תיקי גירושין רבים מתנהלים בחוסר שוויון בין הצדדים

מרבית תיקי הגירושין מסתיימים בחלוקת הרכוש בין בני הזוג, אבל לעיתים קרובות במהלך המשפט צד אחד מחזיק בכל הכסף והצד השני נדרש לממן הוצאות משפט בלי גישה לאמצעים. הפתרון לכך יכול להגיע מעולם העסקים וכבר יש לך תקדימים משפטיים, אחד אפילו ניתן בבית דין רבני

יהודית מייזלס
יהודית מייזלס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גט
בבתי המשפט ובבתי הדין מתנהלים הליכים ממושכים בתנאי חוסר שוויון בין המתדייניםקרדיט: ליאו אטלמן
יהודית מייזלס
יהודית מייזלס

אפילו ילדיי בני החמש יודעים שכאשר משחקים מונופול, על כל השחקנים להתחיל את המשחק עם אותה כמות של כסף. אם כך, מדוע בתי המשפט עדיין לא מצאו את הדרך לוודא שכל השחקנים בסכסוך גירושין יתחילו את המשפט בנקודת התחלה שוויונית?

כשעוסקים בשאלות של צדק ושוויון בדיני משפחה, מתמקדים לרוב בתוצאות ההליך השיפוטי ומחמיצים כך נקודת זמן משמעותית אחרת - תקופת ניהול המשפט עצמו ושאלת השוויון בין המתדיינים. נדמה שלגביו קיים עיוורון מסוים במערכת המשפט. קחו לדוגמה את המקרה של יעל ואיתמר.

הם היו נשואים במשך 20 שנה, במהלכן עסקה יעל בעבודות מזדמנות או לא עבדה כלל, והתרכזה בגידול שלושת ילדיהם. איתמר, לעומת זאת, היה אחראי על הפן הכלכלי של המשפחה, התקדם בעולם ההיי טק ולבסוף הקים חברה משלו. לאחר 20 שנות נישואין, החליטו בני הזוג להיפרד. יעל מוצאת עצמה בסיטואציה שבה מרבית הרכוש מוחזק על ידי איתמר, ומשום שהיא התרכזה במשפחה ובבית, היא גם איננה מתמצאת בדיוק במקום בו הכספים מוחזקים או בהיקפם. איתמר מעביר את משכורתו לחשבון חדש, שוכר דירה חדשה ובכדי שחשבון הבנק המשותף של הצדדים לא ייכנס לחריגה הוא חוסם את החשבון לשתי חתימות, באופן שגורם לכך שהוצאות כרטיסי האשראי כבר לא מכובדות. המציאות מלמדת שחלק גדול מן הסכסוכים המשפחתיים מתחילים באופן דומה.

אומנם החוק מגן על יעל בכך שהוא קובע שהיא תהיה זכאית, בסופו של דבר, למחצית מן הרכוש שנצבר על ידי הצדדים במהלך שנות הנישואין. אבל כדי לקבל את חלקה ברכוש המשפחתי, יהיה עליה לנהל תביעה שבה תידרש להוכיח מהו היקף חלקה ברכוש שנצבר בתקופת הנישואין ושעתה מוחזק על ידי איתמר. כדי להוכיח את היקף הרכוש הזה, יהיה על יעל לשכור את שירותיו של עורך דין, לשלם אגרות לבית המשפט בגין תביעת הרכוש, לממן מומחים שישומו את שווי החברה שהקים איתמר ונכסים נוספים, לממן אולי חקירה כלכלית למקרה שהיא לא יודעת לומר היכן מנוהלים כספי המשפחה, וכל זאת לפני מימון מחייתה ומחיית הילדים השוטפת. 

מאחר שההתדיינות הזו עולה כסף רב, יוצא שמי שמחזיק ברכוש המשפחתי עשוי להשיג גם תוצאה משפטית טובה יותר. מאחר שאנו חיים בחברה בה מרבית הרכוש מוחזק ונשלט על ידי גברים, נשים במצב זה מוצאות עצמן בחיסרון כיס למימון עורכי דין טובים וגם לניהול הליך משפטי שדורש הוצאת כספים רבים במהלכו, בנוסף להמשך מימון מחייתן השוטפת. התוצאה של מציאות חיים זו היא שבבתי המשפט ובבתי הדין מתנהלים הליכים ממושכים בתנאי חוסר שוויון בין המתדיינים, ומערכת המשפט בכללותה איננה מספקת פתרון לתקופת הזמן הזו. 

ג'ף בזוס ואשתו מקנזי בזוס מגיעים ל מסיבת האוסקר של מגזין וניטי פייר ב 2017
מקנזי וג'ף בזוס. למה שבתי המשפט לא יעשו שימוש בכוחם כדי לייצר בנק וירטואלי בדמות בן הזוג ששולט ברכוש המשפחתי?צילום: REUTERS

בעולם העסקי יש למצבים האלה פתרון. קוראים לו "הלוואת גישור", כשהבנק מלווה כסף למי שאמור לקבל כספים תוך זמן קצוב. באופן דומה יכולים בתי המשפט לעשות שימוש בכוחם כדי לייצר בנק וירטואלי בדמות בן הזוג ששולט ברכוש המשפחתי. הרי במרבית המקרים הצד המוחלש מבחינה כלכלית זוכה ברכוש בסיומו של ההליך, והשאלה איננה האם זה יקרה, אלא מתי ובאיזה היקף. ההליך המשפטי נועד לברר את היקף הרכוש. לכן פתרון יעיל ופשוט יחסית יהיה פסיקה לצד החלש כלכלית סכום כספי על החשבון, מעין הלוואת גישור, שתשולם על ידי בן הזוג אשר מחזיק ברכוש. גם בנושא תשלומי אגרה יתכן שבית המשפט יכול לאפשר לצד המוחלש לשלם את האגרה בסופם של ההליכים ולא בתחילתם, מעיין הלוואת מימון, אם תרצו.

רעיון מימון הביניים צריך להיות כלי משפטי דו-כיווני, כך שבמקרים בהם האישה היא בעלת הממון, גם היא תחויב כמובן להעביר סכום כסף לבן זוגה על חשבון חלקו ברכוש המשפחתי. המימון הזה נדרש לא רק להליך המשפטי, אלא גם כדי לאפשר לצדדים למצוא פתרונות מחוץ לכתלי בתי המשפט.

בצעד יוצא דופן, לפני כחודשיים, השופטת אפרת ונקורט, מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, תרמה לרעיון זה. דוּבר בבני זוג שהיו נשואים כ-30 שנה וחיו ברמת חיים גבוהה במיוחד. בזכות הצלחתו הכלכלית של הבעל, לא היה צורך שאשתו תצא לעבוד, והיא הפכה תלויה כלכלית לחלוטין בבעלה. עם פרידת הצדדים רוב הרכוש המשפחתי נותר בשליטתו של הבעל והאישה מצאה עצמה במצב של נחיתות כלכלית בכל הנוגע לניהול ההליך המשפטי. השופטת קבעה כי יש לייצר מאזן כוחות בין בני הזוג אשר יאפשר לכל אחד מהם הזדמנות שווה לנהל את ההליכים המשפטיים. כדי להעמיד את בני הזוג במקום מאוזן להמשך ניהול ההליך, חייב בית המשפט את הבעל לשלם לאשתו מידי חודש סך של 50 אלף שקל לצורך מימון ההליך המשפטי שהיא מנהלת נגדו.

בכל הנוגע לדיני גירושין בישראל, התרגלנו להאשים את מערכת בתי הדין הרבניים בכשלי המערכת. ואולם דווקא בית דין רבני (בתל אביב) היה חלוץ בנושא זה, כשפסק לפני שנה שעל גבר לשלם לגרושתו מיליון שקל כמעין הלוואת גישור, שתוחזר לו על ידה מתוך הרכוש המשפחתי, לכשיסתיים הבירור בנוגע להיקפו. את המקור ההלכתי להחלטה זו ניתן למצוא אצל הרמב"ם בהלכות סנהדרין, שם נקבע כי אין זה ראוי לערוך משא ומתן או הליך משפטי כאשר צד אחד עומד וצד שני יושב. רעיון זה מוביל להבנה שפתרון למשא ומתן לא יכול להימצא כאשר הצדדים אינם שווים בכוחם. 

בעת שצדדים מסתכסכים ונפרדים, הם נוטים לשכוח את החוזה המשפחתי ואת כל אותם ערכים שהמשפחה חייתה בצילם כמו שוויון, כבוד הדדי, אחריות, והוגנות. ראוי שהמחוקק ישקול להסדיר את בעיית חוסר השוויון בשלב ההתדיינות המשפטית באמצעות חקיקה. עד שזה יקרה, תפקידם של בתי המשפט לחזור ולהחיות את הערכים הללו, דווקא בשעה החשוכה ביותר של המשפחה, ולמצוא דרכים יצירתיות להיאבק בחוסר השוויון הכלכלי בתקופת ההתדיינות, כך שלא יהיה מי שיישב ומישהי שתעמוד. רק כך ניתן להגביר את הסיכוי למצוא דרך אנושית ורגישה לסיים את הסכסוך מבלי שלאחד יש עליונות על חשבון השני. 

יהודית מייזלס

יהודית מייזלס | |במשפחות הכי טובות

יהודית מייזלס היא עורכת דין ומגשרת, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה. מרצה בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל ומפרסמת מאמרים אקדמיים בכתבי עת בנושאים שונים בדיני משפחה. עו"ד מייזלס כיהנה בשורה של תפקידים ציבוריים ואקדמיים בתחומי התמחותה.

לפרטים נוספים

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ