כך תסבירו לילדים מה זה פייק ניוז

בשיעור עם ילדי כיתה ה' על השאלה "איך אפשר לדעת אם מה שכתוב הוא אמת" התוצאות היו מפתיעות ומרגשות. הילדים שמחו להבין איך הם יכולים להבדיל בין אמת לבין שקר ולהיות נחרצים לגבי זה

ניצן ויסברג
ניצן ויסברג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מבקרים בפסטיבל החייזרים ברייצ'ל, אתמול
מבקרים בפסטיבל החייזרים ברייצ'ל, 2019צילום: John Locher/אי־פי
ניצן ויסברג
ניצן ויסברג

לאחרונה העברתי הרצאה בכיתה ה' על השאלה "איך אפשר לדעת אם מה שכתוב הוא אמת?". לילדים היו רסיסי רעיונות, שקשורים בעיקר לגלישה בטוחה ברשת, אבל מהר מאוד התגלה שאין להם עוגן או נקודות ייחוס לנווט בים של מידע.

התמקדנו בשאלת חקר ספציפית: "האם חייזרים קיימים?". הודעתי לכיתה שהדעות שלהם לא מעניינות אותי בשלב זה של הדיון, אלא שרק נבחן את השאלה הזאת באמצעו ארבעה מקורות מידע על הנושא, ונבחן אם אלה מהימנים או לא.

המקור הראשון נכתב על ידי יוזר אנונימי ברשת חברתית. הוא מתאר "חייזרים לבנים גבוהים" בגובה שמונה מטרים, שרצים במהירות 40 קמ"ש, מתקשרים זה עם זה בנביחות וציוץ ציפורים, ועל פי "אדם משכיל עם תואר שני בפיזיקה" הם חיים בבסיס חיל האוויר נליס שבמדינת נוואדה.

הייתי בטוחה שהכיתה תצחק לשמע התיאורים הללו ושרק ניעזר בטקסט הזה בכדי לחדד את ההגדרה של מקור הזוי. אבל להתפעתי לא כך היה. ילדים רבים סברו שהמקור מהימן, כי יש בו מספרים מדוייקים וריבוי פרטים. בחנו יחד את ההנחות הללו והגענו להבנה משותפת שבקלות אפשר להחליף את המספרים המופיעים במספרים אחרים, ושגם בספר הארי פוטר יש המון פרטים מוחשיים, אבל זה לא הופך את הארי פוטר לספר עובדתי.

סיכמנו שאפילו אם היו פיסות מידע נכונות בטקסט הזה, זה עדין לא הופך אותו למקור מידע מהימן מכמה סיבות: המחבר אינו מזוהה; המומחה אינו מומחה לחייזרים, אלא לפיזיקה; ואין כל אסמכתא לנתונים המוצגים כעובדות. העיניים של ילדי הכיתה נדלקו מאושר למשמע קביעה כה חד משמעית. זה היה מפתיע ומרגש.

קמפיין של מלזיה נגד פייק ניוז: "שיתוף שקר הופך אותך לשקרן"
קמפיין של מלזיה נגד פייק ניוז: "שיתוף שקר הופך אותך לשקרן"צילום: MOHD RASFAN/אי־אף־פי

משם המשכנו לתשובה של רב במדור "שאל את הרב" באתר כיפה. הוא ענה לשואל אנונימי שתהה אם ראה חייזר ואם חייזרים אכן קיימים. כאן העונה היה מזוהה בשמו המלא והשתמש במקורות יהודיים לבסס את טענותיו. הילדים היו בדילמה - מצד אחד זה נראה אמין, מצד שני הוא מתבסס על התורה ולא בטוח שכל מה שכתוב בתורה הוא עובדה היסטורית או מדעית.

שאלתי את הילדים אם כל רב היה עונה את אותה התשובה, והילדים סברו שלא. הבנו שלאורך הדורות, רבנים ואחרים מפרשים את המקורות היהודים כראות עיניהם, כלומר הם מביעים את דעתם על הטקסט המקורי. סיכמנו שהקטע הוא מקור מהימן רק אם רוצים לגלות מה דעתו של הרב בנושא חייזרים, אבל לא מהימן אם רוצים לדעת אם חייזרים קיימים. ציינו גם שאפשר להשתמש במקור תוך ציון העובדה שמדובר בדעה, ורצוי להציג גם דעות אחרות לצידה. עם זאת, ילד ספקן במיוחד חשד שהתאריך שצוין שבו ניתנה התשובה יוצא בשבת, ולכן מדובר בתשובה של מתחזה. סיכמנו שזה בהחלט ראוי לבדיקה.

המקור הבא היה סוכנות החלל הישראלית. הילדים חשדו במקור, שנקרא ISA כי חשבו שזה משהו שמתחזה ל-NASA. אחרי הסבר שמדובר בגוף ממשלתי של מדינת ישראל, הילדים שמו לב שהמקור מציג עובדה ניטרלית. אין הוכחה מדעית לקיום חייזרים, אם כי יש אנשים שמאמינים בהם. המקור מהימן, אבל חשוב להדגיש שהשאיפה לאמת יכולה גם לעורר מחלוקת. לדוגמה גלילאו גלילי או צ'רלס דרווין והתלאות שעברו כדי להגן על האמת שמצאו במחקריהם המדעיים.

המקור הרביעי היה של מדען באתר של מכון דוידסון. המדען השתמש בכלים מדעיים כדי להפריך מחקר אחר. הוא לא הוכיח שאין חייזרים, אלא שאחת הראיות בדבר קיומם אינה נכונה. הטענה שלו תהיה נכונה עד שמישהו יוכיח אחרת. כך מתקדם המדע. הילדים פסקו נחרצות שהמקור מהימן.

אחר כך דיברנו על סוקרטס, שהיה האדם הראשון הידוע לנו שהתעקש שיש לכל אדם דרך לבחון את האמת בעצמו בלי קשר לקביעות של בני סמכא, באמצעות חשיבה ביקורתית. דיברנו על המרכזיות של ספק ושאילת שאלות, והזכרתי לילדים שכל הרצאה שלי (כולל זו) תמיד מתחילה בשאלה, והשאלה תמיד מובילה לעוד ועוד שאלות.

משם עברנו לדבר על ויקיפדיה. האנציקלופדיה המקוונת הפתוחה לכל אכן כופרת במודל של בר הסמכא בעזרת חוכמת המונים. האם ויקיפדיה היא מקור מהימן? התשובה מורכבת. בוויקיפדיה באנגלית יש שישה מיליון ערכים, מתוכם רק 36 אלף נחשבים לטובים על פי הקריטריונים של ויקיפדיה עצמה. רק אחד מתוך 165. באנציקלופדיה בריטניקה יש 40 אלף ערכים, שכולם נכתבו על ידי מומחים. הערך על רדיום נכתב על ידי מארי קירי, הערך על זמן-חלל על ידי אלברט איינשטיין, הערך על סרטים על ידי אלפרד היצ׳קוק וכן הלאה. סיכמנו שבעוד שחוכמת ההמונים ושיטת המומחים מייצרות כל אחת סדר גודל דומה של מידע מהימן, ויקיפדיה מייצרת גם המון מידע לא מהימן.

צללנו לעומק לתוך אופן העבודה של ויקיפדיה, באמצעות הצצה אל מאחורי הקלעים של היסטוריית העריכה של ערך בשם "מסע ישראלי", טיול שעושים תיכוניסטים בחלק מבתי הספר. ראינו איך עורך בשם "מסעישראלי", שערך רק את הערך הזה, הוסיף קישור לכתבה מחמיאה על הטיול, והסיר קישור לכתבה ביקורתית על הטיול. שוחחנו על המשמעות של עריכה מגמתית בוויקיפדיה.

משם עברנו למונח "פלגיאט", העתקה של טקסט ללא ציון המקור. הדגשנו שכאשר אנחנו מעתיקים בלי לציין את המקור, אנחנו פוגעים ביכולת של הקורא או הקוראת להפעיל חשיבה ביקורתית, כי אנחנו ממסכים מידע שעוזר לנו לקבוע את מהימנות המקור. סיכמנו יחד את העקרונות הבאים, שיעזרו לנו לשאוף לגילוי האמת בכתיבת עבודות חקר: קריאת מקורות באופן ביקורתי, הסתמכות על מספר מקורות ולא רק על אחד, כתיבת עבודות תוך ציון המקורות שנעזרנו בהם.

סיימנו את השיעור עם פעילות של הכנת סימניות לקריאה ביקורתית. הילדים קיבלו רצועת בריסטול צבעוני בגודל סימנייה ועליו הם כתבו לעצמם שאלות וכללים, או ציירו אייקונים שיכולים להזכיר להם איך לחשוב על טקסט בצורה ביקורתית. אם תעבירו פעילות אחת השנה לילדים שלכם, העבירו את זאת. גם הילדים וגם אתם תרוויחו מזה. 

ניצן ויסברג

ניצן ויסברג | |דברים שלמדתי מילדיי

ניצן ויסברג היא מרצה ויועצת לחדשנות עיצובית

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ