עשרה ספרים מצוינים שיצאו השנה לילדי הגן וראשית קריאה

חוט שאינו נגמר, דינוזאורית קטנה שנוגעת בשאלות החיים, טיגריס חובב תה שמחסל את המטבח ואפילו מתנה מסתורית המחביאה סוד - ספרים מומלצים לילדים מהשנה החולפת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עטיפת הספר "אוליבר"
צילום: איור: בירגיטה סיף
דוד רפ
דוד רפ
דוד רפ
דוד רפ

שנת 2020 ספגה לא מעט עלבונות, ובוודאי תושמץ גם בהמשך; יבול נמוך של ספרים חדשים בעברית ראה במהלכה אור, אף שיש הטוענים כי התשוקה לקריאה דווקא התגברה במהלך הסגרים הסדרתיים. עם פרוץ סגר אחרון ל-2020 זו, ולסיכומה, מובאים פה עשרה ספרי ילדים מומלצים שהתפרסמו השנה ושלא כדאי לכם לפספס.

הספרים מיועדים להקראה בקול, או לקריאה עצמאית עבור ילדים שסיגלו יכולת זו, בגילי גן והכיתות הנמוכות בבית הספר. כל ילד וילדה בהתאם לעניין ולקצב האישי שלהם.

אוליבר

אוליבר, קובעת המחברת בירגיטה סיף, בת למהגרים איסלנדים שגדלה בארה"ב וכיום מתגוררת בבריטניה, "הרגיש קצת שונה". ייתכן שהיא מעידה על ההרגשה הזו מניסיונה האישי. בעלילה ובעזרת האיורים מוצג אוליבר כמי שחייו מלאים עניין ופעילויות. הוא משחק עם צעצועיו ובורא לעצמו מציאות המעצבת את עולמו. האם הוא בודד כאשר הוא בספרייה? האם הוא מסכן כשרק הדמיון לצדו? הספר מציין שאוליבר דווקא נהנה.

החברה האנושית מבלבלת לא אחת בין בדידות וכמיהה למגע אנושי, לבין שונות. סיף נזהרת בכבודו של אוליבר, אך בסוף הספר היא מעזה לקבוע כי לא רק שהרגיש שונה, אלא שלמעשה "היה קצת שונה". ההכרה באה בד בבד עם כניסתה של דמות חדשה לחייו. הפעם זו ילדה אמיתית, שאינה יציר דמיון. שמה אוליביה וכמו אוליבר גם היא בהחלט ילדה "קצת שונה".

אוליבר / בירגיטה סיף, מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ. הוצאת כנרת

צילום: איור: ג'ון קלסן

החוט שלא נגמר

הילדה אנבל מוצאת תיבה ובה חוט צבעוני פלאי. היא סורגת באמצעותו בגדים לעצמה ולכלב שלה, ואחר כך מלבישה את כל בני העיירה, אפילו את הבתים, בבגדים צבעוניים ומחממים.  האם ליהוק ילדה לתפקיד הסורגת - ועוד בידי שני יוצרים גברים - מעורר בכם אי נוחות קלה? חשבו כמה השתנה מאז, וגם קצת בזכות, יציאתו לאור של הספר פורץ הדרך "הנסיכה שלבשה שקית נייר", של שני גברים אחרים, המחבר רוברט מאנץ' והמאייר מייקל מרצ'נקו.

אז, בעטה גיבורת הספר בניסיונותיו של נסיך מפונק ונלעג, לאלצה להיות "נסיכה אמיתית". כיום, 40 שנה מאוחר יותר, יכולה גיבורה פמיניסטית לבחור לעסוק בתפקיד נשי, בלי להתנצל על כך ובלי לוותר על הפוטנציאל שלה כמחוללת שינוי. אנבל היא בדיוק כזו. ילדה נחושה ובטוחה בעצמה, שרוקמת באמצעות חוט צבעוני שינוי ההופך את חיי הסובבים אותה למגוונים ושמחים. לא במקרה זכה הספר היפה הזה ב-2013 באות מטעם ועדת הפרס המחלקת את מדליית קלדקוט היוקרתית בארה"ב.

החוט שלא נגמר / מק ברנט, איורים: ג'ון קלסן. מאנגלית: חנה לבנת. הוצאת כתר.

צילום: איור: הילה חבקין

פריקי או: איך הופיעה דינוזעורה

הכפולה המבטיחה בפתח הספר היא דוגמה אחת מתוך רבות לשיתוף הפעולה הנהדר שנרקם עם השנים בין נורית זרחי למאיירת הילה חבקין. נראה בה בית המלאכה של יוצר צעצועים, מדפים עמוסים חפצים מסקרנים, כלי עבודה, צעצועים בשלבים שונים של הכנה וצבעים. הכפולה הפותחת מבטיחה - והסיפור לכל אורכו מקיים. פריקי היא צעצוע דמוי דינוזאור שקם לחיים. היא מוזרה, זרה ומנותקת מתקופתה ומהעולם שבו מצופה היה למוצאה. היא לא נבראה בידי אלוהים כל יכול או מדען מבריק מבית היוצר של בלייד ראנר. מי שנפח בה חיים הוא יוחנן טוילי, בעליו של בית המלאכה לצעצועים.

לאחר שהיא מתעוררת לחיים, פריקי פוגשת צב ולטאה. אלה סבורים שפגשו בה פעם (ואכן היא נצר לבעל חיים קדמוני שהתהלך על פני כדור הארץ לצד אבות אבותיהם). אך פריקי חיה כאן ועכשיו ואין היא מכירה את המורשת שהונחה על כתפי הצעצוע שלה. אפילו את המושג "אבא" היא שומעת לראשונה מנגה, בתו של יוחנן טוילי, ממנו היא לומדת שלא ניתן להשיב את הזמן לאחור וכי יש דברים שפשוט צריך להתרגל אליהם. אין ספק שזרחי נוגעת בשאלות גדולות; שאלת הבריאה, מהות הזמן וגם פשר החיים - כל אלה מסתתרים בין עמודי הספר, מבלי להעמיס תחושת מועקה.

פריקי או: איך הופיעה דינוזעורה / נורית זרחי, איורים: הילה חבקין. הוצאת הקיבוץ המאוחד

צילום: איור: ג'ודית קר

הטיגריס שבא לשתות תה

ספרה המופתי והראשון של המחברת והמאיירת הבריטית ג'ודית קר תורגם לעברית באיחור רב, לרגל יובל שנים לפרסומו במקור. מסופר בו על הילדה סופי ואמה, היושבות לטקס שתיית תה כשצלצול נשמע בדלת. אין זה החלבן וגם לא אבא ("כי לאבא יש מפתח"). המצלצל הלא-קרוא הוא טיגריס גדול "עם המון פרווה ופסים", המבקש להצטרף לשעת התה.

הטיגריס, שבמציאות הוא בעל חיים פראי ומסוכן במיוחד, שומר לאורך הספר על חיוך לא מאיים. אין הוא מייצג ולו בדל תוקפנות מסוכנת אלא רק פראיות חיננית ולא מאולפת. הוא אמנם בא לשתות תה, אבל בהמשך הוא אוכל גם כריכים ולחמניות, את כל העוגיות והעוגה וכך הלאה, פורץ למטבח המשפחתי והופך אחר צהרים שגרתי למסעיר; ובהיותו בעל חיים מנומס, הוא אומר תודה רבה בסוף הביקור ונפרד יפה. אביה של סופי לא זוכה לפגוש בטיגריס, אך ביקורו בהחלט הותיר חותם. בבית לא נותרו אוכל או מים - הטיגריס שתה את כל המים מהברז - והמשפחה מחליטה לצאת לאכול בחוץ. האם בדרכם לבילוי המשותף המוצלח ישימו לב סופי והוריה אל החתול המפוספס שיחלוף על פניהם?

הטיגריס שבא לשתות תה / ג'ודית קר, מאנגלית: אבירמה גולן. הוצאת כנרת

צילום: איור: רמי טל

רועי אמר

רועי הוא חבר כיתה, שכל אחד מאיתנו פגש מישהו או מישהי שכמותו; הוא מלא ביטחון עצמי ושופע ידיעות ותובנות. לישי בן כיתתו הוא אמר, שהשכנה שלהם עברה לאפריקה (כי לא ראו אותה כבר כמה ימים), שאפשר לאלף אבנים ושאם הולכים רק ישר וישר מגיעים בסופו של דבר ליפן. רועי אומר כל מיני דברים. חלקם עלבונות. אמו של ישי מנסה לעקוב אחרי מה שבנה מספר לה שספג מרועי ואף מנסה להכניס את הדברים לפרופורציה. מן הסתם, היתה רוצה שלא יושפע מכל מה שמישהו אומר לו, למשל בנושא הגובה שלו, שמטריד את ישי מאוד. זהו ספר רגיש ואותנטי העוסק בקשיים וברגישויות של ילדים, ולא פחות מכך בחשיבות היכולת שלנו כהורים להיות מעורבים - אך לא להתערב יתר על המידה.

רועי אמר / מאירה ברנע גולדברג, איורים: רמי טל. הוצאת כנרת

צילום: מכון דוידסון

נסו את זה בבית!

עם סגר נוסף או בלעדיו, הספר הזה עונה על צורך קבוע למצוא עיסוקים שיעניינו את הילדים. הניסויים המופיעים בספר הראשון בסדרה מותאמים לילדי גן וכיתות יסודי. מחברי מהלכי הניסויים נותרו אלמוניים ומתוארים רק כ"אנשי מדע". חלק מהניסויים דורשים מעט מאוד התעסקות - כמו ההליך שבו גורמים לאצטרובל להיפתח ולהיסגר במים ומחוצה להם. גם תופעות הלוואי הן מן הסתם פחות לכלוך ובלגן (לא שאתם הורים שמוטרדים מדברים כאלה). אחרים מצריכים התכווננות רבה יותר ומעורבות מצדכם, אך יהיו כנראה מספקים פי כמה. שני ניסויים מסוג זה מדריכים כיצד לבנות מנורת לבה מסוכרזית או לייצר ענן בתוך בקבוק.

המבנה האחיד של הפרקים כולל רשימת מצרכים, הסבר נהיר מה "צריך לעשות" ותיאום ציפיות מסוים לגבי מה שאמור להתרחש. כל פרק נחתם בעמודה מודגשת המעמיקה מעט בשאלה איך זה קורה, ובה הסבר על אודות הכוחות המדעיים העומדים מאחורי ההתרחשות בניסוי. קוד מודפס בצד כל פרק מוביל לסרטון רשת המתאר את הניסוי וזו תוספת מעולה.

נסו את זה בבית! / מכון דוידסון במכון ויצמן, רמה 1 לגילאי גן וכיתות יסודי. הוצאת סיגליות

צילום: איור: אסון עמאר

זהא חדיד

בסדרת "קטנות גדולות" ראויה לציון הוצאת צלטנר, שפרסמה את הספר על האדריכלית זהא חדיד, ילידת עיראק, הן בערבית והן בעברית. המשימה - לדחוס חיים מקצועיים ואישיים אל ספרון תמציתי, כפי שמכתיב פורמט הסדרה - אינה פשוטה באף שפה.

באיורים מופיעה העיר בגדד, שבה זהא גדלה, והיא מתוארת בספר כמקור השפעה חשוב. מודגשת משיכתה של חדיד להיסטוריה של האדריכלות ואל החברה שממנה באה, אך בה בעת גם התעניינותה בתרבות המערב. המחברת מציינת את ייחודה ושונותה של חדיד שוברת המוסכמות, בעיקר למול קהילת האדריכלים הבינלאומיים בני זמנה, שרובם היו גברים אירופאים. חסר מידע קונקרטי על עצם פועלה של האדריכלית, אך מאחר שקהל היעד של סדרת הביוגרפיות צעיר מאוד, אפשר להתנחם בכך שעצם הטעימה ממקורות חייה היא הישג.

זהא חדיד / איסבל סנצ'ס וגארה, איורים: אסון עמאר. נוסח ערבי: מאי ערו. נוסח עברי: אבירמה גולן. הוצאת צלטנר ספרים

צילום: איור: סקוט קמפבל

ישנוני, חבר טוב ללילה טוב

הנוסחה נשמעת מוכרת - ילד קטן מתוודע באמצעות בובת צעצוע לקשיים שעמם מתמודדים הוריו, למשל העובדה שהוא סרבן שינה מקצועי. הביצוע של המחבר והמאייר מעולים. רודריק ששונא לישון, מקבל מהוריו את "ישנוני", כפי שקוראת לו אמו. ישנוני הוא "החבר הטוב שלך" קובע אביו בתקווה, "והוא יעזור לך להירדם". אולי זו העייפות שגורמת לשניים האלה לחשוב שרודריק, שמכיר כל טריק שיעזור לו לא להירדם, ייפול בפח של הבובה? ובכן, זה עובד. ישנוני מתגלה כטיפוס די חששן ומפונק ויש לו המון דרישות מרודריק. הדרישות הללו משעשעות וגם אותנטיות. מי ירדים בסופו של דבר את מי? תצטרכו להישאר עירניים ולגלות.

ישנוני, חבר טוב ללילה טוב / דרו דיוולט, איורים: סקוט קמפבל. מאנגלית: יונתן יבין. הוצאת עם עובד

צילום: איור: ג'יימס יאנג

בוא, בוט!

"בוא, בוט!" זכה בפרס תיאודור סוס גייזל לספר ראשית קריאה; הוא נתלה כך באילן הגבוה של הסופר והמאייר הגאון ד"ר סוס שלהטוטיו בשפה פנומנליים, למרות שלהטוטים לשוניים אינם החוזקה בספרון ראשית קריאה קליל ומוצלח זה. דיירים בבניין רב קומות נחלצים לעזרת ילד שהצעצוע שלו, בוט הפועל באמצעות שלט רחוק, יוצא משליטה. הבוט נוסק לאורך הבניין הגבוה ופורמט הספר גם הוא צר וגבוה בהתאם. הדיירים בקומות השונות מפעילים את תושייתם בניסיון לתפוס את בוט המחמד ולהחזירו אל הילד.

באיגוד הספריות האמריקאי, האחראי על הענקת הפרס, התמוגגו מהייצוג הרב-תרבותי בקרב דיירי הבניין. חביבים האיורים שנוצרו באמצעות מחשב, כמו גם הקהילתיות הנאיבית השוררת בבניין. על גג גורד השחקים מחכה דמות מיתולוגית מודרנית, מחווה תרבותית המיועדת להורים לא פחות משתפתיע את הילדים.

בוא, בוט! / ג'יימס יאנג, מאנגלית: מאירה פירון. הוצאת טל מאי וידיעות ספרים

עטיפת הספר "המתנה"צילום: איור: סטפני אוגוסו

המתנה

בחדר העבודה של האבא של מיכאל מוחבאת מתנה. מיכאל יודע על קיומה ויודע היכן היא מוסתרת. מדי פעם הוא טורח לא מעט כדי לעלות על סולם, להזיז את הקופסאות שהונחו על הארון ולהציץ במתנה העטופה. המחשבה על המתנה הסודית עוזרת למיכאל לעבור גם רגעים לא קלים או רגעי שעמום, בבית הספר, ברחוב, וגם בבית. את סופו של הסיפור אי אפשר לגלות, אבל הפיתול בעלילה מותאם יפה הן לקוראים צעירים במיוחד והן לגדולים, והוא נעים ומפתיע כמו מתנה.

המתנה / אנייס לרוש, איורים: סטפני אוגוסו. מצרפתית: נעמי בן-גור. הוצאת מטר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ