עשרה ספרים מצוינים לבני נוער שיצאו השנה

50 נשים ששינו את העולם, מבט לא שגרתי על מלחמת העולם השנייה, מורה המעורר השראה בתלמידיו, מדריך יסודי לסודות היקום וגם מספר קלאסיקות בהוצאה מחודשת - ספרים מומלצים לבני נוער מהשנה החולפת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עטיפת הספר "היאסטוריה" - איורים של הנשים המצוינות בספר
צילום: איור: שרה וולש
דוד רפ
דוד רפ
דוד רפ
דוד רפ

שנת 2020 ספגה לא מעט עלבונות, ובוודאי תושמץ גם בהמשך; יבול נמוך של ספרים חדשים בעברית ראה במהלכה אור, אף שיש הטוענים כי התשוקה לקריאה דווקא התגברה במהלך הסגרים הסדרתיים. עם פרוץ סגר אחרון ל-2020 זו, ולסיכומה, מובאת פה רשימה של עשרה ספרי ילדים ונוער טובים ומומלצים, שראו אור בעברית בשנה החולפת.

הספרים מיועדים לקוראים במנעד הגילים שבין מחציתו השנייה של ביה"ס היסודי לבין חטיבת הביניים.

היאסטוריה: 50 נשים ונערות שטלטלו את העולם

שיטפון הספרים מסוגת "נשים מעוררות השראה" הגיע לישראל מזמן, אך נראה כי הספר הזה נותר קצת מתחת לרדאר. בין עמודיו תגלו חלופה נוספת למי שמאמינים ומאמינות כי חשיפה לסיפוריהן של פורצות דרך תסייע לניתוץ מציאות האי-שיוויון המגדרי שבה אנחנו עדיין שקועים.

הספר מחולק לחמישה שערים, ביניהם "להאמין ולהוביל" ו"לרפא ולעזור". הפתיחה והסיום הותאמו לקהל המקומי עם פרקים על דמויותיהן של גולדה מאיר ואנה פרנק בהתאמה. זהו הנראטיב הציוני והפוסט-שואתי, שתמיד ידחק כל נושא אחר בישראל, אך בין שתי הדמויות הללו, החשובות כשלעצמן, תמצאו בספר כפולות עמודים מעשירות ומעניינות נוספות. מריה מונטיסרי, סקג'אוויה, סופי שול, שירין עבאדי, קתרין ג'ונסון, המנהיגה הקלטית בודיקה וגם תרזה קצ'ינדמוטו. אם אין לכם מושג מי כל אחת מהן, הרי שנגעתם באחת מנקודות החוזקה של הספר, שמקובצת בו רשימה מגוונת. פרידה קאלו והלן קלר אף הן שם - איך אפשר בלעדיהן - אבל יש ב"היאסטוריה" מקום גם לאחרות, חשובות לא פחות. 

מגיל 10.

היאסטוריה: 50 נשים ונערות שטלטלו את העולם / קתרין הליגן, איור: שרה וולש. מתרגמת: דבורה בושרי. הוצאת סיגליות

צילום: איור: אילון ויקלנד

קרלסון-על-הגג מעופף שנית 

כמה נהדר, שהספר השני בטרילוגיה שחיברה אסטריד לינדגרן על הגיבור הפלאי קרלסון, תורגם השנה מחדש בידיה האמונות של דנה כספי וראה אור בסדרת מרגנית. מעל גג ביתו של ילד המכונה "קטני" מתגורר קרלסון, שהוא "ברנש קטן ושמנמן עם מדחף על הגב". קרלסון אינו יציר הדמיון, חלילה, אך רק ביום הולדתו השמיני של קטני רואים אותו גם בני משפחתו. אלה היו סקפטיים מאוד עד לאותו הרגע וכעת הם המומים.  

בדומה לגיבורים אחרים שלה, וביניהם כמובן אמיל ובילבי, גם כאן מיטיבה המחברת השוודית המבריקה לשרטט דמות של גיבור שאינו מתחשב בכללים החברתיים הנהוגים. היותו של קרלסון יצור מעופף, פלאי, מוסיפה לחירות המוחלטת שלו. קטני נשאר לבד בבית עם מנהלת משק בית קשוחה. אמו החולה נשלחת לתקופת הבראה מחוץ לבית, האב מוזעק במסגרת עבודתו ללונדון ואילו שני אחיו מאובחנים כחולים בסקרלטינה (שנית) ומפונים לבית החולים. הסקרלטינה ("סקלמנטינה" כפי שמכנה קטני את המחלה) מדבקת מאוד והוא נדרש להיכנס לבידוד ביתי.

קרלסון תומך בחברו ומעולל אתו תעלולים מגוונים, כך שתוכניותיה של מנהלת משק הבית להשליט סדר קורסות. כשהוא מתעופף עם קטני דרך החלון, קרלסון לא נשמע נחוש במיוחד לשמור על חברו ("יש המון ילדים. ילד אחד יותר או פחות זה בסך הכל עניין חומרי"), אך למעשה הוא תמיד נמצא שם עבורו. קרלסון, שמסייע לילד להתמודד עם תחושות הפחד והבדידות המלוות אותו במציאות הלא יציבה, הוא טיפוס שילדיכם היו מן הסתם שמחים מאוד לארח על הגג, גם בסגר הקורונה.

מנוקד ומתאים לקריאה עצמאית מגיל 8-7 ואילך.

קרלסון-על-הגג מעופף שנית / אסטריד לינדגרן, איור: אילון ויקלנד. משוודית: דנה כספי. הוצאת זמורה.

צילום: פוסטר הסדרה

מועדון הבייביסיטריות, הרעיון של קריסטי

סדרת "מועדון הבייביסיטריות" עשתה מסלול מכובד מאז ראתה אור לראשונה באנגלית ב-1986. היא נמכרה בעשרות מיליוני עותקים ברחבי העולם וזכתה למחוות רבות, ספרותיות ואחרות. בין היתר, הוציאה המאיירת והמחברת ריינה טלגמאייר גרסת קומיקס מאוירת לחלק מהספרים בסדרה, שאותה אהבה מאוד בצעירותה. עכשיו, במקביל ליציאת סדרת טלוויזיה לא רעה בנטפליקס, תורגם מחדש הספר הראשון של אן מ' מרטין לעברית.

כפי שוודאי הבנתם, הרעיון ("הגדול") של קריסטי היה להקים קבוצת בייביסיטריות שלה ושל חברותיה. החברות בונות מאגר של הורים הנזקקים לשמרטפיות ומתחילות לעבוד. "מועדון הבייביסיטריות" (הספר, לא הביזנס) הוא כמובן הרבה יותר מזה. כוח משיכתה של הסדרה נעוץ ביכולת של המחברת ללוות את העליות והירידות ביחסיהן של הבנות-היזמיות, בשלב עדין מאוד בחייהן. הן גדולות דיין כדי להקים עסק ולשמור על ילדים קטנים ומהצד האחר מצויות בעצמן במהלכו של גיל ההתבגרות הסוער.

גילי 10-8.

מועדון הבייביסיטריות, הרעיון של קריסטי / אן מ' מרטין. מאנגלית: דנה טל. הוצאת כנרת.

צילום: קימברלי ברובייקר ברדלי

המלחמה שהצילה את חיי

איידה בת העשר ואחיה הקטן מתגוררים בלונדון עם אמם המרירה והפוגענית. רגלה של איידה פגועה. מתבקש לפרש זאת כסמל לנכותה הקשה של החברה האנושית על סיפה של מלחמת העולם השנייה, שהיא מסגרת הזמן בה מתרחש הספר. אבל ברובד הבסיסי, בספר זוכה פרס ניוברי הרגיש והיפהפה הזה, הכאבים הפיזיים העצומים שמסבה הרגל לאיידה הצעירה מוחשיים ביותר.

כאשר האח הצעיר נשלח אל האזור הכפרי בבריטניה, כחלק מתוכנית לאומית להוצאת הילדים מעיר הבירה, כהיערכות לקראת ההפצצות הגרמניות הצפויות, איידה בורחת איתו. הדעות הקדומות כלפיה כילדה "נכה" אינן מרפות גם מחוץ לעיר. היא ואחיה מתקשים עקב כך במציאת מחסה, ובסופו של דבר לוקחת אותם אל ביתה אשה העושה הרבה יותר מלהעניק להם קורת גג. הסיפור מביא נקודת מבט פחות שגרתית על קורות מלחמת העולם השנייה, ודאי עבור הקורא הישראלי. מוצגים לאורכו אירועים מכוננים במלחמה, כפי שנתפסו דרך עיני ילדים עניים שנעקרו מבתיהם. ברקע מהבהבת כל העת גם אי הוודאות המבעיתה, שליוותה את החברה הבריטית באחד מרגעי המשבר הקשים שידעה.

מגיל 11 לערך, בהתחשב בנושאים הרגישים.

המלחמה שהצילה את חיי / קימברלי ברובייקר ברדלי. מאנגלית: אמנון כץ. הוצאת הקיבוץ המאוחד

צילום: עטיפת הספר

קלואי סנואו, שנה מביכה

בספר הקודם בסדרה המלווה את הנערה קלואי סנואו, היא הכינה את עצמה לרע ביותר בתיכון שאליו עמדה לעלות ("לא משנה כמה נורא זה יהיה, זה לא יכול להיות יותר גרוע מחטיבת הביניים"). השנה המביכה בכותרת הספר השני מבהירה שתמיד יש לאן להידרדר. הוא בנוי כיומן אינטנסיבי וקצבי, והתיעוד היומיומי של חיי נערת תיכון אמריקאית מעניין יותר מכפי שניתן היה לצפות. "הבנתי, שהתיכון שלנו הוא לא המקום היחיד בעולם", אומרת אחת הנערות. "כל הדרמות הקטנות האלה וזה, הן פשוט - הן קטנות. הן פיציות". התובנה הזאת מן הסתם נכונה, אבל אנשים בכל גיל מתקשים ליישם את הגישה הפרופורציונלית הזו לחיים.

בחייה של קלואי, הבנאלי מתערבב עם הדרמטי ועוכר השלווה: היא מתגוררת עם אביה, היוצא עם המורה האהובה עליה, ואילו אמה עזבה את הבית לטובת מאהב צעיר. קלואי מנסה להשתלב ברכבת ההרים החברתית, שבתיכון אף פעם לא עוצרת. התמודדותה כוללת לא רק היבטים רומנטיים ומיניים, אלא גם התוודעות אל השינויים הטבעיים ביחסי הכוחות בין חברות וההתבגרות הבלתי נמנעת ובחיפוש אחר קולה האישי במקהלת הנערים והנערות שסביבה.

גילי 14-12 בהתאם למידת החיבור לביטוי 'או מיי גאד' החוזר תכופות בספר.

קלואי סנואו, שנה מביכה / אמה צ'סטיין. מאנגלית: מיכל כהן. הוצאת מודן

צילום: עטיפת הספר

מה קרה למורה טי?

רוב בויה לימד שש שנים בבית ספר יסודי בקונטיקט שבארצות הברית ושרד כדי לחבר ספר נוער. בהקדשה הוא מודה לתלמידיו, שעוררו בו השראה לכתוב "סיפור שראוי לספר אותו". המלה השראה שורה מעל הספר במנות גדושות, כמו גם תקינות פוליטית מוגברת קמעה.

אף על פי כן, תיעוד סיפוריהם של תלמידים אחדים, שהמורה טירפטסון נכנס לחייהם בבית הספר, מקורי ומעניין. המורה מצליח להגיע אל כל אחד ואחד מהם. הוא מציג טקטיקות לימוד מקוריות ומפיח בילדים עניין באופן שיעורר כנראה קנאה והשראה אצל מי שלא זכו עדיין לפגוש מורים כאלה. לאורך הספר שזורות גם המלצות קריאה מטעם המורה והתלמידים - משום מה רובן ככולן על ספרים שזכו בפרס ניוברי החשוב כשלעצמו - וגם זה בונוס למי שהרשימה המובאת כאן אינה מספיקה לו. מפנה דרמטי בעלילה, המצליח להאפיל גם על סיפורי חייהם המורכבים של התלמידים, מלווה את הקוראים עד לעמודים האחרונים ממש.

מגיל 12-11.

מה קרה למורה טי? / רוב בוייה. מאנגלית: יעל ענבר. הוצאת הקיבוץ המאוחד

צילום: עטיפת הספר

אבא ארך רגליים

זהו התרגום הרביעי לעברית של רומן המכתבים שראה אור ב-1912 ושרבים מההורים קראו בילדותם. ודאי תסתקרנו לקרוא במאה ה-21 את הסיפור עמוס המהמורות המגדריות והעלילתיות הזה. באחרית הדבר נוגעת המתרגמת לי עברון בכמה מהן - החל בעובדה שהספר הקדים בשנים אחדות את זכות הבחירה של הנשים בארה"ב, וככלל היה פורץ דרך במובנים רבים, ועבור במבנה הבסיסי של הספר, המציג משוואה לא מאוזנת בין נערה מבית יתומים לבין נדבן המתעקש לא לגלות את זהותו. דרישתו העיקרית של התורם האלמוני, המציע לממן את לימודיה של הנערה בקולג', היא שתכתוב לו באופן רציף מכתבים.

השם שמעניקה הנערה למיטיב שלה, "אבא ארך רגליים", נגזר משמו העממי של עכביש מסוים בשפה האנגלית (יש מי שמתעקשים שמדובר בפרוק רגליים אחר, אבל נניח לוויכוח הזה בצד). הכינוי העכבישי רומז לרשת של יחסי כוחות ומרות, שהנערה אכן נתונה בתוכה במידה כזו או אחרת. אין ספק עם זאת שהנערה, ג'רושה אבוט, מקבלת הזדמנות מהאגדות להפוך ביום מן הימים לסופרת בזכות אותו מיטיב אלמוני. מכתביה מתעדים את סערות נפשה ואת חלומותיה ותסכוליה, ובין היתר את שאיפתה ללכוד ברשתה שלה את אותו איש-עכביש מסתורי, שבאמצעותו היא עשויה להצליח ולטפס במדרגות החברה. 

מגילי 12-10.

אבא ארך רגליים / ג'ין ובסטר. מאנגלית: לי עברון. הוצאת צילי

צילום: איור: חורחה צ'אם

אין לנו מושג. מדריך ליקום הלא מוכר

אל תתנו לפתיח המשועשע של הספר להטעות אתכם. "תרצו לדעת איך נוצר היקום, ממה הוא עשוי ואיך ייראה הסוף שלו? לדעת ממה נובעים הזמן והמרחב?" שואלים מחברי ספר המדע, הקומיקסאי חורחה צ'אם והפיזיקאי דניאל וייטסון. "חבל מאוד! בספר הזה לא תמצאו תשובה לאף אחת מהשאלות האלה".

ובכן, הספר אמנם מתרכז בשאלות הלא פתורות הגדולות של היקום, אך לא מצאתי בו תשובה לשאלות הקיומיות המופשטות ביותר. עם זאת, הנימה הקלילה אינה מפחיתה מגודל האתגר שלקחו על עצמם המחברים, או מניסיונותיהם להשיב על שאלות כבדות משקל אחרות. באמצעות שילוב של תרשימים ואיורים, וכאמור גם הומור, בונה הספר תשתית תיאורטית יציבה עבור בני נוער ומבוגרים שמבקשים להבין שלל תופעות ומושגים מדעיים. בין היתר נדונים בו הרכבו של היקום וגודלו, מאפייניה הייחודיים של המסה והממדים המרכיבים את עולמנו. המפתח והביבליוגרפיה בסוף הספר הם תוספת משמעותית, המשתלבת היטב עם רוח הענווה והיסודיות שבו.

מגילי 12-11.

אין לנו מושג. מדריך ליקום הלא מוכר / חורחה צ'אם ודניאל וייטסון. מאנגלית: מיכאל אלעזר. הוצאת ידיעות ספרים

צילום: איור: דניאל פלג ותום אנגלר

אור נגד פז תחרות הספורט הגדולה

ביישוב אורפז יש שני בתי ספר. לאחד קוראים פז ולשני קוראים אור. בכל תחרויות הספורט השנתיות, "משחר ההיסטוריה" של היישוב, מנצחים תלמידי פז (הפזניקים). יוני, מבית הספר אור, מתלבט כיצד להתכונן להפסד הצפוי גם השנה. אלא שאז מעלה בת דודתו, שעברה עם משפחתה לאורפז רק באותו הקיץ, רעיון מהפכני. היא מציעה שתלמידי אור (האורניקים) ינצחו!

דנה אלעזר-הלוי חיברה סיפור משעשע על תחרותיות על שלל מופעיה - מהבריא ועד לאובססיבי. היא מתארת ישוב שרבים מאיתנו ימצאו בו דמיון למקום שבו הם מתגוררים, עם יריבויות שהתגבשו במהירות מפתיעה, ועם מרחב מסוים ליוזמה ולמחשבה חדשה. המחברת מעבירה את הסיפור בלי קושי מעל משוכות התקינות הלשונית והפוליטית. למעשה, כאשר אלעזר-הלוי מקפידה על שימוש בלשון נקבה או משגרת לקוראיה (ובעיקר להוריהם) כמה "הטפות מוסר", דווקא קולעות למדי, נדמה שמדובר בתמהיל מחוכם של סרקזם ושל כוונות כנות.

התחרות בין הפזניקים לאורניקים היא תמונת מראה מצחיקה-עגומה של החברה הישראלית. באורפז פועלת חברה די פרובינציאלית, המכורה לעימותים. תושביה עומדים על זכויותיהם, אך מקפידים הרבה פחות על זכויותיהם של אחרים. גם חשדות לשחיתות ומעין מאבק אזרחי יש בסיפור והכי חשוב - הרבה מתח ואדרנלין.

מגיל 8.

אור נגד פז תחרות הספורט הגדולה / דנה אלעזר-הלוי. איור: דניאל פלג ותום אנגלר. הוצאת אחוזת בית

צילום: עטיפת הספר

רמי ילד של אף אחד

הספר "באין משפחה" (1878) תורגם השנה מחדש לעברית, לאחר העיבוד שלו לקולנוע, בסרט בכיכובו של דניאל אוטיי. כמעט בלתי אפשרי לתמצת את נפתולי העלילה המשתרעת על 533 עמודים (ועוד שלושה עמודי תווים מוזיקליים). בקווים כלליים, זהו סיפורו של הילד רמי, הנתלש ממציאות חייו הכפרית הבטוחה בגיל שמונה, לאחר שאביו העובד בריז נפצע ואינו יכול עוד לכלכל אותו ואת אמו.

שובו של האב הפצוע הביתה פותח תיבת פנדורה. רמי מגלה כי הוא אומץ כתינוק וכי אביו המאמץ, שמעולם לא רצה בו, מתכוון למוסרו כעת לבית יתומים. על אף תחנוניה של האם האוהבת, רמי נמכר לבסוף כסחורה לאיש בשם ויטאליס, נווד המסתובב ברחבי צרפת ומעלה מופעי רחוב למחייתו. הוא מצרף את רמי ללהקתו, הכוללת מלבדו כמה בעלי חיים עושי פעלולים. האיש המבוגר ממלא אצל הילד את דמות האב שמעולם לא היה לו. ויטאליס, ששמו כמובן לא מקרי, מטפל ברמי במסירות, לוקח אותו תחת חסותו ומציל את חייו.

זוהי רק תחילתו של רומן חניכה ומסע מורכב, שיחשוף קוראים בני זמננו להווי שונה מאוד מכל מה שהם מכירים. הספר שחיבר הקטור מאלו מתאר מציאות חיים קשה ואכזרית, המלאה גם יופי ואהבה. הוא מציע מבט מפוכח על הבדלי המעמדות באירופה של המאה ה-19, אך מאחר ומאלו עצמו יליד אותה התקופה, הרי שגם תובנותיו המתקדמות והמהפכניות יחסית לא תמיד מגשרות על הפערים התרבותיים והאתיים לעומת זמננו. "רמי, ילד של אף אחד" הוא ספר מאתגר, שתיטיב איתו קריאה ביקורתית ומודעת הקשרים. הערותיה המצוינות של המתרגמת לעברית, המסייעות בעיקר בהכרת המפה הגיאוגרפית של צרפת, מאירות גם היבטים תרבותיים מסוימים בחברה שבה מתרחש הסיפור.

מגיל 14.

רמי ילד של אף אחד / הקטור מאלו, איור: א' ביאר. מצרפתית: מריאנה קאן. הוצאת אריה ניר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ