יהודית מייזלס
יהודית מייזלס
בית הדין הרבני הגדול בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
בית הדין הרבני הגדול בירושלים. למצולמים אי קשר לכתבהצילום: טלי מאייר
יהודית מייזלס
יהודית מייזלס

הרכב הממשלה הבאה יהיה הרבה יותר דרמטי לחיי המשפחה בישראל משנדמה. הממשלה יכולה להכיל את שר התחבורה הזמני בצלאל סמוטריץ', שמכוון למדינת הלכה "כבימי דוד המלך", או לראשונה מזה זמן רב להיות ממשלה חילונית. ולמה זה דרמטי לחיי המשפחה הישראלים? המקרה הבא ידגים זאת היטב.

באוקטובר 2008 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטה של בית הדין הרבני הגדול, שבה נקנסה אישה על בגידה ונקבע כי היא לא תקבל כל חלק בזכויות הסוציאליות שצבר בעלה. באותו מקרה שלושת שופטי בית המשפט העליון נחלצו לעזרתה של האישה (ולעזרתנו). בפסק הדין קבעה השופטת מרים נאור שבגידה לא תהווה עילה לחלוקת רכוש באופן בלתי שוויוני.

עשור לאחר מכן, בסוף שנת 2018, הוגשה עתירה דומה לבג"ץ בפרשה שזכתה לכינוי "בג"ץ הבגידה". הפעם, בית המשפט העליון אישר ברוב של שני שופטים בלבד, כאלה שמונו בקדנציה האחרונה של הכנסת, את פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול שהעניש אישה שנטען כי בגדה בבעלה בשלהי נישואיהם. בית הדין קבע כי יש בבגידה להעיד על היעדר כוונת שיתוף ספציפי, מצד בעלה, בבית מגוריהם.

במשך שנים ארוכות טווה בית המשפט העליון מארג עדין אך ברור של איזונים בפסיקות של בתי הדין הרבניים. על בג"ץ הבגידה נכתבו מאמרי ביקורת רבים, שבהם נטען כי הוא מציין את תחילתו של תהליך מדאיג של כרסום הדרגתי, מוסווה בהסברים לכאורה משפטיים, בזכויותיהן של נשים.

עוד מעט מסתיים המנדט של גנץ ובחירות שלישיות נראות כמו אפשרות סבירה. מערכת הבחירות האחרונה הדגימה עד כמה מבנה הקואליציה ותפיסת העולם של השרים המשובצים במשרדי הממשלה הם בעלי השפעה מכרעת על האופן שבו כל משפחה בישראל תחיה בשנים הקרובות. 

זוג מקבל מסמך גט מדיינים בבית הדין הרבני בירושלים, 2015. הדיינים נותנים יד לסחטנות
הרבנות ובתי הדין הרבניים קיבלו מונופול למשטר את דיני המשפחה בישראלצילום: טלי מאייר

בישראל אין נישואין או גירושין אזרחיים. הסיבה לכך היא סיבה היסטורית; בתקופת השלטון העות'מאני והמנדט הבריטי, השלטון המרכזי לא היה מעוניין לשלוט על חיי המשפחה של כל אחת מן העדות הדתיות שחיו בישראל, ולכן הוענקה אוטונומיה דתית בנושא דיני המשפחה לכל עדה דתית. כשהוקמה מדינת ישראל, כחלק מפשרה פוליטית עם המפלגות הדתיות החליט דוד בן גוריון להמשיך סטטוס קוו זה. כפועל יוצא, ענייני נישואין וגירושין נדונים על פי דין דתי ועל ידי ערכאה שיפוטית דתית. בכל הנוגע לבני זוג יהודים, חל עליהם דין תורה, ודיני הגירושין שלהם מצויים בסמכות השיפוט הייחודית של בית הדין הרבני. כך מרבית הציבור בישראל, שהוא ציבור חילוני, מוצא עצמו כפוף לכללים ודינים דתיים בתא האינטימי ביותר שלהם, הלוא היא המשפחה.

על שולחנה של הכנסת מונחת רשימה ארוכה של רפורמות ותיקוני חקיקה, שיש בכוחם לצמצם במעט את הפער הקיים בדיני משפחה בין מחוקק מיושן ושמרן, שמרבית החקיקה שלו בדיני משפחה נחקקה לפני עשרות שנים, לבין המציאות המשפחתית הישראלית ותצורות המשפחה השונות הקיימות היום בחברה הישראלית.

דווקא בגלל שקיים פער בין חברה שהיא במהותה חילונית-אזרחית לבין העובדה שבכל הנוגע לדיני משפחה, הרבנות ובתי הדין הרבניים קיבלו מונופול למשטר את דיני המשפחה של חברה זו, רבים בוחרים תצורות של זוגיות שאינן מוסדרות כלל על פי החוק בישראל. יותר ויותר זוגות, שלא רוצים לחסות תחת נישואין כדת משה וישראל, בוחרים לטוס לחו"ל ולהתחתן שם באופן אזרחי. על פי נתונים שאסף מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן עולה שמאז שנת 2000 כ-10% מכלל הזוגות הנישאים בישראל בוחרים לעשות זאת מעבר לים מתוך רצון להינשא בנישואין אזרחיים ועוד 6% בוחרים לא להינשא כלל מאותה הסיבה.

לאור סטגנציה בתחום החקיקה בנושא נישואין אזרחיים ועל מנת להעניק לאותם זוגות את הזכויות והחובות שחלים על זוג נשוי, נאלץ בית המשפט העליון למצוא פתרון עוקף לזוגות אלה בדמות "רישום נישואין במשרד הפנים". דמיינו את האפשרות שהממשלה הבאה תעביר סוף סוף חוק המאפשר מסלול של נישואין אזרחיים למי שאיננו יכול או איננו מעוניין להינשא כדת משה וישראל.

גם חוקים אחרים בדיני משפחה דורשים תיקון, עדכון או ריענון. לדוגמה: חוק המזונות נחקק בשנת 1959. הוא קובע כי הדין שיקבע את שיעור מזונותיהם של ילדים יהיה הדין האישי של החייב במזונות, מה שמפנה שוב הורים יהודים לדין תורה דתי. גם כאן בית המשפט העליון, בפסק דין מיולי 2017, ניסה להתאים את החוק לרוח התקופה של הורות משותפת ושוויון אזרחי בין הורים, אבל ברור שיש צורך בתיקון החוק עצמו. מדוע שישראל לא תצטרף ליתר מדינות העולם הליברליות-חילוניות שחוקקו קודקס משפחה חילוני החולש על כל הנושאים הקשורים למשפחות כמו רכוש, מזונות או משמורת?

נדרשים תיקוני חקיקה גם לשאלת ההכרה בזכותן של משפחות להט"ביות להפוך למשפחה באמצעות פונדקאות, אימוץ ילדים, או חתונה, כמו גם תיקונים בדיני הורשה, שימוש בזרע של אדם מת ועוד רבים אחרים - כל אלה זקוקים לרענון החקיקה והרכב הממשלה הבאה יקבע אם זה אכן יקרה, או שמא נישאר במצב הנוכחי, שבו חלק מתיקוני החקיקה הללו מונחים לפתחה של הכנסת, אך אינם מטופלים עקב אילוצים קואליציוניים. במובן זה, הקמת ממשלת אחדות חילונית תהיה בשורה טובה למשפחה הישראלית. יש בישראל קשת רחבה של תאים משפחתיים ויש לקוות שאף משפחה לא תיוותר מחוץ לקונצנזוס רק בגלל שמפלגה אחת קיבלה מנדט אחד פחות או מנדט אחד יותר.

במהלך כהונת הממשלה הבאה, שליש (חמישה מתוך חמישה עשר) משופטי בית המשפט העליון יוחלפו בשופטים חדשים. משמעות הדבר היא שהממשלה הבאה תעצב במידה רבה גם את פני בית המשפט העליון, ומכאן גם את דמותה של המשפחה הישראלית. הרכב הממשלה ומינוי שרים בעלי השקפות עולם מסוימות למשרדים שונים ישפיעו רבות על המתרחש בחדר הילדים, הסלון, וחדר המיטות של כולנו.

יהודית מייזלס

יהודית מייזלס | |במשפחות הכי טובות

יהודית מייזלס היא עורכת דין ומגשרת, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה. מרצה בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל ומפרסמת מאמרים אקדמיים בכתבי עת בנושאים שונים בדיני משפחה. עו"ד מייזלס כיהנה בשורה של תפקידים ציבוריים ואקדמיים בתחומי התמחותה.

לפרטים נוספים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ