הם היו בהליך גירושין כשלקה לפתע באירוע מוחי - האם מגיע לה לקבל את ירושתו?

במדינת ישראל אפשר להתגרש רק בהליך דתי, אבל חוק הירושה הוא חוק אזרחי. מה קורה כשהשניים לא עומדים בקנה אחד? פונים לבית משפט כדי שיחליט בין דת לבין מדינה. ועצה לכל הקוראים: הכינו צוואות

יהודית מייזלס
יהודית מייזלס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לאה, רחל ויעקב
רחל, יעקב ולאה. בתי המשפט יכולים להתאים את המשפט למציאות החיים המשתנה, וכך להתגבר על סיטואציות בהן יש פער בין סטטוס דתי לבין כוונת הצדדים
יהודית מייזלס
יהודית מייזלס

להקת הרוק אואזיס שרה את השיר Live Forever על תחושת חיי הנצח. ואולי כולנו קצת לוקים בה. זו דרך טובה להסביר את הסתירה הבאה: בעוד שרק כשליש מהמתחתנים יתגרשו, כולנו באופן וודאי נמות. ובכל זאת, יותר אנשים עורכים הסכמי ממון מאשר צוואות.

מקרה יוצא דופן שטיפלתי בו הדגים את הצורך בעריכת צוואה. גבר ואישה, שניהם ניהלו זוגיות פרק ב', החליטו להינשא. האיש, בשנות ה-50 לחייו, היה עשיר מופלג ורצה להבטיח את רכושו במקרה של פרידה. לכן, הם ערכו הסכם של הפרדה רכושית מלאה, כלומר, הממון שהוא הביא איתו לקשר נותר שלו בכל מצב והממון שהיא מביאה איתה לקשר נותר שלה. הוא היה אדם מחושב, שביקש לתכנן את צעדיו, אבל מה שלא חזה היה אפשרות מותו.

לאחר פחות משנתיים של זוגיות לא מוצלחת במיוחד, החליטו בני הזוג להתגרש. הם הפרידו את מגוריהם וחתמו על הסכם גירושין, שבו חזרו בעצם על אותה הפרדה רכושית שקבעו בהסכם הממון ביניהם. בשלב זה הם הגיעו לבית הדין הרבני, שכתב פסק דין לגירושין. במדינות העולם המערבי-ליברלי די היה בפסק דין זה כדי להיחשב גרושים, אבל במדינת ישראל, שבה נישואין וגירושין נתונים בשליטת הדין הדתי, יש צורך לבצע הליך דתי נוסף הקרוי סידור גט, שבו הבעל מוסר את שטר הגיטין לאשתו.

שבוע לפני המועד שנקבע לצדדים לסדר את הגט, היה האיש בארוחת חג בבית אמו. לקראת סוף הארוחה, הרגיש לא טוב. מצבו התדרדר באופן מהיר והוא הובהל לבית חולים עם מה שהתברר אחר כך כאירוע מוחי. תוך מספר שעות, נכנס לתרדמת והיה במצב זה מספר חודשים עד לפטירתו.

האישה, שהבינה את ההזדמנות הכלכלית שנפלה לחיקה, טענה לפתע שהיא בעצם רוצה שלום בית. היא אפילו לא טרחה להגיע לבית החולים הסיעודי שבו טופל הבעל, להוציא ביקור יחיד, שבמהלכו שאלה שתי שאלות: האם יש סיכוי שהוא ייצא מהתרדמת והאם זה נכון שרכש דירה חדשה בתל אביב?

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב
בית המשפט לענייני משפחה. היה צריך לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה לפרש בצורה רחבה ויצירתית את החוק היבשצילום: דודו בכר

לאחר הפטירה ומשהסתבר שהאיש לא השאיר אחריו צוואה, הגישה האישה תביעה לרשת אותו. היא הציגה כראייה את תעודת הפטירה שבה היא עדיין רשומה כאשתו וחיזקה טענה זו בכך שהם טרם הגיעו לסידור הגט.

חוק הירושה קובע שאם אדם לא השאיר אחריו צוואה, העיזבון שלו מתחלק בין היורשים שהמחוקק מניח שרצה להוריש להם את רכושו. אם הוא עדיין נשוי מבחינת מרשם האוכלוסין, ההנחה היא שהתכוון להוריש את רכושו לאשתו. לכן, מבחינה משפטית טהורה, היו סיכויים מצוינים לתביעתה של האישה להתקבל. אבל תחושת הצדק לא התיישבה עם התוצאה הזו.

אני ייצגתי את קרובי משפחתו של האיש. הם ביקשו ממני למצוא דרך לקיים את רצונו שלא להעביר את רכושו הרב לאישה שנותרה נשואה לו "על הנייר" בלבד, וששבוע אחד בלבד הפריד בין היותה גרושתו לבין האירוע המוחי שעבר.

הייתי צריכה לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה לפרש בצורה רחבה ויצירתית את החוק היבש. החקירות בבית המשפט עשו את עבודת השכנוע, שכן הן חשפו את האופורטוניזם שלה. כך למשל, הצגנו את תביעת שלום הבית שהגישה האישה לבית הדין הרבני. בית המשפט התרשם מחוסר תום ליבה של האישה, שהגישה תביעה לשלום בית מיד אחרי שבעלה נפל לתרדמת, ועל אף שבמועד זה, היא כבר חתמה על הסכם גירושין ונפרדה ממנו.

בנוסף, הצגנו רישומים ממשרד הפנים שהצביעו על כך שבעוד "בעלה" שוכב בתרדמת, במקום לבקרו, ביקרה "אשתו" במשרד הפנים וביקשה לשנות את שם משפחתה לשם משפחתו, זאת על אף שבמהלך שנות הנישואין שלהם, היא דווקא כן נותרה עם שם נעוריה. הבאתי שורה של עדים שהעידו על כך שהאישה ראתה עצמה והתנהלה כגרושה לחלוטין ואפילו הוכחות על כך שהיא היתה רשומה באתרי הכרויות והציגה עצמה כאישה גרושה.

בית הדין הרבני בתל אביב, ב-2010
בית הדין הרבני. על אף שבמדינת ישראל הגירושין הם דתיים, יש לראות את פסק הדין לגירושין שניתן לצדדים אחרי שהצהירו על רצונם להתגרש כבעל כוח אזרחיצילום: מוטי מילרוד

הטיעון שניצח בסופו של דבר את התיק היה הטיעון שביקש להפריד בין העובדה שבישראל אין אלא גירושין דתיים, לבין העובדה שחוק הירושה הוא חוק אזרחי, ויש לפרש את ההגדרה "בן זוג" המופיע בחוק זה בהתאם לדין האזרחי. במילים אחרות: על אף שבמדינת ישראל הגירושין הם דתיים, יש לראות את פסק הדין לגירושין שניתן לצדדים אחרי שהצהירו על רצונם להתגרש, כבעל כוח קונסטיטוטיבי אזרחי. מאחר שחוק הירושה הוא חוק אזרחי, יש לראות את המבקשת כמי שחדלה להיות בת זוגו של המנוח.

בפסק דין תקדימי ומהפכני קיבל בית המשפט את עמדתנו וקבע כי בנסיבות המיוחדות אשר הוכחו בפניו, ניתן לערוך את ההפרדה הדרושה בין דת למדינה (מה שהחוק היבש בישראל לא ביצע) באמצעות חקיקה שיפוטית, אשר תקיים את רצון המנוח, ותגשים את הרעיון של תום לב והוגנות.

מדובר בפסק דין תקדימי שמדגים כיצד בתי המשפט יכולים, באמצעות פרשנות תכליתית של החוק, להתאים את המשפט למציאות החיים המשתנה, וכך להתגבר על סיטואציות בהן יש פער בין סטטוס דתי לבין כוונת הצדדים, בעיקר בחברה שבה אחוזי הזוגות הנמצאים בהליכי גירושין הוא כה משמעותי.

לאחר שתביעתה לרשת את הונו נדחתה בבית המשפט לענייני משפחה, וגם הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי נדחה, האישה ניסתה את מזלה גם בבית הדין האזורי לעבודה. היא תבעה קצבת שארים מקרן הביטוח שהמנוח היה מבוטח בה. גם שם תביעתה נדחתה, וכך גם הערעור שהגישה לבית הדין הארצי.

מאז אותו מקרה, אני מקפידה לייעץ לכל מי שנכנס לזוגיות פרק ב' לערוך לא רק הסכם ממון שמסדיר את חלוקת הרכוש למקרה של פרידה, אלא גם צוואה, כדי להבטיח את העברת הרכוש למי שרוצים להעביר לו גם לאחר המוות. עצה זו נכונה וחשובה גם לכל מי שנמצא בסכסוך, או חושב על פרידה מבן או בת זוג, כי החוק היבש כאמור לא בהכרח יוריש את הממון למי שמעוניינים להוריש להם.

הפרטים בכתבה זו שונו כדי לשמור על פרטיותם של הלקוחות.

יהודית מייזלס

יהודית מייזלס | |במשפחות הכי טובות

יהודית מייזלס היא עורכת דין ומגשרת, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה. מרצה בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל ומפרסמת מאמרים אקדמיים בכתבי עת בנושאים שונים בדיני משפחה. עו"ד מייזלס כיהנה בשורה של תפקידים ציבוריים ואקדמיים בתחומי התמחותה.

לפרטים נוספים

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ