גם מטפלים טועים, כפי שלמדתי בטיפול שלי - ביחדנס - הבלוג של הדס גרופר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם מטפלים טועים, כפי שלמדתי בטיפול שלי

עדנה המטפלת שלי היתה דמות משמעותית בחיי, שעזרה לי להתיר סבכים רבים בשנות העשרים שלי. אבל אז היא טעתה וכעסתי עליה. כשאזרתי אומץ לשתף אותה בכעס כלפיה, למדתי ממנה שיעור שמלווה אותי עד היום, גם כמטפלת

תגובות
טוני סופרנו בטיפול
HBO

לא כל מערכות היחסים הטיפוליות שוות, כפי שלא כל מערכות היחסים האחרות בחיים הן כאלה, יש הבדלים באופן שבו מטופלים ומטפלים שונים נקשרים אלה לאלה. מטפלים תמיד מנסים לעזור ולעשות עבודה טובה בכל הטיפולים שלהם, אך מידת הקרבה והקשר משתנה בין מטופל ומטופל.

כשהייתי בתחילת שנות העשרים לחיי, יד המקרה הביאה אותי לטיפול אצל מי שתהפוך לדמות משמעותית בחיי בשנים שלאחר מכן. לא תהיה זו הגזמה לומר שהפגישה המקרית עם המטפלת שלי שינתה את חיי. עדנה ליוותה אותי בתקופות קשות, עזרה לי לגדול, לפתור קשיים במערכת היחסים עם הוריי, למצוא את דרכי בתוך מערכות יחסים רומנטיות, ועודדה אותי כשהחלטתי לפנות בעצמי ללימודי טיפול. הרגשתי שהיא מבינה אותי ויותר מזה, שהיא יודעת מה טוב בשבילי ואילו בחירות עלי לעשות.

כמו בכל מערכות היחסים, גם בזו הטיפולית מתרחשות טעויות, קיימות אי-הבנות ולעיתים חוסר תיאום. בנקודה מסוימת בקשר של עדנה ושלי, זה בדיוק מה שקרה. היא עודדה אותי להישאר בתוך סיטואציה בינאישית מסוימת, ומאחר שהאמנתי שהיא יודעת מה טוב בשבילי - נשארתי. כשלא יכולתי להישאר שם יותר, ברחתי החוצה, כועסת ופגועה.

היום, כשאני יושבת על כיסא המטפלת, אני מבינה היטב מה היא רצתה וחשבה עבורי, אך באותה תקופה חשתי שהיחסים הטיפוליים שלנו עלו על שרטון. בפעם הראשונה מאז היכרותינו כעסתי עליה. לא הבנתי כיצד יתכן שהיא טעתה ככה, פחדתי מהכעס שלי עליה. אם אביא את הכעס לפגישה, האם מערכת היחסים בינינו תתקלקל? אולי עדנה תכעס עלי בחזרה? ואולי גרוע מכך, אאבד את מי שהיתה עבורי דמות כה משמעותית?

יש לזה שם

התהליך שהתרחש בין עדנה וביני הוא לא ייחודי למערכת היחסים בין מטפל ומטופל. בכל מערכות היחסים שלנו - בין אם עם בת הזוג שלנו, ההורים, הילדים או אפילו עם עמיתים לעבודה - יש רגעים שבהם צד אחד טועה בהבנה ובתגובה שלו לצד השני. לרגע הבלתי נמנע הזה קרא הפסיכואנליטקאי היינץ קוהוט "כשל אמפתי". קוהוט דיבר על הרגעים שבהם הסביבה או ההורה אינם מצליחים לספק את צרכיו של התינוק באופן מושלם. לפי קוהוט, התפתחותם הטובה של ילדים תלויה בכך שיהיה בסביבתם אדם שישתדל למלא את צרכיהם באופן מותאם ונכון. לאדם הזה הוא קרא "זולת עצמי".

ככל שהתינוק מתפתח וצרכיו הופכים להיות יותר מורכבים, כך גם מתרבים הרגעים שבהם ההורה לא יכול לספק את צרכיו של התינוק באופן מושלם. למשל כשתינוק בן יומו בוכה מרעב, ההורה בדרך כלל ממהר מאוד לספק לתינוק הזנה, אך לפעוט בן שנתיים אפשר להגיד "חכה רגע, אסיים לפרוק את התיק ואז אכין לך כריך". הרגעים האלה שבהם אין מענה מיידי ומושלם לצרכים של הילד הם חיוניים להתפתחותו. הפעוט הממתין להורה שיתפנה להכין לו כריך, נאלץ בזמן הזה לפתח יכולות שיעזרו לו לגשר על הפער בין צורך ומענה, למשל, היכולת לדחות סיפוקים, או היכולת לראות את ההורה כנפרד ממנו ובעל סדרי עדיפויות משלו. כל אלה הם כישורים הכרחיים לתפקודו בעולם כאדם בוגר. כמובן שכישלון כרוני ומתמשך לספק את צרכיו של ילד יביא לפגיעה בהתפתחותו האישית וייקשו עליו את התפקוד כאדם בוגר.

היינס קוהוט מהרהר על מושג האמפתיה

כשלים אמפתיים בטיפול

טיפול הוא בבסיסו מערכת יחסים בין שני אנשים, וכמו בכל מערכת יחסים אחרת - גם בו מתרחשים כשלים אמפתיים. בכל טיפול מתרחשים רגעים שבהם המטפלת, מנוסה וקשובה ככל שתהיה, לא מותאמת לצרכים של המטופל שלה. זה יכול להיות באמירה שנחוותה כשיפוטית, בהתקדמות מהירה יותר מהקצב שמכתיב המטופל, או כמו שהיה במקרה שלי ושל עדנה - הכיוון הטיפולי אולי היה נכון, אך אני לא הייתי מוכנה אליו.

החריקות האלה בתוך טיפול יכולות להוביל למה שהפסיכולוגיה ההתייחסותית קראה לו "שברים בברית הטיפולית". הברית הטיפולית הוא שם אחר למערכת היחסים המתפתחת בין המטפל למטופל. השברים בברית הטיפולית מוגדרים כתקופה של אי-הבנות, מתחים וירידה בשיתוף הפעולה בין המטפל והמטופל. אך כמו במקרה של הפעוט שנאלץ לחכות לכריך, וכתוצאה מכך מתפתח וגדל - השברים האלה לא בהכרח הרסניים לתהליך הטיפולי, ולעיתים יכולים אפילו להביא להתקדמות והעמקה בו.

הדבר החשוב ביותר לאיחוי קרע ביחסים טיפוליים הוא קודם כל זיהוי הקרע ולקיחת אחריות של המטפל על חלקו באינטראקציה שהובילה אליו. מטפל שיכחיש או יתנער מאחריות עלול להוביל להעמקת אי-האמון של המטופל. לקיחת אחריות תאפשר למטופל ולמטפל לחקור ביחד מה הוביל ליצירת הקרע, אילו רגשות עלו סביבו, האם זה קורה למטופל גם עם אנשים אחרים בחייו, ומה הוא היה רוצה שיקרה אחרת.

רגע חשוב להתפתחות

אחרי תקופה מסוימת אזרתי אומץ להביא את העניין לחדר הטיפול. סיפרתי לעדנה כמה פגועה וכועסת הייתי על כך שהיא עודדה אותי להישאר במקום שלהרגשתי היה לי לא טוב. עדנה חייכה ואמרה לי שהיא לוקחת את מלוא האחריות על העניין ושהיא בהחלט טועה לפעמים. היא הצטערה על כך שסחבתי איתי את הכעס והחשש מהעימות איתה זמן רב כל כך, ועודדה אותי תמיד להגיד לה כשאני כועסת או מרגישה שהכיוון שהיא לקחה היה לא נכון.

הרגע הזה היה חשוב וקריטי להתפתחות שלי כאדם בוגר. חוסר ההתאמה ביני ובין עדנה באותו שלב בטיפול הוביל אותי להבנה שהאחריות לבחירות בחיי לא יכולות לשבת על כתפו של אדם אחר, מיטיב ככל שיהיה. עדנה עזרה לי ללמוד שגם בתוך קשר יכולות להיות טעויות, אך הן אינן מסמנות את סופו הבלתי נמנע. בהתנהגותה היא לימדה אותי שניתן לקחת אחריות על טעות שעשית מבלי לתת לאשמה או לבושה להכריע אותך. גם שנים אחר כך, כמטפלת, הרגע הזה בטיפול שלי חקוק לי כתזכורת לאמץ את האנושיות שבי המולידה טעויות ואי-התאמות. למדתי שדווקא לקיחת אחריות יכולה להוליד קירבה בין אנשים ולהצעיד את הטיפול הלאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#