"מוני והפוני" מנסה להמציא מחדש את הסיפור לפני השינה. האם הוא מצליח?

חברת נוגילי יצרה סיפור המתעורר לחיים בעזרת אפליקציית מציאות רבודה, אך למעשה זהו מופע אור-קולי לקידום מכירות מצעים שעלול להכניס את המסך למעוז האחרון שעוד נותר חסין בפניו

איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמוד מתוך הספר מוני והפוני
איתן לשם

ימי הסגרים שהתרגשו עלינו לרעה, הפכו עבור הורים רבים ומותשים את מלאכת הקראת הסיפור לפני השינה - ולמעשה את רוב הממשק עם הילדים - לכמעט בלתי נסבלת. אחרי שחגגו את הביחד בסגר הראשון (כולל פעילויות צביעה, פעילויות עם הכלב, פעילויות צביעת הכלב ועוד) והתעלמו מהסגר השני, הגיע הסגר השלישי וטרף את כל הקלפים.

נדמה כי להורים רבים פשוט אזל הכוח, אזלו הספרים בספריות או שלילד שלהם אזלו יכולות הקשב והריכוז. זו שעתם הקטנה של הסיפורים הגדולים, ושעתם הגדולה של הסיפורים המיוחדים, האינטראקטיביים, שמצריכים מינימום מאמץ מחשבתי מהמשפחה שהיתה פה פעם והפכה כעת לחבורת זומבים בחסות המגיפה. או בקיצור: "מוני והפוני".

מדובר בספר ילדים חדש, המיועד לילדים בגילאי 2-7 ונמכר על ידי חברת המצעים לילדים "נוגילי"; אך למעשה, מדובר בסט מצעים (החל מ-89 שקלים) שבעזרת סריקת הדמויות שעל הסדין או השמיכה באמצעות אפליקציה מיוחדת, הן מתעוררות לחיים ומספרות את סיפורן. נכון לעכשיו רק "מוני והפוני" יצא לשוק, כשבחברה מתכננים עוד לפחות שני ספרים בסדרה. כוח המשיכה של המוצר הזה מובן - אפס מאמץ מההורה המותש, מקסימום הנאה מצד הילד המוקסם. Win-Win לא? לא ממש.

המוצר הזה לוקח כמובן מאליו שאין להורים בעיה להכניס סמארטפון או טאבלט לחדר השינה ולהתעמק בו שניות לפני ההירדמות. זאת כמובן בניגוד לכל המלצה של גופים העוסקים בהתנהלות בריאה מול מסכים, בעיקר של ילדים, המציעים לא לבהות במסך לפחות חצי שעה לפני השינה. נכון, אפשר לקרוא את הסיפור הזה גם בצהריים, אבל אז נדמה שמשהו הולך לאיבוד בתהליך. כסיפור המתרחש במציאות רבודה, ומתנהל למעשה על גבי הרקע של חדר השינה של הילד, קשה שלא לחשוב על כך שזהו עוד גירוי בתוך ים גירויים שהסכר שלהם נפרץ זה מכבר בסגר השלישי. הילדים גם כך בוהים כל היום בטאבלט, בסמארטפון, בטלוויזיה או בסתם איזה שיר ביוטיוב ("אבא עוד שיר" החליף כמובן את "אבא סיפור").

אין ספק שמדובר במוצר שיכול להיות חגיגה לילדים, שתהפוך כל החלפת מצעים למופע אור-קולי - אך הזמן היקר לפני השינה צריך להיראות אחרת. הקשר שנרקם בין הורה לילד בזמן הקראת סיפור הוא עוצמתי; החיבור ביניהם מגיע לגבהים חדשים כאשר הילד מחבק את ההורה ברגע מפחיד במיוחד בספר, ומספיק רק להביט על פניו השקועות-עמוק-בדף של הילד כדי להבין עד כמה הוא נוכח בתוך החוויה וסופג אותה דרך הקול של אביו או אמו. זהו דבר שיש להילחם על קיומו בכל ערב - ולא לוותר עליו לטובת גימיק.

חרוזים הם לא תחליף לעלילה. מתוך הספרצילום: שרון ולקין

לאחר שניקינו את כל הרעשים, התלת-ממד ו-"הדמויות המתעוררות לחיים" אנחנו נשארים עם התוכן - עם הערך המוסף שאנחנו מעניקים לילדינו בעזרת סיפור, לעיתים גם מוסר השכל. אולם, כל זה לא ממש מתרחש פה. עלילת הסיפור אווילית משהו, ועוסקת באדם מבוגר (מוני, בדיבובו של מוני מושונוב) שלא ממש מצליח להבין את ההבדל בין סוס לבין פוני. זה היה יכול להיות חביב אם העלילה לא הייתה חסרת מעוף, קצרצרה וללא עומק כלשהו. ולא, חרוזים הם לא תחליף לעלילה. למעשה, האחרונה נועדה רק להיות בסיס למופע האור-קולי שמתנהל על הסדין. אם עוד נותרה בכם טיפת עזוז של הורות, תראו במוצר הזה מה שהוא - עוד גוזל זמן איכות מכם ומהילדים שלכם, שדווקא עכשיו צריך להתנגד לו.

"מוני והפוני", מאת רועי קופרווסר. מחיר בהתאם למצעים הנרכשים.

***

תגובת נוגילי: "מוני והפוני" הוא ספר ילדים שהורים יכולים להקריא לילדיהם בכל שעה ביום, ולא רק לפני השינה. בנוסף לספר הוספנו כלי טכנולוגי שנועד להעמיק את החוויה, אך לא בא כדי לבטל את הקריאה הבלתי אמצעית בספר המודפס. כאמור בדף הראשון לספר: אנו ממליצים להורה לקחת חלק פעיל כמקריא הסיפור.

יישומון "סיפורי בדים" מאפשר נדבך נוסף של הנאה משותפת של הורים וילדים, הצפייה בדמויות המתעוררות לחיים תוך כדי האזנה לסיפור נמשכת כ-5 דקות בלבד, החשיפה למסך כמו הספר מותאמים לשכבת הגיל. זהו זמן איכות שנתמך על ידי מומחים הטוענים שצפייה מבוקרת במסכים בהשתתפות ההורים עדיפה. אנו מזהים בימים אלה חשיבות לגדולה ליצירת חוויות משותפות להורים וילדים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ