איך מפתחים נרקיסיזם בריא אצל ילדים? - פסיכולוגים גדולים על ילדים קטנים - הארץ

איך מפתחים נרקיסיזם בריא אצל ילדים?

היינץ קוהוּט (1913-1981) הגדיר שלושה צרכים בסיסיים אצל ילדים. כשהם ממומשים באופן טוב, הם כלי המאפשר לילדים לגדול לכדי אנשים עצמאים, בעלי זהות וביטחון עצמי יציבים ופתיחות לשונוּת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גרו ואמא שלו מתוך הסרט "גנוב על הירח"
מתוך הסרט "גנוב על הירח": מפליא להראות ב-24 שניות את התאוריה של היינס קוהוטקרדיט: youtube
נועה הימן

אחד מסרטי הילדים המקסימים שנעשו, "גנוב על הירח" (השם העברי ל-Despicable Me), מפליא להראות ב-24 שניות את התאוריה של הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי האמריקאי (ממוצא אוסטרי) היינץ קוהוט. גיבור הסרט הוא גרוּ, שחולם כל חייו להיות הנבל הכי חשוב בעולם. הוא זומם תכנית גרנדיוזית לגנוב את הירח כדי לעשות מעשה נבזי, שאף נבל מעולם עוד לא עשה.

בתחילת הסרט, מפגין גרוּ חוסר אמפתיה נוראית, גם כלפי שלוש ילדות יתומות. בשלב מסוים בסרט הוא נזכר בילדוּת שלו. בקליפ קצר, אך אפקטיבי, רואים את גרוּ הקטן מנסה להרשים את אמא שלו עם ציור, תרשים ולבסוף עם חלליות אמיתיות אותן הגה ובנה בעצמו. אמא נורמלית היתה מתעלפת מרוב התפעלות, או לפחות עושה את עצמה מתפעלת באהבה מכישורי בנה, אבל אימו של גרוּ מעקמת את האף, סונטת "נה" מזלזל ומסובבת את המבט מבנה. בשבריר השנייה שהמסך מתעכב על פניו, רואים את האכזבה הגדולה בעיניו הכבות של הילד.

היינס קוהוט
היינס קוהוט: קבע שיש גם נרקסיזם בריא, בו לאדם יש גם ערך עצמי וגם יכולת להיות רגיש לאחריםצילום: מתוך הרצאה שלו ביוטיוב

מדהים איך סרט ילדים מצויר מצליח לזקק כל כך טוב מהו חסך במירורינג, אחד משלושת הצרכים הבסיסיים שכל ילד זקוק לו מהדמות המטפלת בו, כפי שניסח אותם קוהוט. מירורינג הוא צורך של הילד ב"וואו" של הדמות המטפלת בו, אותה התפעלות אותנטית ממנו, מכישוריו וממעשיו. הילד צריך להרגיש שאחרים נהנים ממנו ושהוא חשוב להם. מובן שככל שהילד מתבגר, ההתפעלות הופכת מותאמת לגילו (בגיל 16 כבר לא תולים כל קשקוש של הילד על המקרר, אבל בהחלט מתפעלים מדברים אחרים). בלי מירורינג הילד חש עצמו חסר ערך ולא רצוי. התפעלות מהילד איפוא אינה בונוס או פינוק, אלא צורך התפתחותי קריטי, כפי שקבע קוהוט.

הירשמו וקבלו את הכתבות החשובות ממדור משפחה. להרשמה

צורך בסיסי נוסף שהגדיר קוהוט הוא אידיאליזציה. הילד צריך להרגיש שהוא תחת כיפה בטוחה של אדם מוערך ואידיאלי. ילדים לא מסוגלים להתמודד עם תחושה שאבא ואמא גרועים, לא מגנים עליהם ושהם צריכים להתמודד לבד עם העולם. ילדים נולדים עם מנגנון הערצה כלפי הוריהם, שעוזר להם להרגיש בטוחים בעולם. זו גם הסיבה שילדים מוכים עדין מעריצים את הוריהם. מבחינה פסיכולוגית, עדיף לחשוב "אני ילד רע ומגיע לי", מאשר לחשוב שאני לבד בעולם ואין אף אחד שמגן עלי. הצורך הזה הוא גם מה שעומד מאחורי ההערצה של ילדים לגיבורי-על. הם זקוקים לפנטזיה הכל-יכולה הזו ולכן הם משוכנעים בשלב זה שהוריהם גם הם אומניפוטנטים, כל-יכולים, בדומה לגיבורי העל. המחשבה הזאת משרה תחושה של ביטחון, שהיא הכרחית להתפתחות תקינה.

הצורך השלישי שקוהוט מציין הוא תאומוּת. זהו צורך שמגיע מאוחר יותר בחיים ולפיו הילד זקוק לתחושת שייכות של שווה בין שווים. בהתחלה הצורך הזה מתגלם ברצון להיות דומה (היכנסו לכל חטיבת ביניים כדי להיווכח שכל הילדים בגיל הזה מתלבשים אותו הדבר, מדברים אותו הדבר ואוהבים את אותם הדברים). בהמשך מתפתח הצורך לתחושת שייכות, שבתוכה יש גם אפשרות להיות שונה בתוך הקבוצה אליה משתייכים. הצורך הזה חשוב, כי אם הוא נענה, הוא מייצר בקהילה סובלנות להבדלים בין-אישיים.

מתוך הסרט "גנוב על הירח": הסצנה הזאת מפליאה לתאר ב-24 שניות את התאוריה של היינס קוהוט

שלושת הצרכים הללו, שהגדיר קוהוט, יוצרים אצל הילד תחושה של זהות עצמית יציבה ומשמרים את ההתרגשות הילדית, שהיא חלק מהתפתחות נרקסיסטית בריאה. כן, יש גם נרקסיזם בריא. הוא מתרחש כשלאדם יש גם ערך עצמי וגם יכולת להיות רגיש לאחרים. זאת בניגוד לנרקסיזם פתולוגי המוגדר כקושי באמפתיה והבנה של האחר, התעסקות יתר באיך אני נראה ומה יגידו עליי, התנשאות, גרנדיוזיות ותחושה שאני מיוחד ושווה יותר מאחרים. לפי קוהוט, נרקסיזם פתולוגי נולד מחסך סביבתי של אחד או יותר משלושת הצרכים של ילדים - מירורינג, אידיאליזציה ותאומוּת.

הבשורות הטובות הן שכאשר הצרכים הללו ממומשים באופן טוב, הם הכלי שמאפשר לילד לגדול לכדי אדם עצמאי, בעל זהות וביטחון עצמי יציבים וגם עם פתיחות לשונוּת. ילדים שלא מקבלים מירורינג (זה קורה תכופות בקרב ילדים להורה דכאוני, למשל) ינסו במשך כל חייהם לחפש את ההתפעלות האבודה הזאת דרך עשייה גרנדיוזית. זה יכול להיות באמצעות חיפוש אחר תארים מקצועיים שאפתניים, ניסיונות תמידיים לסחוט מחמאות ועוד. על פניו, זה נשמע לא כל כך נורא לשאוף לתארים או לרצות לקבל מחמאות, אבל הבעיה היא שעד שאדם כזה לא מפתח מודעות לחסך המירורינג הראשוני שיש לו, שום כמות של מחמאות או תארים לא תספק אותו והוא נידון לחיים של תסכול ותחושת חסך תמידית.

בסרט "גנוב על הירח", גרוּ הילד, שנתקל בחסך קשה של מירורינג, הופך למבוגר שהוא נבל-על. זו כמובן הגזמה בדיונית, אבל היא בכל זאת מדגימה היטב מה קורה לאדם שאחד משלושת צרכיו הבסיסיים אינו מסופק. בסרט, בסופו של דבר גרוּ הבוגר עובר מהפך ומחליט להעניק בית לשלוש היתומות וכך ליצור לעצמו משפחה חמה ואוהבת. גם במציאות, יש סופים טובים כמו זה, אבל בדרך כלל נדרש לשם כך טיפול פסיכולוגי, שיחשוף את חסכי הילדות ויאפשר למטופל להתוודע להשפעה שיש לחסכים הללו על מבנה האישיות שלו.

היינס קוהוט מהרהר על מושג האמפתיה
נועה הימן |פסיכולוגים גדולים על ילדים קטנים

ד"ר נועה הימן היא פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בפקולטה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולורדו. כאן היא תפרוש את משנתם המרתקת והמגוונת של אבות הפסיכולוגיה על התפתחות הילד ועל ילדוּת. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ