בלוגנני - חדשות, ידיעות מהארץ והעולם - עיתון הארץ
אתר "הארץ" אינו נתמך בדפדפן שלך. לחצו כאן להורדת דפדפן חדש
להורדת כרום להורדת פיירפוקס
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בראש החדשות:
תרזה מיי
נעמי וולף
גל השריפות
פסטיבל דוקאביב
אמזון
המהדורה היומית

בלוגנני / הבלוג של מיקה גנני

אין דרך עדינה לומר זאת: אנחנו מגדלים את הילדים שלכם ביחד

ילדים מבלים בגן יותר שעות מאשר בבית ובזמן הזה צוות הגן נמצא שם על תקן ההורים שלהם. אז כן, אנחנו באמת אוהבים אותם כאילו היו ילדינו שלנו. ככל שהורים ישכילו להבין את זה, כך ייטב לכולם - בעיקר לילדים

בוקר בגן, המון ילדים והורים סביב. אחת האמהות נכנסת נסערת: "אל תשאלי מה קרה אתמול! שיחקנו בבית אחר הצהריים, ופתאום הוא קרא לי מיקה!" (כלומר, בשם שלי, הגננת שלו). אני מחייכת בנימוס. קשה לי לספור כמה פעמים כבר הייתי בשיחה הזו.

נשמי עמוק, בואי נשים את העלבון רגע בצד ונחשוב על זה: האם זה באמת כל כך נורא? ואם היא היתה שומעת כמה פעמים ביום הילדים קוראים לי "אמא", האם זה היה משנה את דעתה? האם היתה נעלבת פחות? (ככל הנראה לא). אני מבינה שאני לא אמא שלו ושהיא לא הגננת שלו, האם יש לאמהות ספק שגם הילדים מבינים את זה? הילד הזה הרי לא באמת התבלבל בזהויות, אלא רק בשמות.

גן מיקה גנני
להמשך הפוסט

דברים שגננת זוכרת

כדי להיות גננת טובה נדרשים כישורים רבים, אבל דווקא את הכישור שהכי זקוקים לו, זה שאי אפשר בלעדיו - אף אחד לא יכול ללמד

הרבה כישורים צריך בשביל להיות גננת, את רובם מלמדים במוסדות השונים, את חלקם מביאים מהבית, את חלקם צריך ללמוד מהעבודה האמיתית, אבל יש דבר אחד שלא מלמדים וממש אי אפשר בלעדיו - זיכרון. זיכרון של גננת זה זיכרון מסוג מיוחד. מורכב ומסועף ומנוצל לעשרות שימושים שונים. בעיניי הוא לגמרי שווה מחקר.

אני ידועה לשמצה בתחום הזיכרון. מקרה קיצון. פתקים ורשימות בכל מקום, תזכורות מצפצפות, חלקן כתובות בטוש על היד. במקרים חשובים מאד, אני ממנה אנשים נוספים שיזכירו לי לזכור. פעם הייתי הקומפיוטר, אחת הזוכרות הגדולות, זו שאומרים עליה "מיקה בטוח תזכור". והיום? ההיפך המוחלט. אבל יש לכך סיבה - הזיכרון שלי תפוס בכל כך הרבה מידע, שאין כבר מקום על הדיסקט.

מיקה גנני בגנה
להמשך הפוסט