"מורתי התמנונית" הוא אחד הסרטים הרגישים ביותר שתוכלו להראות לילדיכם

גבר נכנס לים מדי יום כדי לרפא את עצמו ובדרך פוגש תמנונת בר שתלמד אותו יותר משאי פעם חלם. סרט מפעים ומלא אהבה למצולות הים ולטבע, וכנגזרת מכך - אהבה לעצמנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתוך הסרט "מורתי התמנונית"
עלמא אליוט הופמן
עלמא אליוט הופמן

קרייג פוסטר, במאי סרטים המתגורר בדרום אפריקה, מגיע למשבר אישי בחייו. הניסיון לחפש מרגוע לנפשו מושך אותו אל אהבה ישנה מילדותו, מקום נטול שיפוטיות ומרחיב לב - האוקיינוס. כך, מדי יום הוא יוצא למפרץ פולס לצלול עצמאית עם שנורקל וסנפירים לאותה נקודה בים - יער אצות, מערכת אקולוגית אותה הוא תופס כיצור פועם וחי בפני עצמו - בה הוא מגלה יצורים משונים ומרהיבים. את כל אלה הוא מתעד ללא הרף בביקוריו, עד שתמנונה אחת מיוחדת תופסת את תשומת לבו. 

היא אינה באמת 'מיוחדת', תמנונת הבר הזו, אך ברגע שפוסטר פוגש בה - ניצת בו (ובנו) משהו. כעת, הוא שב אל הים בשבילה, עוקב אחריה, לומד אותה. הוא וצוות הצילום שעמו, לא פוסקים מלתעד. במהלך הלמידה שלו אותה וההתקרבות הזהירה, מתפתח גם הרגש של הצופים. התמנונה הופכת למוכרת, לחביבה. אורחות חייה ומעשיה מרתקים ומורכבים, והתיעוד האינטימי הזה מספק, מלבד סנטימנט צפוי, זווית ראייה יוצאת דופן על אנושיותו של בעל החיים הזה (בחיפוש אחר המוכר, פוסטר אף מציין כי תמנון מחזיק באינטיליגנציה של כלב או חתול). 

לאחר ימים רבים, כשהוא מרגיש שביסס עמה תחושת בטחון בהיותו בן לוויה נאמן שצופה מן הצד, פוסטר קרב בעדינות ולאט לאט שולח אליה את ידו. הסצינה בה הזרוע שלה מגששת עד שנפרשת על גב ידו היא סצינה פוערת לסת ממש. הפליאה ביצירת הקשר הראשוני היא נקודת שיא בסרט, ומשם והלאה, נדמה שהחברות הנרקמת בין הצמד החריג הזה טבעית לחלוטין. הנאמנות שהוא מפגין לה, המסירות הכרוכה בלחזור מדי יום במשך עשרה חודשים רצופים אל פיסת האוקיינוס הקטנה הזו, מרגשת גם היא.

טריילר ל"מורתי התמנונית" - My Octopus Teacher קרדיט: Netflix

לא פחות משמעותיים הם הלבטים הכבדים הפוקדים אותו כדוקומנטריסט, לנוכח מקומו בחייה הקצרים (כשנה) של חברתו מרובת הזרועות - האם להתערב כאשר היא מצויה בסכנה? האם לסייע לה במצבים שהטבע, יפהפה ואכזר ככל שיהיה, מזמן לה? (ספוילר) הלב נכמר אל מול המצבים הקשים הפוקדים אותה, והצורך להציל אותה כבד מנשוא. מפעים לראות לא רק את הרגע הדרמטי בו להקת כרישים רודפת אחריה - ואת הכאב הרב שפציעתה גורמת לקרייג פוסטר המדבר על כך בגרון חנוק - אלא גם את ההקרבה האולטימטיבית של התמנונה למען צאצאיה העתידיים, המלווה ברגשות סוערים, והיא אך חלק ממעגל החיים (סוף ספוילר).

התחושות הרבות שעולות בעקבות הידידות האמיצה הזו משליכות כמובן על חייו של הגיבור, על יכולת ההתאוששות והתמודדות שלו עם עצמו ועל מערכת היחסים שהוא טווה עם בנו המתבגר, לו הוא מעביר את התשוקה אל העולם התת ימי. הן גם משמשות פתח לשיחה עם הצופים הצעירים - שמתפלאים ללא הרף מפעולותיה המתוחכמות של התמנונה ומהתנהלותה המרשימה - על כוחו וקסמו של הטבע, על מקומנו בו, ועל היכולת של בעלי החיים, כמו גם שלנו, להתגבר.

האם להתערב כאשר היא מצויה בסכנה? מתוך הסרט "מורתי התמנונית"צילום: צילום מסך נטפליקס

כל אלה, והעובדה שהושקעו ביצירתו של "מורתי התמנונית" (בביומם של פיפה ארליך וג'יימס ריד) עשר שנים, הופכים אותו לסרט המעניק מבט מופלא, בלתי אמצעי ומלא יראת כבוד אל הטבע ודייריו. מלבד הצילומים הנהדרים, ישנה הרגישות בה פוסטר בוחן את מורתו התמנונית, הקשר העמוק שהוא אינו מצליח להמנע מלפתח אליה, והדאגה והאכפתיות שהיא מעוררת בו כלפי הסביבה, כלפי בעלי חיים וכלפי עצמו, כאדם שעמד על ספו של שבר. זהו סרט שמותיר רושם עז בכל גיל, וככזה הוא נפלא לצפייה מודרכת עם ילדים (העובדה שהוא באנגלית, לא גורעת במאום מהחוויה), שישארו גם הם מרותקים לסיפור העל-זמני הזה, הרבה לאחר שהמסך יכבה.

עלמא אליוט הופמן

עלמא אליוט הופמן

עורכת מדור משפחה, העוסק בזוגיות ויחסים, הריון ולידה, חינוך וגידול ילדים.

לפני כן שימשה כעורכת עכבר העיר, שם החלה כעיתונאית ומבקרת מוזיקה. ב"הארץ" כותבת בין היתר את 'מאבדת מזון', מדור המגיש מתכונים קלים לאנשים עובדים ולהורים עסוקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ