כשבית המשפט מעדיף לא לדעת את האמת

אנחנו סבורים שהמשפט רודף אחר האמת, אבל ישנם מצבים בהם בתי משפט בישראל דווקא בוחרים באמת אלטרנטיבית מתוך ניסיון להגן על ילדים מפני חוקי ההלכה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משפחה
לא ניתן להורות על בדיקה גנטית בנסיבות שיכולות להוביל למימזור ללא קבלת חוות דעת של בית הדין הרבני הגדול

האגדה מספרת על נסיך שהבטיח לאנשי עירו שיילך לחפש את האמת. לאחר שנות חיפוש רבות, הוא ראה מערה על צלע הר ובקצה שלה אור מבצבץ. הוא טיפס על צלע ההר, הגיע למערה והלך בעקבות האור. שם, ליד מדורה קטנה, הוא ראה זקנה מרופטת, מלוכלכת מקומטת. הוא אמר לה: "כבר שנים שאני מחפש את האמת, אולי ראית אותה?" היא ענתה לו: "אני האמת". "את האמת?", הוא תמה, "כל כך מלוכלכלת ומכוערת, שן בודדה בפיך. איך אשוב לבני עמי ואספר להם שאחרי מסע חיפושים כה ארוך מצאתי אמת כל כך מכוערת? הזקנה השיבה לו: "תחזור לעיר, תגיד שמצאת את האמת ושהיא יפה. בשביל האמת, תשקר".

גם בדיני משפחה לפעמים נוצרת אמת משפטית במקום האמת העובדתית.

זה קורה, למשל, בחזקה המשפטית "רוב בעילות אחר הבעל". למה הכוונה? ילד שנולד לאישה נשואה מאב שאיננו בעלה נחשב ביהדות "ממזר". ישנן השלכות קשות על אדם שמוכר כממזר בישראל. לדוגמה, כאשר אותו ילד ירצה להתחתן, הוא לא יכול להתחתן אלא עם ממזרה, גיורת או שפחה. ממזרוּת אף עוברת בירושה, כך שצאצא של ממזר ייחשב גם הוא לממזר. כל אלה גורמים לכך שהמוסדות הרבניים וגם המשפט הישראלי משתדלים להימנע על הכרזת אדם כממזר, עד כדי כך שהם מעדיפים לא לדעת את האמת.

כל מה שכדאי לקרוא על ילדים, הורות ומשפחה

מובן שחזקה זו נועדה להגן על הילדים "הממזרים", אבל לעתים היא פוגעת בזכות ההתחקות שלהם, כלומר בזכותם לדעת את זהות הוריו, זכות שהוכרה כזכות יסוד הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וגם מוגנת על ידי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד שאושררה על ידי ישראל.

הפער בין האמת העובדתית לזו המשפטית מגולמת בפרשה, שהגיעה עד לבית המשפט העליון. לצורך הסיפור נקרא לאישה המדוברת ענבל ולגבר שהכירה יואב. ענבל ויואב ניהלו מערכת יחסים זוגית והתכוונו להינשא, אבל החיים זימנו להם תכניות אחרות והם נפרדו. ענבל נסעה לארה"ב, שם הכירה רופא בשם מייקל. ענבל ומייקל נישאו ונולד להם ילד. בשלב מסוים, הנישואים עם מייקל התפרקו ובעת ביקור של ענבל בישראל, היא פגשה שוב את יואב, התאהבה בו מחדש והרתה ממנו. זה קרה לאחר שכבר היתה בהליכי גירושין ממייקל, אבל באופן פורמלי עדין נחשבה כנשואה לו.

משפחה
במרבית המקרים אין לדילמה הזאת פיתרון משפטי, ונוצר פער בין האמת העובדתית לבין אופן רישום ההורות

הילדה של ענבל ויואב נולדה שבעה חודשים בלבד לאחר הגירושין. כל המעורבים בפרשה ידעו שיואב הוא אביה של הילדה ורצו שהוא יירשם כאביה - מייקל, למשל, לא רצה לשלם מזונות עבור ילדה שאיננה בתו - אבל לאור חזקת "רוב בעילות אחר הבעל", דווקא מייקל הוא זה שנרשם במשרד הפנים כאביה של הילדה.

בישראל לא ניתן לבצע בדיקה גנטית גם אם כל הצדדים מסכימים לכך, אלא באמצעות צו שיפוטי - כך על פי חוק מידע גנטי הקובע שעריכת בדיקה גנטית לבחינת קשרי משפחה תיעשה רק באמצעות צו בית משפט. בשנת 2008, נוסף לחוק סעיף הקובע שלא ניתן להורות על בדיקה גנטית בנסיבות שיכולות להוביל למימזור ללא קבלת חוות דעת של בית הדין הרבני הגדול. כלומר, אם בית הדין הרבני הגדול קובע שאין דרך לקיים את הבדיקה בלי שזה יוביל למימזור – בית המשפט לענייני משפחה לא יורה על הבדיקה.

גם ענבל וגם יואב הגישו תביעה שתאפשר לבצע בדיקת רקמות כדי להוכיח שהילדה היא בתו של יואב ולא של מייקל, אבל בית הדין הרבני הגדול קבע שהבדיקה עשויה להצביע על כך שיואב הוא אביה של התינוקת ואז היא תוכרז כממזרה, ולכן מורה לא לבצע את הבדיקה. כלומר, בית הדין הרבני העדיף שהאמת העובדתית תיסוג מפני שיקולים אחרים.

במרבית המקרים אין לדילמה הזאת פיתרון משפטי, ונוצר פער בין האמת העובדתית לבין אופן רישום ההורות. אבל במקרה הזה, החליט בית המשפט לנסות "לעקוף" את הדין הדתי וכן איפשר שמיעת ראיות, בלי לבצע בדיקת רקמות, לגבי זהות אביה של הילדה, וזאת באמצעות עדויות של אנשים שונים וחוות דעת של מומחים. בסופו של ההליך נקבע כי יואב הוא אביה של הילדה באבהות שכונתה אבהות פסיכולוגית. היו גם מקרים בהם נמצא פיתרון יצירתי אחר של הכרה בהורה האמיתי דרך הליך של אימוץ.

אולם אין די בכך. ישנם ילדים רבים בישראל שהוריהם הרשומים אינם ההורים הביולוגיים שלהם. זה מקשה על ילדים רבים בשלל דרכים, אחת מהם היא הרצון להתחקות אחר מוצאם, קרי אחר האמת העובדתית אודות עברם. או במילותיו של השופט מישאל חשין ז"ל: "ואדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא – 'מי אני' יזעק, כבודו יחייב אותנו, את כולנו, להושיט יד לעזרו".

יהודית מייזלס

יהודית מייזלס | |במשפחות הכי טובות

יהודית מייזלס היא עורכת דין ומגשרת, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה. מרצה בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל ומפרסמת מאמרים אקדמיים בכתבי עת בנושאים שונים בדיני משפחה. עו"ד מייזלס כיהנה בשורה של תפקידים ציבוריים ואקדמיים בתחומי התמחותה.

לפרטים נוספים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ