרתי למטפל על החיים שלי? כל אלה הן שאלות טובות, שהתשובות עליהן עלולות להיות בעלות משמעויות מרחיקות לכת עבור מטופלים מסוימים.

התשובה הבסיסית לכל השאלות היא שהכתיבה הטיפולית נועדה למלא שלוש פונקציות חשובות: לזכור, להבין, וכי זה חובה. והנה הפירוט:

מטפל כותב
להמשך הפוסט

המחשבות הסודיות של המטפלים

האם רציתם לשאול את המטפל שלכם שאלה אישית, ולא היה לכם נעים? הדס גרופר תנסה לענות על תהיות שאספה ממטופלים שונים ומבטיחה שהתשובות לא יכללו את המשפט "איפה זה פוגש אתכם?". כתבה ראשונה בסדרה

כשעולה בטיפול הרצון של מטופל להתקרב או להיות בתקשורת יותר משמעותית עם מישהו, אני בדרך כלל מציעה לו לחלוק עם אותו אדם משהו אישי לגבי עצמו. רוב האנשים, שישמעו משהו אישי ממישהו אחר, ינסו באופן לא מודע "להשוות" את האינטראקציה ויספרו משהו אישי על עצמם. כך הם יהפכו את האווירה ליותר נינוחה ואינטימית (נסו ותהנו). ובכן, הטריק הזה עובד ברוב האינטראקציות, חוץ מזו הטיפולית.

מערכת היחסים הטיפולית היא משונה. יש צד אחד שמדבר על עצמו ללא הרף, מספר פרטים אינטימיים, שלעיתים לא סיפר לאף אחד אחר, והצד השני מספר על עצמו מעט מאוד עד שום דבר. האדם שאפשר להאשים בסרבנות הגורפת של מטפלים לדבר על עצמם הוא כמובן זיגמונד פרויד, אבי הטיפול בעולם המערבי, שהאמין שעל המטפל להישאר כדמות עמומה בכדי שהמטופל יוכל להתייחס אליו באיזה אופן שישרת אותו.

משקפי הראייה ועט הכתיבה של זיגמונד פרויד
להמשך הפוסט

למה טיפול אישי, זוגי או משפחתי עולה כל כך הרבה כסף?

כל מי שהיה בטיפול מכיר את הרגע הזה: בתום שעה מוצפת רגשית פתאום צריך לשלם, ולא מעט. אתם נבוכים, המטפל נבוך, ובכל זאת אין ברירה. למה טיפול נפשי הוא כל כך יקר ואיך בכל זאת אפשר להבטיח שהוא לא יישאר בגדר מוצר יוקרה בלבד

עברה עליכם שעה מאוד סוערת בטיפול. נגעתם בנושאים שלא חשבתם שתגעו בהם לעולם. בכיתם, התרגשתם, יצרתם ערימת טישו משומש, שאחרי זה דחפתם לכיס כי לא היה לכם נעים, והנה נגמרה השעה. עכשיו אתם צריכים לעבור את הרגע המביך הזה - במקום להתחבק עם המטפל שלכם, אתם צריכים להגיש לו ערימה של שטרות. המטפל שלכם בדרך כלל לוקח את הכסף וממלמל תודה, אז הוא כותב קבלה במהירות וכולם רק רוצים לסיים עם המעמד הלא נוח, שבו יש מעבר כל כך חד בין רגשות לתחלופת כסף. אם הרגע שתיארתי נשמע לכם מוכר, אספר לכם שלא רק לכם זה מביך, גם למטפל שלכם.

הנושא של כסף בעבור טיפול הוא נושא מורכב משני צידי הספה. אנשים רבים, שהיו שמחים ללכת לטיפול, דוחים את העניין בין היתר בגלל שאלת העלויות. לא מעט תוהים מדוע שעה אחת של שיחה עולה בין 300-450 שקל (ולפעמים יותר). מהצד השני, גם לחלק מהמטפלים קל יותר לשבת שעה שלמה ולשמוע תיאורים קשים של טראומות מעברו של המטופל, מאשר לנהל איתו שיחה של שתי דקות על המחיר, אופן התשלום, ומדיניות הביטולים.

כורסה ירוקה
להמשך הפוסט

הבעיה העיקרית בביקורת של ניב הדס על טיפול זוגי

בטור ביקורת הטלוויזיה האחרון שלו, כתב הדס על הסדרה "וונדרלאסט" ובה טען שטיפול זוגי הוא הגיהנום. בכך הוא מצטרף לרבים, כולל מטפלים, שרואים בטיפול זוגי סיוט. בפועל טיפול זוגי מעניק פיגומים על זוגיות מתפוררת. וגם אם מחליטים בסוף לפרק את המבנה, חשוב מאוד שזה ייעשה בדרך מסוימת

לפני כמה שבועות פגשתי באירוע מקצועי פסיכולוג רפואי. לא הכרתי את ההתמחות הזאת בתוך מקצוע הפסיכולוגיה, אז התעניינתי לדעת מה זה אומר בדיוק. הוא סיפר שהוא מלווה אנשים סביב נושאים של מחלות כרוניות, התמודדות עם כאב ומחלות סופניות בעזרת עבודה של גוף ונפש. "מה את עושה?", הוא שאל אותי בנימוס. כשעניתי שאני עובדת סוציאלית קלינית ומתמחה בטיפול משפחתי וזוגי הוא נרעד באופן ברור. "טיפול זוגי! אוי ויי. כשאני מקבל חולים סופניים ביחד עם בן הזוג שלהם, אני מדגיש כבר בהתחלה שזה לא טיפול זוגי. זה לא בשבילי הדברים האלה". בשבילי זה היה מפליא לשמוע איך אדם שמלווה אנשים בתהליכים של בגידת הגוף ומוות חושב שצעקות של שני אנשים בחדר הן דבר מפחיד.

טיפול זוגי נחשב, גם במחוזות הטיפוליים, לאחד מסוגי הטיפול הקשים, במיוחד כשמדובר בזוגות בקונפליקט גבוה. צעקות, עלבונות, סערות רגשיות ותחושות של בגידה ופירוק הם רק חלק מהדברים שמטפל זוגי חייב ללמוד להתמודד איתם, וזה באמת לא קל. "הרגשתי כאילו אני שוב בת שבע ומנסה נואשות לגרום להורים שלי להפסיק לריב" אמרה לי מטפלת מתחום אחר, כשסיפרה על התנסות שלה בסשן זוגי במהלך הלימודים שלה. "זה גרם לי להבין שאני לעולם לא רוצה לשבת בחדר עם יותר מבן אדם אחד".

מתוך הסדרה וונדרלאסט
Laura Hynd / BBC / Drama Republic
להמשך הפוסט

עד שימציאו טינדר לחיפוש מטפלים

לפעמים מציאת מטפל מתאים קשה יותר ממציאת בני זוג, אבל אל ייאוש. בעזרת העצות הבאות, תוכלו למצוא את השידוך הטיפולי המושלם בשבילכם

בהתחלה אנשים חושבים, נגררים, מהססים, מדחיינים. אז מחליטים לפנות לטיפול. ועכשיו הם עומדים בפני בעיה - איך לעזאזל למצוא מטפל מתאים? לפעמים זה נדמה יותר קשה מלמצוא בן זוג. מרבית האנשים בוחרים לפי המלצות, מסתפקים בשיחה ראשונית בטלפון ואז הולכים לפי תחושת בטן. חלק מהמטופלים מגיעים עם העדפה בסיסית לגיל המטפל ומינו, אבל בגדול זהו. זה תהליך די עמום, לא תמיד ברור ולפעמים גם אחרי שתיים-שלוש פגישות, הרבה אנשים מתקשים לדעת אם בחרו נכון. אז עד שמישהו ימציא טינדר למטפלים, אני רוצה להציע כמה שלבים שעשויים לעזור להבין יותר טוב איזה מטפל יתאים לכם ואיך למצוא אותו.

שלב ראשון: הגדרת הבעיה

איור טיפול פסיכולוגי
ליאו אטלמן
להמשך הפוסט

מה זה טיפול ולמה כל כך קשה לדעת אם הוא עובד?

מדור חדש יעשה לכם סדר בכל מה שתמיד רציתם לדעת על מאחורי הקלעים של טיפול ולא היה לכם נעים לשאול (כי זה פוגש אתכם בילדות, מרגיש לכם לא הולם, או קשור למקרה ההוא עם הכלב כשהייתם מתבגרים). ותתפלאו לשמוע, מטפלים באמת אוהבים את המטופלים שלהם וחושבים עליהם גם אחרי שהם עוזבים את החדר

להיות מטפל זו עבודה די בודדה. מטפלים בדרך כלל מדברים על העבודה שלהם רק עם מטפלים אחרים - גם כי אסור לנו לדבר על מטופלים שלנו ללא אישורם, וגם כי להתחיל להסביר לאנשים שאינם מהתחום מה את בדיוק עושה תמיד גורם לך להישמע קצת... ובכן, הזויה.

באופן כללי, היחס הציבורי כלפי הקונספט של טיפול נע בין זלזול ("אם ארצה לדבר עם מישהו, אלך לדבר עם חבר"), לבין ייחוס השיפור שהם חשים למטפל עצמו כאדם ולא לתהליך שעברו שנולד מגוף ידע מקצועי. זה כמו הדימוי של הקוסם מארץ עוץ - מפחיד, מסתורי ובעל כוחות על, כשלמעשה מאחורי הווילון מדובר בסתם איש עם כמה ידיות, שנתקע בדיוק כמו דורותי בארץ עוץ. כלומר מטפלים הם לא בהכרח אנשים יודעי-כל שפתרו את כל הבעיות שלהם, אלא אנשים עם אתגרים ובעיות שבמקרה בחרו להקדיש את הקריירה שלהם לעזור לאנשים אחרים להתפתח ולגדול.

Bob Wands / AP Photo
Bob Wands / AP Photo
להמשך הפוסט