אבאבית / הבלוג של מור שפיגל

"בן אדם צריך לחיות", אומר לי פיטר שמייכל ב"מתחם" יום ההולדת

חוץ משמייכל אפשר למצוא שם גם עמדת מיני-שף שבו סלב קולינרי מלמד הכנת קורקומבוש לארוחת עשר; לימוד ריקודי פורטנייט עם סטטיק ובנאל; אזור ציור בו מנשה קדישמן מלמד ילדים לצייר כבשים; וכמובן מתחם בועות סבון כי אי אפשר בלי

"אמרתי לך שלא נאחר", חייכתי לקטנצ'יק דרך המראה האחורית, אבל הוא בכלל היה עסוק בלהביט מחוץ לרכב. מאבטח בכניסה ל"מתחם" סימן לי לעצור ולפתוח את החלון. "אנחנו ל'אירוע'", סימנתי גרשיים באצבעותיי וחייכתי גם אליו. בתגובה, הוא ביקש שאמתין בצד, ומבלי לחייך דיבר אל דמות עלומה באוזניה. אחרי דקות ארוכות, הוא חרץ: "אתם יכולים להיכנס" וסימן לי להמשיך ישירות אל סדרן החניה.

כשעזרתי לקטנצ'יק לצאת מהרכב, הוא וידא שלקחתי את המתנה, ספק דואג שלא אקח, ספק רוצה שאשכח. "תן לי יד, מתוק", ביקשתי, כי לא רציתי שיחצה את הגשר מעל הנחל המלאכותי לבדו. תכל'ס, לא זכרתי שהיה כאן אי פעם נחל, זה גן שעשועים בלב עיר מנומנמת ונטולת מקורות מים. אבל מצד שני לא הייתי כאן המון זמן. "נחל נהוראי", פתר שלט חגיגי את ההתלבטות שלי וסיפר על הנחל המלאכותי שנחפר על ידי חברה סינית במיוחד עבור ה"אירוע". איזה שם נוראי, חשבתי.

מתחם
להמשך הפוסט

פנים, גן ילדים, ערב

אדם חי חיים בוגרים ושלמים, מביא צאצאים לעולם, מתמודד עם נפתולי החיים, עליות ומורדות, אכזבות והישגים. אבל שום דבר לא מכין אותו למפגש הבלתי אמצעי עם הורים שכמותו בחלל קטן וצר מלהכיל, חור שחור של זמן

פנים, גן ילדים, ערב: אסיפת הורים של תחילת השנה

גננת: ערב טוב לכולם ותודה שבאתם, אז נכון שחוץ משלושה ילדים כולם ממשיכים בגן שנה נוספת אבל זו תמיד הזדמנות טובה לפגוש את כולם.

גננת
CBS
להמשך הפוסט

ילדים-סנטר שלום, יש לי בעיה עם הילדים

זה התחיל לפני חודש בערך, לדעתי ממש ב-1 ביולי, משהו השתנה בהגדרות של הילדים והכל השתבש. אני אומר לכם שמשהו לא תקין עם הילדים, אולי בחיווט. יש עדיין אחריות עליהם, נכון?

- ילדים-סנטר שלום, מדברת אתי.
- היי אתי, אני לקוח שלכם כבר...11 שנה כמעט ויש לי בעיה עם הילדים.
- קודם כל אני שמחה שאתה לקוח שלנו כבר כל כך הרבה זמן, אנחנו מאוד משקיעים בלקוחות הוותיקים שלנו. עכשיו, בעיה עם הילדים, אתה יכול להיות יותר ספציפי?
- כן, תשמעי, זה התחיל לפני חודש בערך, לדעתי ממש ב-1 ביולי, משהו השתנה בהגדרות שלהם לפי דעתי והכל השתבש.
- בהגדרות? זה לא הגיוני
- אני אומר לך, כאילו שכל הזיכרון נמחק.
- הם מדברים?
- יותר מדי, אפילו צועקים.
- אז זה לא הזיכרון. תשמע, אני אצטרך לשאול עוד כמה שאלות, יכול להיות שתמצא אותן פולשניות, אבל זה יעזור לי לרדת לשורש הבעיה.
- זה בסדר.
- אתם מאכילים אותם כרגיל?
- כן. כלומר אנחנו מבשלים ומגישים אבל הם לא אוכלים כלום.
- זה נורמלי, אתה יכול להיות רגוע. ירקות, פירות?
- בדרך כלל כן, מלא אפילו. אבל מתחילת יולי הם מסכימים לאכול רק מלפפונים ותפוחים.
- בזה עוד לא נתקלתי.
- אמרתי לך, משהו לא תקין, אולי בחיווט. יש עדיין אחריות עליהם, נכון?
- לא... תקופת האחריות היא יומיים בלבד, כשיוצאים מבית החולים לאחר הלידה.
- את בטוחה? אנחנו לקוחות פרימיום, כבר יש לנו שלושה.
- זה לא קשור למספר הילדים אדוני, ככה זה לכולם.
- אתי, לא נולדתי אתמול, אני תמיד יכול לעבור למתחרים.
- אין לנו מתחרים, אנחנו מונופול, ברגע שבחרת להביא ילדים אתה איתנו לתמיד.
- זה היה בחוזה?
- אין חוזה, זה אתה מול זוגתך/זוגך או מול עצמך.
- שערוריה!
- נמשיך בשאלות, ברשותך. הם מקבלים מספיק שעות שינה?
- (משתעל) תראי, אנחנו מספקים להם את כל התנאים: מיטה נוחה, כריות, שמיכות, אפילו מזגן. הם לא משתמשים בזה. כל הזמן שורצים בסלון. תקשיבי רגע, זה לא טוב לזוגיות שלי עם אשתי, אני אומר לך. הם מקולקלים!
- תירגע אדוני, ווי-פיי יש בבית?
- יש, אבל תמיד אחד מהם צועק "נמאס לי מהאינטרנט החרא בבית הזה!", חושבת שזה קשור?
- יש לכם שרת בבית?
- לא, אני עושה הכל.
- התכוונתי שרת של מחשבים.
- בשביל מה מחשבים צריכים שרת?
- טוב, לא משנה, ומה לגבי מטלות?
- הם נותנים לנו, מלא.
- תגידו, אתם שכחתם שאתם הורים? תתאפסו על עצמכם ותעמידו את הילדים במקום!
- אבל הם הרוב.
- אני לא מאמינה שאני שומעת את זה! אני חושבת שכאן טמונה הבעיה.
- אתי, אתי! יש לך ילדים?
- כן, אבל מה זה קשור?
- כמה משמרות עשית השבוע?
- שמע, זה קיץ ויש עומס, אז נאלצתי לעשות כפולות כל השבוע.
- נאלצת?
- ביקשתי. אני לא יכולה יותר. אני אוהבת אותם והכל, אבל הם משגעים אותי, כל הזמן, מה עושים היום? למה לא קנית לי את זה? אפשר בריכה? אפשר כסף? מה עושים מחר? הוא יכול לבוא לישון אצלי? אני יכול לישון אצלו? אצלו יכול לישון אצלי? די!!!
- ניסית אולי לכבות ולהדליק את הילדים?
- לא.
- לפעמים צריך לחזור להתחלה.
- אתה צודק. תישאר איתי על הקו? אני אלך לכבות ולהדליק.
- אין צורך, אני בטוח שתסתדרי.
- אל תנתק...
- ביי אתי.
- אל תנתק!
- עוד מעט ספטמבר.
- מעוז וצור יכולים לבוא לישון אצלכם?
- לא, אתי.
- אני יכולה לבוא לישון אצלכם?
- אתי, בואי נסיים כאן.
- אל תנתק, בבקשה אל תנת...

ילדת הפלא
להמשך הפוסט